ידעתי והבנתי: יהדותי הוסתרה כדי שאעבור את המסע הזה
עד לאותו רגע מעולם לא הרגשתי "לא טובה". הייתי מוקפת באנשים שהעריכו אותי, כיבדו את האדם שאני, אנשים שראו את הלב שלי כי הגשתי אותו על מגש לכל מי שרק ביקש. ובאותו רגע, נסדקתי
עד לאותו רגע מעולם לא הרגשתי "לא טובה". הייתי מוקפת באנשים שהעריכו אותי, כיבדו את האדם שאני, אנשים שראו את הלב שלי כי הגשתי אותו על מגש לכל מי שרק ביקש. ובאותו רגע, נסדקתי
זה דורש תרגול, אבל "עוגות" האורז הפרסי שוות כל רגע של השקעה ומאמץ. מבחר מתכונים טעימים במיוחד
המרכיב העיקרי במאכל הזה הינו החומוס - הן כגרגירים והן כקמח, מה שהופך את הגונדי למאכל בריא מאוד, ובעיקר - טעים
החלק הכי אהוב עלי הוא שיחות אל תוך הלילה עם סבתא שרה על הילדות בבוכרה, והשיחות הקטנות בשפה הבוכרית והפרסית. כמה עלינו להעריך את הידע והניסיון של הדור המיוחד הזה
למה טליה מתגעגעת כל כך לסבא שלה, הסיבה שכדאי לכם לדבר עם אנשים מבוגרים, ומתכון נהדר שמתאים גם למאלתרים
טליה מספרת על העצמאות שלה לאורך השנים, ונותנת מתכון ששווה לפנות בשבילו חצי יום עבודה
גדלתי על תרבות אשכנזית עם כל סוגי המזלגות והגפילטע פיש, ובכל זאת תמיד נמשכתי יותר למטבח של עדות המזרח. הנה דוגמה אחת
הנטייה הטבעית יחד עם הרצון להיות אור גם לתינוקות שנשבו, וגם: מתכון למטבוחה מנצחת לכבוד שבת קודש
כאשר אני מנפה את הקמח אני מתפללת שהקב"ה יזכה אותי לדעת לברור בין רע לטוב בחיי. כשאני מכניסה את השמרים – אני מתפללת שתהיה לי התלהבות ותסיסה בקיום המצוות
אחרי שהכרתם אותה מ"יומנה של גרת צדק", טליה צימברג מתקדמת לפרויקט הבא שלה באתר הידברות – מדור מתכונים וסיפורים. ובמדור הראשון: חושט כאראפס. כן, שמעתם נכון
בחסדי שמיים, נמצאה תעודת הלידה של אמא שלי. שוק. הלם. מה שהרגשתי כל חיי היה נכון! אך זה היה רק קצה הקרחון... זכרונות התחילו לצוף, וההיסטוריה שעד לפני רגע הוסתרה – החלה להתגלות
גיליתי בעצמי כוחות שכלל לא ידעתי שקיימים, עברתי חוויות רבות שרק העלו אותי מבחינה רוחנית, עמדתי מול ניסיונות רבים ואמשיך לעמוד. אני לא חושבת שהסיפור שלי נגמר פה, הוא רק התחיל עכשיו
כל המידע שנאגר אצלי מאלפי שיעורי תורה שזכיתי ללמוד נשטף מתוך פי כנהר. הדיינים ישבו כשארשת שתיקה ותדהמה על פניהם. הם עצרו אותי באמצע דברי ואמרו "את לא צריכה להוסיף אפילו עוד מילה". פרק 11 בסדרה
תכננתי כבר כיצד אראה מול בית הדין והכל היה מוכן ומסודר בהמתנה לתאריך היעד. המשכתי להתפלל בדבקות ללא הרף שהשי"ת יזכה אותי להתגייר סוף כל סוף ללא תקלות בדרך, ולעבוד אותו כיהודייה כשרה. פרק 10 בסדרה
"תבחן אותי", אמרתי בנחישות! הרגשתי שהתמלאו לי ברגע כוחות מחודשים להוכיח את זהותי האמיתית, והחלטתי לא לוותר. המצב הקיים היה כמו חבל שנכרך סביב צווארי. מיומנה של גרת צדק, חלק 9
לא ידעתי איך לשאול, והאם לבקש שיפתח קורס במיוחד בשבילי? או לבקש שיקצרו לי את זמן הגיור? או רק לבקש להיות סוף סוף יהודייה מבלי לעבור יותר ייסורים בדרך? פרק שמיני בסדרה
המניעה לאכול בבית אמי גרמה לאמא שלי להיפגע מאד. הסיטואציה בה הבת היחידה שלה אינה מוכנה לאכול ממאכליה גרמה לה לחשוב שאני מזלזלת בה - אך הכל נבע מכך שהיא לא הבינה מהי חשיבות ההלכה. פרק שביעי בסדרה
התיישבתי על הספה בעצבות ולא ידעתי מה לעשות. איך אני אכין את האוכל? אני לא יהודייה, אסור לי לבשל להם. עמדתי בבעיה, אספר להם שאני לא יכולה להכין בגלל שאני לא יהודייה? הרגשתי בושה עצומה וכאב ענק
אחת הברכות בברכות השחר שאותה לא יכלתי לברך (ברוך שלא עשני גויה) תמיד גרמה לי להגיע לסף דמעות, ותמיד הזכירה לי שאני לא יהודייה. אך זה לא גרם לי להפסיק את שגרת היום אותה קיבלתי על עצמי. חלק 5 בטור של טליה צימברג
"איך זה קורה לי?" אני תוהה לעצמי. בכל הזדמנות שאני מנסה להתחיל בתהליך הגיור ובכל פעם שאני מגיעה לקצה החוט - הדלת נסגרת בפניי ושום דבר לא מסתדר
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה