בקומה השניה מאחורי הדלת

יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ

יש לי סוג דם נדיר. שנים רבות חיכיתי ליום שבו אהיה בת שמונה עשרה, ואוכל סופסוף לתרום ממנו ובכך להציל חיים. בדיוק ביום הולדתי, התרחשה התרמת דם ב"עזר מציון". לא תאמינו כמה חוויות אספתי משם...

| כ"ה אב התשע"ד |
אא

מֵאָז שֶׁלָּמַדְנוּ בְּשִׁעוּר טֶבַע עַל סוּגֵי הַדָּם בַּגּוּף, חִכִּיתִי לְגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה... בְּאוֹתוֹ שִׁעוּר טֶבַע הִסְבִּירָה לָנוּ הַמּוֹרָה כִּי קַיָּמִים שְׁלֹשָׁה סוּגֵי דָּם עִקָּרִיִּים; סוּג דָּם A, B וְO-. הִיא נָתְנָה מְשִׂימָה לְשִׁעוּרֵי בַּיִת; כָּל אַחַת צְרִיכָה לְבָרֵר מַהוּ סוּג הַדָּם שֶׁלָּהּ. הַמּוֹרָה הִסְבִּירָה לָנוּ שֶׁדָּם מִסּוּג O הוּא דָּם שֶׁאֶפְשָׁר לִתְרֹם אוֹתוֹ לְסוּגֵי הַדָּם הָאֲחֵרִים – A  וְ-B, וְגַם AB!

שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא אִם הִיא יוֹדַעַת מַהוּ סוּג הַדָּם שֶׁלִּי, וְהִיא אָמְרָה שֶׁכֵּן, עַל טֹפֶס יָשָׁן אֶחָד שֶׁל תּוֹצְאוֹת בְּדִיקוֹת דָּם הָיָה כָּתוּב שֶׁסּוּג הַדָּם שֶׁלִּי הוּא O!

"אוֹ! אָמַרְתִּי, אוֹ! דָּם מִסּוּג 'O', הוּא הַדָּם 'הֲכִי טוֹב'! אֶפְשָׁר לִתְרֹם אוֹתוֹ לְכָל סוּגֵי הַדָּם הָאֲחֵרִים!"

הִרְגַּשְׁתִּי פִּתְאוֹם שֶׁבְּעוֹרְקַי זוֹרֵם דָּם מְיֻחָד, וְחִכִּיתִי לַגִּיל שֶׁבּוֹ אוּכַל כְּבָר לִתְרֹם אֶת דָּמִי הַיָּקָר לְחוֹלִים. תְּרוּמַת דָּם יְכוֹלָה לְהַצִּיל חַיִּים, אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה נֶהְדֶּרֶת הִיא זוֹ!

בְּדִיּוּק בְּיוֹם הֻלַּדְתִּי הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נִשְׁמְעוּ בָּרְחוֹבוֹת כְּרוּזִים הַמּוֹדִיעִים עַל הַתְרָמַת דָּם דְּחוּפָה בְּ"עֵזֶר מִצִּיּוֹן". חֲסֵרוֹת מְנוֹת דָּם חִיּוּנִיּוּת, וְכָל תְּרוּמָה עֲשׂוּיָה לְהַצִּיל חַיִּים!

הֵי! נִזְכַּרְתִּי פִּתְאוֹם, אֲנִי יְכוֹלָה לִתְרֹם! הָחֵל מֵהַיּוֹם!

בִּקַּשְׁתִּי אֶת רְשׁוּתָם שֶׁל הוֹרַי, וְנֶחְפַּזְתִּי לַבִּנְיָן הַגָּדוֹל שֶׁל "עֵזֶר מִצִּיּוֹן". בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, הַמְּיֹעֶדֶת לְהַתְרָמַת הַנָּשִׁים, כְּבָר חִכּוּ עַשְׂרוֹת נָשִׁים וּנְעָרוֹת. הָיוּ שָׁם שָׁלֹשׁ מִטּוֹת מֻקָּפוֹת בְּוִילוֹנוֹת, וַאֲנִי הִתְיַצַּבְתִּי בַּתּוֹר...

