טיקים ותסמונת טורט

כל השאלות והתשובות שלפניכם, במדריך מיוחד להורים מאת ד"ר יורם בלשר – מומחה ברפואת ילדים בקבוצת כללית, וד"ר מוטי חיימי – מומחה ברפואת ילדים ובהמטו-אונקולוגיה במרכז בריאות הילד בחיפה מקבוצת כללית.

באופן כללי, טיקים הם תנועות קצרות, פתאומיות ובלתי רצוניות שמעורבות בהן קבוצות שרירים שונות. התנועות האלה חוזרות על עצמן לסירוגין, והן חסרות מטרה. לרוב ניתן להבחין ולתאר במדויק במה מדובר – למשל, תנועת עפעפיים (מצמוץ עיניים), תזוזה של האף או של הפה, תנועה של הכתפיים ועוד. לעתים יש תנועה משולבת שכוללת כמה תנועות בעת ובעונה אחת, למשל באזור הפנים, הכתף והידיים.

מהם טיקים מוטוריים?

התנועות מוגדרות טיקים מוטוריים כאשר הטיקים הם רק של תנועה. התנועות האלה מופיעות על רקע של פעילות מוטורית תקינה ונורמלית.

טיקים מוטוריים (תנועתיים) הם טיקים כרוניים שעלולים להופיע בגיל הילדות ולהמשיך בגיל ההתבגרות, ואף מעבר לכך. המקור לטיקים האלה הוא במוח – מערכת העצבים המרכזית שלנו. הבעיה נובעת משיבוש בפעילות של קולטני הורמון בשם דופאמין, שהוא אחד ההורמונים הפעילים בתקשורת בין תאי העצב במוח.

בטיקים המוטוריים הפשוטים מעורבת קבוצת שרירים אחת. הטיקים האלה מופיעים ונעלמים לסירוגין. יש סיכוי טוב שהם ייעלמו בתוך כמה חודשים עד כשנה מרגע הופעתם.

הטיקים המוטוריים המורכבים מתאפיינים בהפעלת קבוצות שרירים משתנות. התנועה של הטיק היא מאזור אחד של הגוף, למשל הפנים, לעבר אזור אחר בגוף. עלולים להתלוות להם גם קולות שונים ומשונים.

הטיקים יכולים לשנות את אופיים במשך הזמן. למשל, בהתחלה הם יכולים לבוא לידי ביטוי במצמוץ עיניים במשך כמה שבועות, ולאחר מכן הם יכולים לבוא לידי ביטוי בעיוות של הפה או בתנועה של האף. עם זאת, ייתכן שכמה טיקים מסוגים שונים יופיעו בעת ובעונה אחת.

מהם טיקים קוליים?

טיק קולי (ווקאלי) הוא טיק שבו מעורבים מיתרי הקול, והוא בא לידי ביטוי בהשמעת קולות מסוגים שונים: כחכוך גרוני, שיעול טורדני, נהמה או קולות אחרים ובלתי רצוניים ללא כל מטרה או סיבה. טיקים קוליים מתרחשים לסירוגין והם בלתי צפויים ופתאומיים. גם במקרה הזה ייתכנו טיקים מורכבים יותר שכוללים אמירת מילה או משפט שלם החוזרים על עצמם.

הגילוי

האם זו תופעה נפוצה? באיזה גיל מופיעים הטיקים?

טיקים מופיעים בין גיל 5 לגיל 10. מסקרים שונים עולה, כי בין 10% ל-15% מהילדים יפתחו טיקים בשלב כלשהו בילדותם, אולם אצל רובם הטיקים האלה יחלפו מעצמם. הטיקים שכיחים יותר בבנים מאשר בבנות.

כאמור, הטיקים הם תופעה נוירולוגית, אך היא עלולה להיות מושפעת ממצבים רגשיים: הטיקים עלולים להחמיר במצבי מתח וחרדה, ואף בזמן של מחלה או של עייפות קיצונית.

האם טיקים קשורים לבעיות התפתחות?

לרוב הילדים שסובלים מטיקים אין כל הפרעה שכלית או התפתחותית. עם זאת, טיקים יכולים להופיע לעתים בשילוב עם הפרעות התפתחות ועם תסמונות אחרות (כמו הפרעות קשב וריכוז ואוטיזם). לעתים ניתן לראות בילדים שסובלים מטיקים גם שכיחות יתר של קשיים רגשיים או של מחשבות כפייתיות.

הטיפול

כיצד מטפלים בטיקים?

ברוב המקרים, הטיקים הם תופעה שחולפת מאליה, אינם גורמים להפרעה משמעותית בתפקוד היום-יומי, ולכן גם אינם דורשים טיפול.

במקרים חמורים יותר, שבהם הטיקים קשים, מפריעים לתפקוד היום-יומי ואף גורמים להפרעה חברתית, ניתן לתת טיפול תרופתי – לרוב בשילוב עם טיפול התנהגותי.

מהי תסמונת טורט?

תסמונת טורט (Tourette Syndrome) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שאותה איבחן לראשונה ב-1895 הנוירולוג הצרפתי ז'ורז' ז'יל דה לה טורט. התסמונת מאופיינת בתנועות לא רצוניות ובקולות קצרים שחוזרים על עצמם, כפי שתוארו לעיל. התנועות מכונות "טיקים" (Tic).

