כל התכנים של יוכי דנחי

זה ממש מכעיס אותך. את עומדת מתוסכלת וחסרת אונים מול יוסי וגדי שכל ערב לא מתייחסים למה שאמרת, ואת והם נשארים עם הרגשה לא נעימה בלב. ואז מתחילים גם רגשות האשם

לכל ילד ואוצר שד' נתן לך, הוא נתן פוטנציאל שיכול להתממש, להתפתח, להאיר, לגדול ולהפיץ את אורו. אך זה יכול להיות רק כאשר את תדליקי אותם

כששני הילדים רבו למי מגיעה חבילת הסוכריות ולמי מגיע הכסף, החליטו ההורים... לשאול את הרב שאלה הלכתית

יש אימהות שמענישות בעונשים חמורים מידי. "עכשיו, שבוע אתה לא תרכב באופניים!"; יש אימהות שבכלל לא מענישות. "אני לא מענישה בכלל, אני לא חושבת שזה נכון"; ויש כאלה שמענישות בצורה נכונה. כך תעשי זאת

כשילד מרגיש את אמא, את האהבה שלה, את הלב שלה - באופן טבעי הוא מרגיש בטוח, מוגן, סומך, נותן אמון, משתף, מתקרב ובאופן טבעי יש לו גם רצון להקשיב ולשתף פעולה

ככה היא חיה! כך היא התרגלה! והיא גם בטוחה שאין מה לעשות – זאת אומרת שזה דבר טבעי בשבילה... אולי היא לא יודעת שיכול להיות שיש משהו אחר? אולי היא התרגלה כל כך לסבול, עד שהתייאשה?

אנחנו לא צריכות לתת פתרונות, אבל כשאנחנו מקשיבות ואוהבות אנחנו נותנות את הדבר החשוב ביותר והוא תקווה, כוח וחידוש כוחות

הרבה פעמים נראה לנו שיש בעיות קשות מידי, ומרוב לחץ, פחד ותסכול מחפשים פתרון מיוחד או שיטה ייחודית שתעזור לפתור את הבעיה - ושוכחים את הדבר החשוב והיעיל ביותר

מכירה חשבון נפש כזה? שבמקום להאשים את עצמך ולבדוק היכן את לא בסדר, דווקא לבדוק היכן את כן?

כדי לקבל על עצמך קבלה לפני ראש השנה ולהתחזק במשהו כדי לאסוף לך זכויות לקראת ראש השנה, אין צורך לחשוב על דברים בומבסטיים וגדולים. מספיק שתחשבי על ילדיך המתוקים

מתי תרגישי אליהם געגוע? רצון לקרבה אמתית? אהבה אמתית ממש מהלב, בלי תנאים של "רק אם יתנהגו בדיוק בדיוק כמו שאני רוצה אז"... אהבה פשוטה של אמא?

אז מה עושים כדי לא לייצר קנאה בין אחים? מי בכלל אמור להחליט? איך תוכלי לדעת מתי כן להתחשב בדעותיהם של הילדים ומתי לא?

אם יש לך ילד כזה בבית או ילדה כזו שהם יותר מידי קפיצים ותזזיתיים וקשה להם לקבל סמכות, אל תתחמקי מזה

בד"כ אנחנו חושבות שהילדים לא מקשיבים ולא משתפים פעולה, וזה מה שגורם לנו להיות חסרות סבלנות וכעוסות. אך ברוב המקרים זה הפוך בדיוק

איך מקבלים ואיך מתייחסים למישהו שהוא לא כמוני? שהוא שונה או מוזר, או סתם כך לא כמו כולם?

אפשר להבין אותם, את הילדים המתוקים הללו, שכל כך רוצים ללכת, לנסוע, לטייל, להשתחרר וליהנות. אז צריך לתאם ציפיות

יש לי הצעה בשבילך, שיכולה לפתור לך חלק גדול מהחשש של "מה יהיה, הגיע החופש הגדול..."

למה הילדים בוכים בלי הפסקה, ולמה ניסיונות ההרגעה של אמא לא עוזרים להם? מה שהילד שלך באמת צריך

אם הילדים יתרגלו לשמוע בקולך, לא תצטרכי להיות ה"שוטרת" שלהם. נשמע פשוט, נכון? בואי להתחיל

למה צריך להגיד 10 פעמים, לדבר, להסביר ולשכנע? למה הילד שלי לא יכול פשוט לעשות מה שמבקשים ממנו?