זֶה הָיָה מְרַתֵּק מַמָּשׁ. אֹסֶף שֶׁל נָשִׁים וּבָנוֹת שֶׁהַמְשֻׁתָּף בֵּינֵיהֶן הוּא הָרָצוֹן שֶׁל כֻּלָּן לִתְרֹם, לָתֵת, לְסַיֵּעַ...

הָאִשָּׁה שֶׁלִּימִינִי שׂוֹחֲחָה מִדֵּי פַּעַם בְּמַכְשִׁיר הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלָּהּ, וּמִדִּבּוּרֶיהָ הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא מְחַנֶּכֶת בְּבֵית סֵפֶר וְאֵם לִתְרֵיסַר יְלָדִים. הֶעֱרַצְתִּי אוֹתָהּ עַל נְחִישׁוּתָהּ לְהַגִּיעַ לְכָאן כְּדֵי לִתְרֹם וּלְהַצִּיל.

הִיא חָשָׁה כַּנִּרְאֶה בְּהִתְעַנְיְנוּתִי וּפִתְאוֹם הֵחֵלָּה לְסַפֵּר:

"שְׁמִי עֵטִי. הָיִיתִי אָז בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. הָיָה זֶה בְּיוֹם שִׁשִּׁי נוֹרָא אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִפְגַּעְתִּי בִּתְאוּנַת דְּרָכִים קָשָׁה. הוּרַצְתִּי לְבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי לַעֲבֹר שָׁם נִתּוּחַ דָּחוּף. הַנִּתּוּחַ עָבַר בְּהַצְלָחָה אָמְנָם, אַךְ לְאַחַר הַנִּתּוּחַ הַדָּם לֹא נֶעֱצַר. הוּא שָׁתַת מִמְּקוֹם הַפְּגִיעָה, וְהָרוֹפְאִים לֹא הִצְלִיחוּ לַעֲצֹר אוֹתוֹ.

מה עוֹשִׂים? נִשְׁקְפָה לִי סַכָּנַת חַיִּים שֶׁל מַמָּשׁ. הַגּוּף שֶׁלִּי אִבֵּד דָּם בְּקֶצֶב מָהִיר.

הוֹרַי לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם. הַשַּׁבָּת כְּבָר יָרְדָה לָעוֹלָם, וְהֵם בִּפְרוֹזְדוֹרֵי בֵּית הַחוֹלִים, יוֹדְעִים כִּי בִּתָּם מְאַבֶּדֶת בְּכָל רֶגַע אֶת הַנּוֹזֵל הַיָּקָר הַזֶּה, אֶת נוֹזֵל הַחַיִּים.

בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת פָּנָה אַבָּא שֶׁלִּי לָאִרְגּוּן 'עֵזֶר מִצִּיּוֹן' וּבִקֵּשׁ עֶזְרָה דְּחוּפָה בִּמְצִיאַת תּוֹרֵם דָּם מַתְאִים. אַךְ תּוֹרֵם אֶחָד לֹא הִסְפִּיק! הָיָה צֹרֶךְ בַּאֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁיִּתְרְמוּ מִדָּמָם בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיַּי!

מִבֵּיתָהּ שֶׁל הַגְּב' לֵאָה הִפְנוּ אֶת 'הַגּוֹי שֶׁל עֵזֶר מִצִּיוֹן' לְאַחַת הַמַּזְכִּירוֹת, וְהִיא בָּדְקָה בִּקְלָסֵר הָרְשִׁימוֹת שֶׁהָיָה בְּבֵיתָהּ מִי מֵהַתּוֹרְמִים בִּבְנֵי בְּרַק הֵם בַּעֲלֵי סוּג דָּם O (זֶהוּ סוּג הַדָּם שֶׁנִּתָּן לִתְרֹם מִמֶּנּוּ לְסוּגֵי הַדָּם הָאֲחֵרִים). בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ דָּפְקוּ מִתְנַדְּבִים עַל דַּלְתוֹת בֵּיתָם שֶׁל הַתּוֹרְמִים הַלָּלוּ, וּבִקְּשׁוּ מֵהֶם לְקַיֵּם מִצְוַת הַצָּלַת נַפְשׁוֹת דְּחוּפָה – לִנְסֹעַ בּוֹ בַּמָּקוֹם לְבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי לִתְרֹם מִדָּמָם לְחוֹלָה הנִּמְצֵאת בֵּין חַיִּים לְמָוֶת.

