כל התכנים של סיון רהב מאיר

התורה מספרת שאל תיבת נח נכנסו כל סוגי בעלי החיים: "מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" וגם "מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹורָה". למה לא לכתוב פשוט "מן הבהמה טהורה" ואז "מן הבהמה הטמאה"? למה צריך להתעכב ולהאריך?

למה חוגגים בשמחת תורה, איך חוזרים לשגרה, והאם היסחפות אחרי אחרים היא זו שעומדת מאחורי הנטייה האנושית לחטוא?

וגם: ילדים טובים של יום כיפור, ומהי ההרגשה המיוחדת שמלווה אותנו בבוקר זה?

בכותרות נמצאים בעיקר בעלי התשובה. אז למה סיון רהב מאיר חושבת שעלינו להעריך אפילו יותר את הדתיים מבית?

אובמה הדגיש את המילים "ובחרת בחיים", והכוונה הייתה לדרכו המדינית של פרס, אבל זה רק ציטוט חלקי. בזכות אובמה, הלכתי לחפש את כל מקבץ הפסוקים האלה. השורה התחתונה: Yes, we can

התיישבתי לצפות השבוע מחדש בתוכנית הילדים בהשתתפותי, שהוקלטה בימי אוסלו לטלוויזיה החינוכית. לדעתי, הייתי אז יותר דתייה מאשר היום. דת השלום הייתה אז סוחפת ופופולארית מאוד

האם גם אנחנו, ולא רק הילדים, גדלנו בשנה? מה מלמדת הפרשה על האופן שבו אנחנו מגיעים לשנה החדשה? ומה אמר שמעון פרס בנאום חייו בגרמניה?

למה מדגישה התורה: 'היום הזה ה'...מצווך'? איך לומדים לא להיות כפוי טובה? ומי היה החלל הראשון במניינם של חללי יום הזיכרון?

אתה יכול לקבל המון תארים במהלך חייך – ראש ממשלה, הנשיא התשיעי, שר, חתן פרס נובל – אבל בסוף סוף, קוראים לך בשמה של האישה שנשאה אותך ברחמה

איך מנצחים במלחמות הגדולות באמת? למה אסור להתעלם? ומי אמר: 'לימוד תורה הוא חדר כושר רוחני'?

בנוסף לכל התחזיות העתידניות בגיליון 1.1.2000 של ניו-יורק טיימס, הופיעה בצד מודעה קטנה. היא הזכירה לנשים יהודיות מתי זמן הדלקת נרות השבת בניו־יורק. אף אחד לא שילם על המודעה הזו. אנשי העיתון החשוב פשוט ידעו בעצמם: אנחנו לא יודעים מה באמת יקרה ב־2100, אבל אנחנו יודעים שמה שלא יהיה, נשים יהודיות ידליקו נרות שבת

לפי ארגון הבריאות העולמי, דיכאון יהפוך למחלה הנפוצה ביותר בעולם בעוד כ-15 שנים. אז מה יש לפרשת השבוע, פרשת ראה, לומר על כך?

בפרשת עקב חוזר משה רבנו אל סיפור שבירת הלוחות ומתן הלוחות השניים. אלו מסרים חשובים על זוגיות בפרט וקשרים בכלל אנחנו לומדים מהסיפור הזה?

מכירים את ההמלצה השחוקה הזו לחופש הגדול, לבנות סדר יום? ובכן, באופן די דומה, הפרשה קוראת לנו לחשוב – ערב הכניסה לארץ – על הדברים הכי משמעותיים עבורנו, ולהציב אותם במרכז חיינו

בכניסה למשרד ראש הממשלה התבקשנו להפקיד את המכשיר הסלולרי. בהתחלה רבים מהנוכחים הרגישו כאילו משהו אינו פה איתנו. אחרי כמה דקות ה"קריז" נרגע, ואז השתרר בחדר קשב נדיר (פורסם במקור בעלון "קרוב אליך")

משה רבנו הוא מודל המנהיג היהודי: הוא גם אדם שחלום חייו לא התגשם, ובאופן שבו קיבל זאת – לימד אותנו המון. וגם: תשעה באב וקורי העכביש של נסראללה, ותזכורת כי התורה אמורה להיות חכמתנו ובינתנו, לא קאלט מביך

"אריה הרוג הרגת, קמח טחון טחנת, עיר שרופה שרפת". הכל כבר היה רקוב מבפנים. מישהו אמר לי פעם שאין מי שמבין זאת יותר מחסן נסראללה

לקראת פרידתו מעם ישראל, משה רבנו לא מהסס לומר להם מה טעון שיפור אצלם. וגם: איך מדברים עם ילדים על החורבן, ומהי שנאת חינם?

אתם מרגישים שמעליבים את האינטליגנציה שלכם ולא מכבדים אתכם ואת ילדיכם כבני אדם? שפונים למקומות הכי נמוכים ורדודים שבתוכנו? קחו אחריות ואל תשתפו פעולה. זכותנו לדרוש תרבות אחרת, ולא תרבות אנשים חטאים

הגברים מתו במדבר במשך ארבעים שנות הנדודים, כיוון שהאמינו למרגלים ומאסו בארץ ישראל, אבל הנשים נכנסו לבסוף לארץ. מבוגרות, אלמנות, אבל מאמינות