להגיע רחוק: הרבנית חגית שירה בשיחה פתוחה עם הודיה בבאי

הרבנית חגית שירה

(אורך 44:17)צפיות: 10059

הרבנית חגית שירה בתכנית חדשה ומרתקת פוגשת נשים מעוררות השראה שעשו עם עצמן דרך מדהימה, וצמחו מתוך כל המשברים והנפילות שעברו בחייהן.

הפעם נפגוש את הודיה בבאי שהתמודדה עם אנורקסיה קשה וזכתה לחזור לחיים

תמלול ההרצאה

1
00:00:20,441 --> 00:00:24,460
"למה תבכי ולמה לא תאכלי
ולמה ירע לבבך,

2
00:00:24,460 --> 00:00:26,920
"הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים".

3
00:00:27,010 --> 00:00:29,530
את המילים האלה אומר אלקנה לחנה אשתו

4
00:00:29,590 --> 00:00:32,350
כשהיא לא אוכלת
כי היא בצער כל כך גדול.

5
00:00:32,350 --> 00:00:36,940
אומרים חז"ל שאת המילים האלה
אומר הקב"ה לכל אחת ואחת מאיתנו.

6
00:00:37,030 --> 00:00:40,210
תאכלי, הלוא אנוכי טוב לך,
אומר הקב"ה.

7
00:00:40,240 --> 00:00:45,700
אני אוהב אותך,
אני רוצה שיהיה לך טוב, שלא ירע לבבך.

8
00:00:45,790 --> 00:00:49,060
היום אני כאן בירושלים.
אנחנו נפגוש את הודיה בבאי

9
00:00:49,120 --> 00:00:53,100
שהתמודדה עם אנורקסיה קשה.
היא באמת לא אכלה

10
00:00:53,130 --> 00:00:57,180
ובאמת היה לה כל כך רע
והיא עברה שאול ממש.

11
00:00:57,210 --> 00:00:59,910
ובתוך כל השאול הזה היא חיפשה
את קולו של השם:

12
00:01:00,000 --> 00:01:03,960
בתי, תאכלי. אני אוהב אותך,
הלוא אנוכי טוב לך.

13
00:01:04,020 --> 00:01:07,860
היא מוצאת את קולו של השם
וזוכה לצאת מהמקום הנמוך ביותר,

14
00:01:07,920 --> 00:01:11,560
ברוך השם, ולחזור לחיים.
סיפור מטלטל. בואו איתי.

15
00:01:37,320 --> 00:01:40,110
הודיה, מה שלומך?
-ברוך השם.

16
00:01:40,110 --> 00:01:44,430
אני חייבת לפתוח, בית נקי,
מסודר, מתוקתק, מאורגן.

17
00:01:44,930 --> 00:01:47,300
בת כמה את?
-מתקרבת ל-23.

18
00:01:47,300 --> 00:01:48,440
אימא צעירה.

19
00:01:48,440 --> 00:01:50,130
כמה ילדות יש לך? -שתי בנות.

20
00:01:50,240 --> 00:01:56,610
מתי התחתנת? -היום לפני חמש שנים.
-היום לפני חמש שנים. יפה.

21
00:01:56,850 --> 00:02:00,780
אז התחתנת בגיל? -שבע עשרה וחצי.
-שבע עשרה וחצי. -כן, צעירה.

22
00:02:01,020 --> 00:02:03,360
איזה יופי.
יש לך סיפור מטלטל.

23
00:02:03,720 --> 00:02:10,200
אני רוצה שנתחיל ככה, מתחתנת,
ברוך השם, יולדת שתי בנות, נכון? -נכון.

24
00:02:10,580 --> 00:02:11,630
מתי זה מתחיל?

25
00:02:13,550 --> 00:02:15,770
שנה אחרי הלידה של הילדה הבכורה,

26
00:02:16,680 --> 00:02:18,030
שם זה בעצם התחיל.

27
00:02:19,530 --> 00:02:22,170
את האמת שבואי נגיד שזה תמיד היה אצלי,

28
00:02:22,170 --> 00:02:23,310
רק שזה לא היה במודע.

29
00:02:23,310 --> 00:02:26,210
תמיד לא... זה קינן בתוכי.

30
00:02:26,690 --> 00:02:29,630
התפרץ כשהגעתי למשקל.

31
00:02:29,630 --> 00:02:31,400
מה קינן בתוכך?

32
00:02:32,590 --> 00:02:37,870
הדימוי הנמוך של הגוף, דימוי גוף,
שלא אהבתי אותו.