אִמִּי מַרְבָּה לְסַפֵּר לִי כֵּיצַד הִתְבּוֹנְנָה בִּי, עֲמוּסָה בְּחוּטִים וּבְצִנּוֹרוֹת, וְהָרוֹפְאִים מַקִּיפִים אוֹתִי עַל אַף שֶׁאֵין בְּכֹחָם לְהוֹשִׁיעֵנִי. לֹא הָיְתָה שְׁלִיטָה עַל הַדָּם. אִמָּא יָדְעָה שֶׁרַק הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתִי.

וּפִתְאוֹם – בְּתוֹךְ הַדָּם וְהַדְּמָעוֹת וְהַחֲלוּקִים הַלְּבָנִים, הוֹפִיעוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַלְאָכִים; אָבוֹת וְאִמָּהוֹת, שְׁתֵּי נְעָרוֹת וּבָחוּר אֶחָד, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי דָּם מַתְאִים. הֵם נָסְעוּ בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת מִבְּנֵי בְּרַק לְ'תֵל הַשּׁוֹמֵר' כְּדֵי לִתְרֹם לִי מִדָּמָם; הֵם לֹא הִכִּירוּ אוֹתִי, וְלֹא קִבְּלוּ עַל כָּךְ כָּל תְּמוּרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. כָּךְ בִּמְהִירוּת, לְלֹא הֲכָנָה מֵרֹאשׁ, הֵם הִגִּיעוּ וְנָתְנוּ, וְהַדָּם – בְּעוֹדוֹ חַם – עָבַר לְגוּפִי שֶׁלִּי.

מָנָה אַחַת וְעוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת...

אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מְבֻלְבֶּלֶת כָּל כָּךְ, הִיא לֹא יָדְעָה מַה יִּהְיֶה אִתִּי, אַךְ הִיא מַזְכִּירָה שׁוּב וָשׁוּב אֶת הָרְגָעִים הַמַּפְעִימִים הַלָּלוּ, שֶׁבָּהֶם חָשָׁה עַל בְּשָׂרָהּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל הָעֲרֵבִים זֶה לָזֶה.

נִצַּלְתִּי. אֲנִי חַיָּה בִּזְכוּת שְׁנֵים עָשָׂר הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁרַק הַקָּבָּ"ה יְשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרָם.

כַּאֲשֶׁר הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי מְעַט, יָצַרְתִּי קֶשֶׁר עִם חֵלֶק מִן הַתּוֹרְמִים כְּדֵי לְנַסּוֹת לְהוֹדוֹת לָהֶם בְּמִלִּים.

שָׁאַלְתִּי אֶת אַחַת מֵהֵן בַּמֶּה אוּכַל לְהַחְזִיר לָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה. תְּשׁוּבָתָהּ רִגְּשָׁה אוֹתִי: 'אִם תִּפְגְּשִׁי פַּעַם בְּמִישֶׁהוּ שֶׁצָּרִיךְ גַּם הוּא תְּרוּמָה שֶׁל דָּם – תִּרְמִי לוֹ. "מְגַלְגְּלִים זְכוּת" – אֲנִי מְגַלְגֶּלֶת אֶת הַזְּכוּת שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקִי הָלְאָה... וּמְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלְגֵּל אוֹתָהּ... הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁל "כָּל הַמַּצִּיל נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל" תִּזָּקֵף גַּם לִזְכוּתִי.'"

"וּמֵאָז," סִיְּמָה עֵטִי אֶת סִפּוּרָהּ, "מֵאָז אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת לְהַגִּיעַ לְכָאן כְּדֵי לִתְרֹם גַּם אֲנִי, וּלְהַכִּיר בְּכָךְ טוֹבָה לְמִי שֶׁתָּרַם לִי בְּאוֹתָם יָמִים, לִפְנֵי לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה."

הִבַּטְתִּי בְּעֵטִי, אֵם לִתְרֵיסַר, וְחָשַׁבְתִּי עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל אוֹתָם תּוֹרְמִים נֶאֱצָלִים; עֵטִי וְכָל יְלָדֶיהָ חַיִּים בִּזְכוּתָם!

הַתּוֹר הִתְקַדֵּם בְּקֹשִׁי רַב, וְהַשָּׁעוֹן הִמְשִׁיךְ לִדְהֹר. נִרְאֶה הָיָה כִּי הַתּוֹר – לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ מִתְקַצֵּר, כִּי אִם מִתְאָרֵךְ וּמִתְאָרֵךְ. עוֹד וְעוֹד נָשִׁים מִלְּאוּ אֶת הַפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי לִתְרֹם, וַאֲנִי חַשְׁתִּי פִּתְאוֹם שֶׁעֵינַי מִתְמַלְּאוֹת בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת; כָּל הַנְּעָרוֹת וְהָאִמָּהוֹת וְהַנָּשִׁים הַלָּלוּ הִגִּיעוּ לְכָאן כְּדֵי לָתֵת. הֵן מוּכָנוֹת לְהַמְתִּין וּלְחַכּוֹת, וְהֵן אֵינָן הוֹלְכוֹת הַבַּיְתָה לַמְרוֹת הַשָּׁעָה הַמְאֻחֶרֶת, הַאֵין זֶה מַחֲזֶה מַפְעִים?

אַךְ הַשָּׁעוֹן לֹא עָצַר מִלֶּכֶת, הַזְּמַן הִתְאָרֵךְ וְהָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁתּוֹרִי לֹא יַגִּיעַ לְעוֹלָם. בִּטְנִי הֵחֵלָּה לְהַצִּיק וְרָאִיתִי שֶׁהַמַּמְתִּינוֹת הָרַבּוֹת מַתְחִילוֹת לְאַבֵּד אֶת סַבְלָנוּתָן.

בֵּין הַנָּשִׁים הִסְתּוֹבְבָה אִשָּׁה אַחַת, שְׁקֵטָה וּנְעִימַת הֲלִיכוֹת, הָיְתָה זוֹ לֵאָה, שֶׁבָּאָה כְּדֵי לִבְדֹּק שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵל עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר; הִיא הֵבִיאָה שְׁתִיָּה לַנָּשִׁים שֶׁהִמְתִּינוּ לְתוֹרָן, וְהֵשִׁיבָה עַל שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל הַתּוֹרְמוֹת. כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת הַתּוֹר הָאָרֹךְ, דָּאֲגָה שֶׁיּוֹסִיפוּ עֶמְדָּה לִלְקִיחַת דָּם. עָקַבְתִּי אַחֲרֶיהָ כַּאֲשֶׁר רוֹקְנָה שַׂקִּית אַשְׁפָּה מְלֵאָה בְּכוֹסוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת וְעָטְפָה אֶת הַפַּח בְּשַׂקִּית אַשְׁפָּה חֲדָשָׁה.

הֶעֱרַצְתִּי אוֹתָה עַל חֶלְקָהּ בַּמִּפְעָל הָאַדִּיר הַזֶּה, וְעַל הַיְכֹלֶת שֶׁלָּהּ לָשִׂים לֵב גַּם לְזוּטוֹת כְּמוֹ שַׂקִּית גְּדוּשָׁה בְּאַשְׁפָּה.

הָאִשָּׁה שֶׁלִּשְׂמֹאלִי עָצְרָה אֶת שֶׁטֶף הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי וְסִפְּרָה לְעֵטִי וְלִי: "אֲגַלֶּה לָכֶם אֶת הַסּוֹד שֶׁלִּי," הִיא לָחֲשָׁה לָנוּ בְּחִיּוּךְ שׁוֹבָב, "וְלֹא תְּגַלּוּ לְאַף אֶחָד?"

"לֹא. לֹא נְגַלֶּה." הִבְטַחְנוּ לָהּ בְּסַקְרָנוּת.

"סוּג הַדָּם שֶׁלִּי הוּא נָדִיר מְאֹד, וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַצִּיל חַיִּים שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים. הַיְדִיעָה הַזּוֹ מְרַגֶּשֶׁת אוֹתִי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁקָּשֶׁה לִי לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לִתְרֹם. לְפִי הַכְּלָלִים מֻתָּר לִתְרֹם אַחַת לִשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְלֹא יוֹתֵר. אֲבָל..."

