התחי

אנחנו חלק מסיפור גדול, ומה שקורה עכשיו הוא פרק מתוכו. העולם כולו מסתכל וקורא לנו להתחיל מבראשית, לחזור להנחות היסוד הכי ברורות של התרבות האנושית

על זה שבסעודת ראש השנה בעלי מאיר / מעיר את תשומת לבו של השולחן: "שמתם לב כמה 'יהי רצון' יש מול אויבינו ומשטיננו ומבקשי רעתנו? זה כנראה חשוב"

החייל הזה עם מסר מרגש לעם ישראל ולחיילים שלוחמים עבורנו בחזית, וגם אתם תתרגשו כשתשמעו אותו: "נכון, עכשיו אנחנו עצובים. אבל עוד מעט הכל יסתיים. כבר בלילה שעבר היו תוצאות טובות, ואפשר להתחיל לחייך. אנחנו ננצח"

מורן קורס פגשה את נוית אדרי, מיילדת בית, לשיחה מרגשת על השליחות בהבאת חיים לעולם, ועל החוויה הטראומתית לפני כ-20 שנה, כשמחבלים חדרו לבית משפחתה ורצחו את אביה הי"ד: "בלי הקב"ה לא הייתי יכולה להתמודד עם זה"

טלי לא חשבה שתגיע למקום נמוך כל כך... שחוסר האונים שלה יהיה כה גדול

מורן קורס פגשה את עליזה אסולין, מקימת גמ"ח לשמלות כלה, ושמעה ממנה איך הכל התחיל – על הבחורה האהובה יוכבד בן חנן הי"ד שנרצחה בפיגוע, ועל הסלסילה שממנה צמח המפעל לעילוי נשמתה. צפו

ככה הייתי קוראת להן, לדמעות מסוג בכי כזה. בכי מפויס. בכי מתוק, כנוע. כמו בכי ראשון שיוצא לאוויר העולם שמחכים לו 9 חודשים. בכי של ילדה שחוזרת למקורות, לאבא. תלויה אך ורק בו שיושיע אותה

האם בן אנוש יכול להעניק התחייבויות שעתידות לעמוד במבחן המציאות? מן ההוכחות לאלוקיות התורה, והפעם: הבטחות עתידיות