33
00:02:38,020 --> 00:02:42,340
מגיל ממש קטן, בואי נגיד אפילו אני זוכרת
את עצמי אפילו מכיתה ד'-ה'

34
00:02:43,210 --> 00:02:47,710
שתמיד היה לי את הבעיות האלה
של הדיאטות מגיל קטן.

35
00:02:47,710 --> 00:02:49,600
היית עושה? -הייתי עושה דיאטות לבד.

36
00:02:50,520 --> 00:02:54,120
לפני איזה חצי שנה הייתי אצל סבתא שלי,
וחיטטתי לה ככה בניירת,

37
00:02:54,120 --> 00:02:57,330
ופתאום אני מוצאת מחברת שלי
מכיתה ד' או ה',

38
00:02:57,550 --> 00:02:59,830
שרשום שם: "היום הודיה
מתחילה דיאטה".

39
00:03:00,400 --> 00:03:02,800
"אכלתי קורנפלקס עם חלב,
נכשלתי בדיאטה".

40
00:03:02,980 --> 00:03:04,360
כאילו ממש מגיל קטן.

41
00:03:04,390 --> 00:03:07,900
זה אומנם נגמר מהר,
כי הבנתי שזה לא...

42
00:03:08,680 --> 00:03:09,970
לא יצליח לי לבד.

43
00:03:10,330 --> 00:03:11,740
וככה כל הזמן.

44
00:03:11,770 --> 00:03:13,210
לא הייתי הולכת לדיאטנית או משהו,

45
00:03:13,210 --> 00:03:14,740
הייתי הולכת למכון כושר פה ושם,

46
00:03:14,740 --> 00:03:17,530
אבל זה בחיים לא נתפס.
זה לא הוריד לי מי יודע מה.

47
00:03:17,710 --> 00:03:20,440
לפני החתונה אמרתי:
אני חייבת להיות כלה רזה.

48
00:03:21,490 --> 00:03:23,470
וזה לא בגדר של שומן,
בואי נגיד ככה,

49
00:03:23,470 --> 00:03:25,960
זה, את יודעת, משקלים רגילים.

50
00:03:26,120 --> 00:03:31,820
שקלתי 67, החלטתי שאני פשוט
רוצה יותר להרזות.

51
00:03:32,780 --> 00:03:35,240
עשיתי דיאטת גזרים.
אכלתי רק גזר.

52
00:03:36,290 --> 00:03:37,670
לפני החתונה. -לפני החתונה.

53
00:03:37,940 --> 00:03:42,560
וזהו, הגעתי למשקל 58-59,
משקל נחמד.

54
00:03:43,040 --> 00:03:44,900
הפסקתי את הדיאטה,
זה לא המשיך איתי או משהו.

55
00:03:45,080 --> 00:03:46,610
התחתנתי, הכול היה רגיל.

56
00:03:47,300 --> 00:03:49,940
נכנסתי להיריון. בהיריון
אני סובלת מהקאות ובחילות.

57
00:03:51,220 --> 00:03:53,200
לא, בלי שום קשר
להפרעת אכילה.

58
00:03:53,830 --> 00:03:55,690
סבלתי מאוד בהיריון,
אבל אכלתי רגיל.

59
00:03:55,690 --> 00:03:59,500
היו פעמים שהצלחתי לא להקיא
ואכלתי הכול ממש רגיל.

60
00:04:00,330 --> 00:04:01,530
כך גם אחרי הלידה.

61
00:04:01,620 --> 00:04:05,400
שנה אחרי הלידה
אני טסתי לאומן,

62
00:04:05,400 --> 00:04:09,480
פתאום אני מגלה שאני
שוקלת 73 קילו.

63
00:04:09,870 --> 00:04:14,190
לא יכולתי לסבול את עצמי,
פשוט הרגשתי שאני כבר סוחבת

64
00:04:14,190 --> 00:04:18,140
על עצמי כבר משקל,
משקל שלא שייך אליי.

65
00:04:19,670 --> 00:04:21,770
לא אהבתי את עצמי,
שום בגדים, שום כלום,

66
00:04:21,920 --> 00:04:24,450
ונכנסתי למכון כושר.
באתי לארץ, נכנסתי למכון כושר.

67
00:04:24,450 --> 00:04:26,100
לא היה לי כוח אפילו ללכת למכון כושר,

68
00:04:26,100 --> 00:04:28,470
כי אמרתי "אני לא ארד
את זה בחיים".

