איך מאזנים את מידת החסד שבנפש? חוה שמילוביץ על פרשת וירא
חסד הוא התרחבות, אהבה וחיבור. אך אם הוא לא מאוזן – הוא עלול לעשות בדיוק להיפך, ולהרחיק אותנו מהזולת
חסד הוא התרחבות, אהבה וחיבור. אך אם הוא לא מאוזן – הוא עלול לעשות בדיוק להיפך, ולהרחיק אותנו מהזולת
פעמים רבות ניתן להשפיע ע"י חיוך קל או הארת פנים היכולה להשפיע על הזולת גם אחרי שנים רבות, וחבל לפספס להיות הזוכה בה. סיפור מעורר השראה על האדמו"ר מערלוי
"התבוננתי וראיתי שבעיניו הכסף לא שווה כלום. כל כך התפעלתי: בן אדם שכסף אצלו לא שווה כלום! הדבר הזה חדר עמוק בלבי. קניתי בנפשי את המידה הזו שראיתי אצל גדול הדור, לא לחוש קושי בנתינת ממון לזולת". פירוש נפלא שישנה את זווית הראייה שלנו על כסף, הצלחות ומתנות שמים
"כדי לזכות שהתורה תדבק בך צריך לקנות עדינות הנפש. ואיך קונים עדינות? על ידי חסד, ויתור, וכל המידות הטובות. כאשר אדם מוותר על הרצונות שלו למען הזולת, הוא זוכה לקנות בנפשו עדינות, ומכוחה הוא זוכה שהתורה תדבק בו". הדרכה נפלאה מהחזון איש
כיצד האדם עצמו חורץ את דינו בשמים מבלי שהוא יידע? האם יש לאדם השפעה על אופן ההנהגה של ה' עמו? ומה אנו צריכים לעשות כדי לזכות לדין של רחמים?
לפעמים זה טוב, להסתפק במועט. אבל כשמדובר על השקעה עבור אחרים – כדאי גם קצת יותר
אם את רוצה תשובה, אז תשאלי את השאלות הנכונות. תשאלי את עצמך האם את יודעת לסלוח ממקום פנימי אמיתי? האם את מוכנה לסלוח - גם כשאחרים לא מוכנים? האם את חיה את חייך כמו שהיית רוצה, מתוך סליחה ואיפוק כלפי הזולת, ולא כפי שהמציאות 'מכתיבה' לך?
הגמרא מעניקה לנו עצות כיצד לזכות בדין, ולהיכתב לשנה טובה: להעביר על המידות, לסלוח ולמחול, להיזהר מכעס והקפדה, להעלים עין מפשעי הזולת ועוד
"כשאני פוגש היום את הגאון רבי אביגדור, המכהן כר"מ באחד מיישובי הארץ, אני יודע מהו כוחה של ערבות למען הזולת": סיפורו של הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק
בתורה אין מקום לתרבות ה"סמוך" וה"יהיה בסדר". האם נתייחס למי שעובר על המהירות המותרת כמי שעובר עבירה? האם נתבונן סביבנו ונתייחס ביראת קודש לשמירת חיינו וחיי הזולת?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה