יוני גנוט: השבת - זמן של אחדות

השבת עבורך?

"המקום הפנימי. תמצית החיים. הזמן שבו אתה חי את הרגע והלב מתרחב". 

סדר היום שלך בשבת?

"חציו לה' וחציו לכם. בין בית הכנסת לסעודות. בין לבין אני סביב הפרשה רוב השבת, קודם מסיים שניים מקרא ואחד תרגום ואחר כך שיעור שאני מקבל מהישיבה שלמדתי בה, ובעיקר ספרי חסידות כמו 'שפת אמת' ו'מי השילוח'. בזמן שנשאר אני משלים דף יומי ואולי איזה טיול קטן לחברים במושב או סתם לגן שעשועים עם הילדים".

בית הכנסת?

"אני גר במושב תרום בהרי יהודה. במקור זה מושב תימני ובשנים הראשונות במושב הייתי מתפלל במניין הספרדי או התימני. אבל היום יש הרחבה ויש גם קהילה צעירה ומניין אשכנזי שאני חלק ממנו".

שיר שבת אהוב במיוחד?

"יש הרבה! כמה שאני זוכר מסבא זאב, עליו השלום, שעם הזמן גיליתי שככל הנראה מוצאם מחסידות ויז'ניץ. 'פרוק ית ענך' (מתוך 'יה ריבון') ו'צור משלו' בלחן משתפך. כמה קלאסיים: 'מה ידידות', 'מנוחה ושמחה', ויש כמה שתפרתי להם מנגינות, כמו 'יה ריבון', 'דרור יקרא' (שעוד לא יצא לאור...). ו'אל אדון', שלשמחתי כבר יחסית מוכר".

אצל מי היית רוצה להתארח בשבת, ואת מי לארח?

"להתארח: הכי הייתי רוצה עוד שבת עם סבא ז"ל. לארח: דוד המלך... אנחנו מארחים הרבה, וזה התענוג הגדול שלנו, לשתף ולהשתתף עם אנשים במקום שהם נמצאים עם המקום שלנו ועם כל הטוב שה' חנן אותנו. האמת, יכול להיות נפלא לעשות שבת עם הרבה זמרים מכל הגוונים ביחד! אולי תנסו להרים את זה" (צוחק).

מה מיוחד בשבת אצלך משאר ימי השבוע?

"יותר חשק! לאכילה, ללימוד, וגם לשינה... תחושת מלאות. לא צריך למלא את הזמן כי הוא מלא מעצמו... אפשר פשוט להיות, ולהיות פשוט. כולך מתרומם לאיזו הוויה שאתה מחובר מאוד לעצמך אבל ממקום שהוא יותר שלם וגבוה מהחול שבך. יש פתאום גם עניין, זמן ומקום להתערבב עם האנשים מסביבך ולמצוא איכשהו שמה שעובר על כל אחד מאיתנו מתחבר איכשהו. לכן השבת היא זמן של אחדות".

הדבר הראשון שאתה עושה במוצ"ש?

"שוטף כלים!".