הרב יצחק זילברשטיין
אחד השמות לא הוכנס להגרלה, ולאחר שנערכה שוב - זכה אדם אחר
"הלא כל ההגרלה השניה נערכה על מנת לאפשר גם לשמעון להשתתף, שמא כעת שמו יישלף, אך מאחר ולא שמעון זכה, אם כן הזכייה חוזרת אלי, ולא מגיעה בשום אופן ליעקב, שהרי כבר זכיתי בהגרלה שנערכה בתחילה..."
- הרב ארז חזני / והערב נא
- י"ט אדר התשע"ה
מעשה שהיה במוסד גדול שערך בערב התרמה הגרלת ענק על מכונית יוקרתית. כל שמות רוכשי הכרטיסים הוכנסו לקלפי, ויצֹא יצא שמו של ראובן. אלא שלאחר רגעים מספר, אחד המארגנים הבחין בכרטיס אחד מוטל על הריצפה, שנפל משום-מה מחוץ לקלפי. על הכרטיס התנוסס שמו של שמעון, שתבע בצדק לערוך הגרלה חוזרת, ולאפשר לו לממש את זכותו לזכות בפרס הגדול.
וכך הוה. ההגרלה נערכה שנית, עם כל שמות המשתתפים. ומי זכה הפעם?... יעקב!
עתה בא ראובן וטוען: "הלא כל ההגרלה השניה נערכה על מנת לאפשר גם לשמעון להשתתף, שמא כעת שמו יישלף, אך מאחר ולא שמעון זכה, אם כן הזכייה חוזרת אלי, ולא מגיעה בשום אופן ליעקב, שהרי כבר זכיתי בהגרלה שנערכה בתחילה..."
סערה גדולה התרחשה באולם. רבים צידדו בעמדתו של ראובן, ברם, אחרים טענו כי ההגרלה הראשונה התבטלה והלכה לה, מאחר ולא נערכה כדבעי, ואם כן ההגרלה האחרונה היא שקובעת, וממילא שייכת הזכייה ליעקב. והיו אף שטענו שאולי יש לפסוק 'יחלוקו'...
היכי לדייני דייני להאי דינא - למי שייכת הזכייה בהגרלה?
תשובה
שני פתקים של "מזל טוב"
סיפור כעין זה כבר אירע לעולמים. היה זה בדורו של הגאון רבי יאיר חיים בכרך זצ"ל, וזה היה דבר המעשה המרתק שהביא הגאון בספרו 'חוות יאיר' (בסימן ס"א):
בחבורת הלומדים אצלי ומקשיבים לקולי, סעדו יחד ביום הפורים י"ב חברים, ובטוב לבם ביין החליטו להטיל גורל על גביע מכסף טהור, שאותה קנו בי"ב רובל (באופן שכל אחד ואחד נתן רובל אחד). וזה מעשה הגורל: הביאו האנשים שתי קלפיות, והטילו י"ב פתקים, כשעל כל פתקה נקוב שמו של אחד מהם, ולקלפי השני הטילו גם כן י"ב פתקים, על אחד מהם כתוב "מזל טוב", וי"א נשארו חלקים. הביאו המשתתפים שני תינוקות - האחד נוטל פתקה מכלי זה, והשני נוטל מכלי זה, ועם מי שיצא "מזל טוב" - הוא הזוכה המאושר.
והנה, ההגרלה החלה, ולהפתעת האנשים כבר בהעלאה השניה יצא הפתק עם המזל טוב! והיה פלא בעיני הרואים, שעלה פתק המזל טוב כה מהר. קם אחד מהם, בדק והבחין כי סך הפתקים החלקים היה רק עשרה (והיה ראוי להיות י"א), ואילו על שניים היה כתוב "מזל טוב"!!
ומעתה, באו שאר המשתתפים וטענו כי יש לבטל את ההגרלה, שהרי נפלה בה טעות! לעומתם טען הזוכה כי אין בשיבוש שנעשה שום גרעון או ייפוי כח לאחד יותר מלחבריו, ואם מזלו גרם לו, הרי שעמדה לו השעה, והכוס היקרה שייכת לו!
ואמרתי בפשיטות, כותב החוות יאיר, כי בטל הגורל! וכראיה לדבריו ציין לנאמר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קע"ה סעיף ג'): "שני אחים שחלקו (בגורל את קרקעות הירושה), ואחר כך בא אח שלא היו יודעים בו - בטלה החלוקה. ואפילו שהיה להם שלשה שדות ונטל כל אחד מהם אחת מהן, והשלישית חלוקה ביניהם, וכשבא האח השלישי נפל חלקו (בגורל) באותה שחלקו ביניהם, לא נאמר ישאר כל אחד מהם בשלו, אלא איזה מהם שירצה יכול לבטל כל החלוקה, ויפילו גורל אחד לכולם. ואפילו נתרצה האח השלישי ליטול מעט מזה ומעט מזה בלא גורל, אפילו הכי יכול כל אחד מהשניים לבטל החלוקה, כיון שהיתה בטעות". למדנו מכאן אפוא, שכל הגרלה שנעשתה בטעות הרי היא בטילה ומבוטלת.
* * *
גם בהגרלה השניה נפלה טעות
ובכן, הסיפור טרם הסתיים.