האם הופעת טיקים מעידים בהכרח על תסמונת טורט?

לא. הטיקים נחלקים לכמה סוגים, ורק אחד מהם (והפחות נפוץ) מעיד על תסמונת טורט. ברוב המקרים מדובר בטיקים חולפים שהם חלק מהפרעת טיקים חולפת (Transient tic disorder). זוהי למעשה הפרעת התנועה השכיחה ביותר בילדים. שכיחותה גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות, ולעתים קרובות מדובר בתופעה שנפוצה במשפחה.

כפי שצוין קודם לכן, הטיק יכול לבוא לידי ביטוי בסדרה ארוכה של תנועות מסוגים שונים: מצמוץ בעיניים, עיוות קצר בפנים, התכווצות בשפתיים, משיכה באף, תנועות מוזרות של הראש, תנועות קצרות ופתאומיות וחסרות מטרה בגפיים.

ההפרעה הזאת אינה תסמונת טורט, והיא מופיעה אצל כ-10% מהילדים בגילאי בית ספר. לרוב נמשכת התופעה הזאת חודשים ספורים בלבד (עד 4 חודשים).

תסמונת טורט, לעומת זאת, נמשכת כל החיים, ושכיחותה היא 0.05% (1 ל-2,000). התסמינים מופיעים לראשונה בין גיל 5 לגיל 10, אך היא עלולה להופיע לראשונה גם בשנות ה-20 המוקדמות. הטיקים שמתלווים לתסמונת טורט נמשכים יותר משנה.

בתסמונת טורט מופיעים לרוב טיקים מסוגים שונים – חלקם פשוטים וחלקם מורכבים יותר – וכן קולות מסוגים שונים. הטיקים המוטוריים שמתלווים לתסמונת הם בדרך כלל רבים ומופיעים בחלקי גוף שונים. המופע הראשון של הטיקים הוא בדרך כלל באזור הפנים, הצוואר או הזרועות.

לטיקים המוטוריים מתלווה לרוב טיק קולי (ווקאלי) אחד לפחות. מגוון הטיקים המוטוריים הוא רב. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי במצמוץ עפעפיים, בהטיה של המבט, בהעוויות של השפתיים, בתנועות כתפיים (כמו הרמה שלהן), ברקיעה ברגליים, בנגיעה בחפצים או בחלקי גוף.

הטיקים הקוליים יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: כחכוך בגרון, שיעול נבחני, אנחות או גניחות, קופרולאליה (ניבול פה וקללות) וחזרה אוטומטית על מילים ועל צלילים ששומעים. מאפיין שכיח נוסף הוא התנהגות כפייתית (אובססיבית), ולעתים גם הפרעת קשב וריכוז.

הטיקים הקוליים, שאינם נשלטים, מסכנים את יחסי הגומלין החברתיים של הילד עם ילדים בסביבתו.

האבחון

איך מאבחנים תסמונת טורט?

נראה שמדובר במחלה שיש לה בסיס גנטי: קיימת שכיחות מוגברת של התסמונת במשפחות מסוימות. עם זאת, בחלק מהמקרים הבעיה נובעת ממקור שאינו גנטי, אלא היא תופעת לוואי של בעיה אחרת (כמו פגיעה מוחית כלשהי).

בנוגע לאבחון – כמה מהתופעות שתוארו קודם לכן יכולות להופיע גם במחלות אחרות, ולכן חשוב להיוועץ ברופא כדי להגיע להחלטה שאכן מדובר בתסמונת טורט. למרבה הצער, אין בדיקות מעבדה או בדיקות הדמיה לזיהוי טורט, ולכן האבחנה נעשית על בסיס קליני בלבד – כולל תשאול רפואי מלא (ובכלל זה על ההיסטוריה המשפחתית), בדיקה גופנית והערכה של התנהגות הילד. לעתים רחוקות נעשות בדיקות כמו EEG או הדמיה של המוח לשלילת מחלות אחרות.

כאמור, יש כמה מחלות נוספות שיכול להיות להן קשר לתסמונת טורט. לרוב מדובר בהתנהגות אובססיבית-קומפלסיבית, אך גם הפרעות קשב וריכוז עלולות להיות נלוות לתסמונת טורט.

האם יש טיפול בתסמונת טורט?

יש להדגיש: רוב הילדים שיש להם תסמונת טורט מתפקדים היטב הן בבית והן בבית הספר. לכן ההחלטה על הטיפול תלויה במידת החומרה הקלינית של התסמונת, במידת ההפרעה שלה לחיי היומיום ובתופעות הנוירולוגיות הנלוות לתסמונת – אם יש תופעות כאלה.

אם דרגת החומרה של הטיקים אינה גבוהה, ואם הם לא מטרידים בחיי היומיום, בדרך כלל אין צורך בטיפול תרופתי. אם מתלוות לתסמונת הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות, מתמקד הטיפול בבעיות הנלוות ולא בתסמונת עצמה. כאשר מקור הבעיה הוא מחשבות טורדניות וטקסיות, מיועד הטיפול התרופתי להתמודד עם התופעות האלה, דבר שיכול להביא גם להפחתה בתדירות הטיקים. אם לתופעה נלווים גם קשיים רגשיים, ניתן לטפל בהם באמצעות פסיכותרפיה.