הִיא הִפְנְתָה אֶת מַבָּטָהּ לַצְּדָדִים מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתָהּ. "אֲבָל אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לְהַעֲרִים עַל כֻּלָּם. רוֹפְאַת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי קָבְעָה שֶׁאֵין בְּכָךְ סַכָּנָה, וְעַל כֵּן הֶחְלַטְתִּי לִתְרֹם יוֹתֵר! וְלָכֵן אֲנִי נוֹסַעַת כָּל חֹדֶשׁ וָחֵצִי לְבֵית חוֹלִים כְּדֵי לִתְרֹם דָּם; פַּעַם אַחַת לְ'תֵל הַשּׁוֹמֵר' וּלְאַחַר מִכֵּן לְ'בֵּילִינְסוֹן', כָּךְ אֲנִי נוֹסַעַת לְסֵרוּגִין... אַף בֵּית חוֹלִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל מִשְׁנֵהוּ, רַק אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי מְנַצֶּלֶת הֵיטֵב אֶת הַמַּתָּנָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁהַבּוֹרֵא נָתַן לִי!"

שִׁפְשַׁפְתִּי אֶת עֵינַי. הַאָמְנָם? הָאִשָּׁה הַזּוֹ הָיְתָה רָזָה כָּל כָּךְ, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִי לְהַאֲמִין שֶׁכָּל חֹדֶשׁ וַחֵצִי נוֹטְלִים מִמֶּנָּה עוֹד... אַךְ עֵינֶיהָ זָרְחוּ בְּבָרָק מֻפְלָא.

"אַל תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי!" הִיא הִזְהִירָה אוֹתָנוּ, "אֲנִי מַרְשָׁה זֹאת לְעַצְמִי רַק מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת עַד כַּמָּה הַדָּם שֶׁלִּי נָדִיר!"

"גַּם אַתְּ נְדִירָה, לֹא רַק הַדָּם שֶׁלָּךְ." אָמַרְתִּי לָהּ, וְהִיא חִיְּכָה בְּבִטּוּל.

הַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר חֲצוֹת. עוֹד וְעוֹד נָשִׁים נִכְנְסוּ לַחֶדֶר, וְהָיָה נִרְאֶה לִי שֶׁתּוֹרִי לֹא יַגִּיעַ לְעוֹלָם. "אוּלַי אֵלֵךְ?" חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, אַךְ הַסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי זֶה עַתָּה מָנְעוּ מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת. "אֶשָּׁאֵר כָּאן, אַמְתִּין עוֹד מְעַט, שָׁוֶה לְהַקְרִיב עוֹד רֶגַע בַּחַיִּים כְּדֵי לְהַצִּיל חַיִּים בְּרֶגַע." חָשַׁבְתִּי.

הַשָּׁעָה הָיְתָה אַחֲרֵי אַחַת כַּאֲשֶׁר נִכְנַסְתִּי סוֹף סוֹף אֶל מֵעֵבֶר לַוִּילוֹן וְהִגַּשְׁתִּי אֶת יָדִי לָאָחוֹת. שְׂפָתַי מִלְמְלוּ בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה לִי עֵסֶק זֶה לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה..."

כַּאֲשֶׁר הַדָּם זָרַם מִמֶּנִּי לַמַּבְחֵנָה נִסִּיתִי לְנַחֵשׁ כֵּיצַד יֵרָאֶה הָאָדָם שֶׁדָּמִי יַעֲזֹר לוֹ; אוּלַי תִּהְיֶה זוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה וַחֲמוּדָה? אוּלַי קָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים? אוּלַי יַלְדָּה שֶׁנִּפְגְּעָה בִּתְאוּנַת דְּרָכִים, אוֹ אֵם לִילָדִים שֶׁחָלְתָה?

הִתְיַשַּׁבְתִּי בְּפִנַּת הַמְּנוּחָה, וְלָגַמְתִּי מִכּוֹס שֶׁל מִיץ תַּפּוּזִים מָתֹק.

