הנער שחגג את יומו הגדול המתין לאורחים - אך אף אחד לא הגיע

המעשה אירע בעת שירושלים היתה משותקת כמעט כליל מחמת השלגים העזים שירדו בה במשך יומיים ללא הפסקה.

עם זאת, גם הקור העז והשלג העמוק לא הרתיעו את הרב בן ציון אבא שאול לעשות את מה שחשב לנכון. "הערב אחד ממתפללי בית הכנסת 'אוהל רחל' חוגג בר מצווה לבנו, ומן הסתם לא יבואו רבים", חשב הרב והחליט להגיע לבית המשפחה החוגגת ולשמח את הנער החוגג את יומו הגדול.

התחבורה שלא פעלה ופתיתי השלג שירדו ללא הרף הרתיעו את הציבור, אך לא את רבנו. הוא הגיע לבית המשפחה ברחוב פולנסקי כשהוא רועד מקור ופתיתי שלג על מעילו, ונוכח במציאות העגומה: השולחנות ערוכים, האורות דולקים, והאווירה נכאה.

בבית נכחו רק חתן בר המצווה והוריו. כמה שמחו לראות את הרב שטרח כל כך למענם, קיוו שיפזר מעט את הקדרות, ויצהיל את הלבבות כמנהגו. אבל הרב אבא שאול, אך בירך את החתן ואת הוריו, מסר את המתנה וביקש את סליחתם: "אשוב בעוד כמחצית השעה", אמר לנער המאוכזב.

בעלטת הליל ובקור הכבד יצא הרב מבית המשפחה ופנה לטלפון ציבורי. באצבעות קפואות שילשל אסימונים וחייג לבעל רכב עם גלגלים גבוהים שיכול לנוע בשלג.

הרוח העזה הטילה פתיתי שלג מעקצצים, כאשר הרב המתין רועד לבוא המכונית. כאשר הגיע בעל הרכב עלה הרב, ופקד על הנהג כתובת אחר כתובת. בכל מקום עלה למעונו של אחד מענקי דור דעה, והכריז בשמחה כדרכו: "יש כאן מת מצוה חי! בר מצוה קודרת! מצוה נדירה שאין לעשותה על ידי אחרים!" העליצות והרצינות, הדביקו.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

כך הצטרפו אל הרב אבא שאול מורו ורבו הגאון רבי עזרא עטיה, ראש הישיבה הנערץ. המקובל האלוקי חכם אפרים הכהן, ועוד רבים מגדולי הדור הקודם. התחנה האחרונה היתה בבית הורי חתן הבר מצוה.

בזה אחר זה ירדו הגאונים הקדושים מהרכב, ועלו לשמח את הנער שחגג את היכנסו לעול מצוות, בעוד רבנו נשאר לשלם לנהג ולהודות לו מקרב לב על עזרתו החיונית בקיום המצווה הנעלה. לאחר מכן עלה אף הוא הצטרף אל החוגגים. הפעם נוכח לראות שפני הנער והוריו זוהרים וקורנים.

מתוך 'רבנו האור לציון'.