חזרו האנשים והטילו פתקים חדשים באופן הנ"ל לשני כלים, וזכה מהם אחד בהעלאה השישית. לאחר מכן, אחד החברים, ניגש לפי תומו ופתח את הפתקים הכרוכים הנשארים בקלפי, וגילה כי חסרה שם פתקה אחת. שמו של יהודה, אחד המשתתפים, לא נזרק לתוך הקלפי, ונמצא כי רק י"א השתתפו בהגרלה. אמרו בני חבורה כי יש לבטל גם פייס זה, וכאן קם הזוכה וטען נגדם: "אין טעם לתלונתכם לקלקל הגורל, אדרבה על ידי גרעון שמו של יהודה מהקלפי, הרי שכל אחד מכם היה קרוב לשכר..." ומה בנוגע ליהודה? פנה אליו הזוכה וביקש לפשר וליתן לו ד' רובלים (שליש מסך הגביע). והיה מרוצה בכך יהודה. אך שאר החברים עדיים לא התרצו, ותבעו לערוך הגרלה חוזרת.
עם מי הדין?
וגם בזה פסקתי, אומר החוות יאיר, שבטלה המחלוקת (ההגרלה), שהרי רואים אנו בדברי השולחן ערוך דלעיל, גבי שני אחין שחלקו ואחר כך בא להם אח ממדינת הים, שאפילו היו להם ג' שדות שוות בערכם, ונטל כל אחד מהם שדה ומחצה, ואחר שבא להם האח הנוסף, ניסו וכתבו ג' פתקים ורשמו עליהם ג' שדות, ולקח האח השלישי פתק אחד ועלתה בידו השדה השלישית (שחלקו השניים ביניהם), ונתרצה האח השלישי בו, מכל מקום יכול כל אחד משני האחים לבטל את הגורל הראשון לגמרי. כלומר, הגם שעל שדות אלו כבר ערכו הגרלה, והשלישי שלא השתתף בהגרלה זו, הרי גם עתה לא זכה בשדות אלו, ואם כן היה מקום לומר שישארו כל אחת בידי בעליה, אולם למעשה הדין הוא שלהגרלה הראשונה אין כל תוקף, ולפיכך יכול לדרוש כל אחד מהראשונים לערוך הגרלה חוזרת. ונמצינו למידים שוב, כי גורל הנעשה שלא כהוגן - בטל ומבוטל.
והוסיף החוות יאיר: וגדולה מזו נראה לי, שאם היה מערים אחד המשתתפים ומטיל ב' פתקים ששמו כתוב עליהם לתוך הקלפי, אך לבסוף זכה אדם אחר בפתק "מזל טוב", וכעת בא וגילה זה החוטא את חטאו, ואכן בדקו ומצאו כך - יכולים האחרים לבטל הגורל, על אף שלמעשה בעל ב' הפתקים לא זכה. ואפילו הוא עצמו (החוטא) יכול לבטל את ההגרלה הזו[1].
* * *
מקורות להגרלה מן הכתובים
וסיים החוות יאיר: הנה ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל, באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות: בפרשת פינחס נאמר (במדבר כ"ו נ"ה-נ"ו): אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ... עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק. וכן סמכו על הגורל במיתת עכן (יהושע ז')... ונאמר (משלי ט"ז ל"ג): בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ. ואפילו באומות העולם היה מקובל דבר זה, כמו גבי יונה...
מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן - ידבק בו השגחה עליונה, מה שאין כן אם הגורל מקולקל, אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת, הן שהקלקול על ידי תחבולת אנוש או בשגגה, על כל פנים הגורל מקולקל, ורשאי כל אחד לטעון שאילו נעשה הגורל כהוגן - היה קיימא לי שעתי על פי מזלי או על פי תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר, וכמו שנאמר (תהלים ט"ז, ה'): אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי[2].
לסיכום: מאחר ולמדנו כי הגרלה שנפלה בה טעות כלשהיא, אין לה תוקף כלל, ממילא בשאלתנו יש לפסוק רק על פי ההגרלה השניה, והזכייה שייכת ליעקב!
[1] וכעין דברי החוות יאיר מצינו במגן אברהם (סימן קל"ב סק"ב), שכתב שאם ערכו הגרלה על אמירת קדיש (במקום שנוהגים שרק אחד מהציבור אומר קדיש), ויצא בגורל שֵם מסוים, אלא שלשניים מהמשתתפים יש את השם הזה שעלה בגורל, הדין הוא שאין השניים יכולים לטעון כי האחרים בין כה וכה הפסידו חלקם ורק שנינו לבד נטיל בינינו גורל, אלא למעשה יש להטיל גורל מחדש בין כולם!
וציין לכך המגן אברהם ראיה מהמבואר במסכת יומא (בריש פרק ב'): "בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח (לתרום את הדשן מעל המזבח) תורם, ובזמן שהן מרובין (הכהנים הרוצים לתרום את הדשן), רצין ועולין בכבשׁ (של המזבח), וכל הקודם את חברו בארבע אמות (כל מי שנכנס ראשון לתוך ד' אמות העליונות של הכבש הסמוכות לראש המזבח) - זכה. ואם היו שניהם שוין, הממונה אומר להם הצביעו", דהיינו, אם שניים נכנסו לתוך ד' האמות כאחד, אין אחד מהם זוכה לתרום, אלא מטילים גורל בין כל הכהנים. רואים אנו, שאף על פי שאלו השניים היו קרובים יותר משאר אחיהם, בכל זאת לא מתחשבים בכך, ואת הגורל עורכים בין כולם.
[2] ובהגהות ה'בית דוד' כתב: עיין שו"ת גאוני קדמאי (סי' ס'), שאין הגורל אלא מפי שמים, שנאמר על פי הגורל תחלק הארץ, והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות!
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.