"זֶהוּ, אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה!" חָשַׁבְתִּי בְּסִפּוּק. הִתְרוֹמַמְתִּי מִמְּקוֹמִי וְרָצִיתִי לָצֵאת, אַךְ אָז חַשְׁתִּי סְחַרְחֹרֶת עַזָּה כָּל כָּךְ שֶׁהוֹשִׁיבָה אוֹתִי בַּחֲזָרָה עַל הַכִּסֵּא. הִשְׁעַנְתִּי אֶת רֹאשִׁי לַאֲחוֹרַי וְעָצַמְתִּי אֶת עֵינַי. מוּל עֵינַי הָעֲצוּמוֹת רִחֲפוּ נְקוּדוֹת שְׁחֹרוֹת וּצְהֻבּוֹת... וְעִגּוּלִים וְרִבּוּעִים וּמְשֻׁלָּשִׁים הִשְׁתּוֹלְלוּ מוּלִי. הַקּוֹלוֹת הָרְגוּעִים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַחֶדֶר הָפְכוּ פִּתְאוֹם לְרַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם. יָדַעְתִּי שֶׁאֵינִי חָשָׁה בְּטוֹב.

פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי. אַף לֹא אֶחָד שָׂם לֵב לְמַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי. נָשִׁים נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ, אַךְ אֲנִי פָּחַדְתִּי לָקוּם.

עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי שׁוּב, וּפִתְאוֹם חַשְׁתִּי יָד מֻנַּחַת עַל כְּתֵפִי. פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי בְּבֶהָלָה. הָיְתָה זוֹ לֵאָה, זוֹ שֶׁהִסְתּוֹבְבָה כָּאן כָּל הָעֵת. כֵּיצַד הִבְחִינָה בִּי?

"אַתְּ מַרְגִּישָׁה טוֹב?" הִיא שָׁאֲלָה בְּלַחַשׁ, לֹא רָצְתָה לְהָסֵב תְּשׂוּמַת לֵב.

"לֹא מַמָּשׁ..." הִתְנַצַּלְתִּי, "זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר... וְ... וְיֵשׁ לִי הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת..." אָמַרְתִּי בְּלִי כַּוָּנָה וְצָחַקְתִּי.

גַּם הִיא צָחֲקָה. "מַזָּל טוֹב!" הִיא אִחֲלָה לִי, "בּוֹאִי וַאֲלַוֶּה אוֹתָךְ."

לֹא הָיָה לִי כֹּחַ לְהִתְנַגֵּד, וְכָךְ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי צוֹעֶדֶת בָּרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ וְהַקַּר, וּגְב' לֵאָה מְלַוָּה אוֹתִי בִּשְׁתִיקָה.

שָׁתַקְתִּי גַּם אֲנִי.

וְצָעַדְנוּ.

"זֶהוּ, אֲנִי מַרְגִּישָׁה טוֹב," אָמַרְתִּי לְבַסּוֹף, הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן שִׁפֵּר אֶת הַרְגָּשָׁתִי, "וְהַבַּיִת שֶׁלִּי קָרוֹב, אַתְּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת, תּוֹדָה!" שִׁעַרְתִּי שֶׁמְּחַכָּה לָהּ עֲבוֹדָה רַבָּה בְּמוֹקֵד הַתְרָמַת הַדָּם.

אַךְ לֵאָה הוֹסִיפָה לִצְעֹד לְצִדִּי בִּשְׁתִיקָה, בַּקֶּצֶב שֶׁלִּי. "זֶהוּ הַבִּנְיָן שֶׁלִּי," הִצְבַּעְתִּי לְבַסּוֹף עַל הַבַּיִת. "שׁוּב תּוֹדָה!"

"תּוֹדָה גַּם לָךְ!" הִיא אָמְרָה, נִכְנֶסֶת עִמִּי פְּנִימָה לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, "תִּזְכִּי לְמִצְווֹת וְ - - - יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ!"

עָלִיתִי הַבַּיְתָה בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת. הִרְגַּשְׁתִּי טוֹב. הֵצַצְתִּי מִלְמַעְלָה וְרָאִיתִי אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת וּמְחַכָּה לִשְׁמֹעַ שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת.

נוֹפַפְתִּי לָהּ לְשָׁלוֹם מִלְּמַעְלָה וְהִיא הֵשִׁיבָה לִי נִפְנוּף בַּחֲזָרָה.

יוצא לאור בהוצאת סלה, ציירת: אסתר גנוט

הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן

49לרכישה

מוצרים נוספים

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

מארז "איכות חיים" על פי הרב פנגר

סט מפואר לפסח

קערת סימנים לפסח

כיסוי פסח מהודר מקטיפה

לכל המוצרים