69
00:04:30,960 --> 00:04:34,200
באומן, אני זוכרת שהתפללתי
שם בציון, אמרתי,

70
00:04:34,840 --> 00:04:36,940
בגלל שאני אוהבת אוכל,
הרבה אוהבים אוכל,

71
00:04:36,940 --> 00:04:40,270
אז אמרתי: אני לא אצליח.
לא אצליח לרדת 20 קילו.

72
00:04:40,270 --> 00:04:42,210
אני רוצה לשקול 50,
הכי נמוך.

73
00:04:42,210 --> 00:04:45,150
אני רוצה לרדת 20 קילו.
נתתי פשוט משקל. -50.

74
00:04:45,150 --> 00:04:46,140
כן, 52-53.

75
00:04:46,920 --> 00:04:50,140
אמרתי: אני רוצה לשקול
את מה שכל החיים שלי רציתי,

76
00:04:50,140 --> 00:04:52,960
כאילו לשקול כמו כולם.
למה אני צריכה לשקול יותר?

77
00:04:54,520 --> 00:04:58,900
והתפללתי בציון שאני תוך
חודשיים-שלושה ארד 20 קילו במהירות.

78
00:04:59,320 --> 00:05:01,960
ולא אכפת לי גם להיות חולה,
כי אני יודעת שכשחולים... -ככה אמרת?

79
00:05:01,960 --> 00:05:04,180
ככה אמרתי, ובלי לדעת,
בלי שום דבר,

80
00:05:04,330 --> 00:05:08,710
אמרתי "אני רוצה להיות חולה",
אבל לא ידעתי, לא הגדרתי שום חולי.

81
00:05:08,710 --> 00:05:10,060
אני יודעת שפשוט בחולי
אין תיאבון.

82
00:05:10,500 --> 00:05:13,950
אז אמרתי: החולי יעזור לי לרדת...
-אוי ואבוי. -את הקילואים האלה.

83
00:05:14,640 --> 00:05:17,040
הגעתי לארץ, נכנסתי למכון כושר.

84
00:05:17,040 --> 00:05:20,700
בעלי דחף אותי בקטע שהוא ראה
את הצורך שלי הפנימי

85
00:05:20,700 --> 00:05:23,342
שאני רוצה לרדת, לא היה אכפת לו
משום דבר. -ממקום טוב.

86
00:05:23,367 --> 00:05:26,310
זאת אומרת, זה לא בא
ממקום שבעלך העיר לך.

87
00:05:26,310 --> 00:05:28,920
הוא בחיים לא העיר לי. -או מישהו
אמר לך, זה משהו שבינך לבין עצמך.

88
00:05:28,920 --> 00:05:30,840
תמיד הייתי אומרת לו "וואי, אני שמנה".
הוא אמר לי: "אני אוהב אותך ככה.

89
00:05:30,840 --> 00:05:31,920
"זה לא משנה איך".

90
00:05:32,240 --> 00:05:36,650
ונכנסתי למכון כושר.
התחלתי, היה לי מאוד קשה.

91
00:05:36,650 --> 00:05:37,850
לא רואים את התוצאות מייד.

92
00:05:38,100 --> 00:05:42,270
כשראיתי כבר את הקילו והשניים הראשונים
יורדים, זה נתן לי דחיפה.

93
00:05:42,420 --> 00:05:44,190
אני מוצאת את עצמי
שאני פשוט עוזבת את הכול,

94
00:05:44,190 --> 00:05:45,540
את הילדה שלי עם הבייביסיטר,

95
00:05:45,540 --> 00:05:47,400
לא יודעת איך,
תוקעת אותה אצל אימא שלי,

96
00:05:47,400 --> 00:05:51,450
מביאה אותה איתי למכון ומתעמלת שלוש
פעמים ביום במשך חמש פעמים בשבוע.

97
00:05:51,450 --> 00:05:54,450
כאילו וקיבלתי מחמאות,
המחמאות האלה דחפו אותי.

98
00:05:54,510 --> 00:05:57,090
ואני רואה את עצמי שאני יורדת
לאט לאט. -יורדת.

99
00:05:58,410 --> 00:06:02,700
אחר כך אני פשוט זוכרת קטע,

100
00:06:02,725 --> 00:06:07,830
שירדתי 10 קילו, ואז נשקלתי,
ראיתי שעליתי קילו.

101
00:06:07,860 --> 00:06:10,574
עכשיו, זה היה אחרי שבת.
אחרי שבת עולים.

102
00:06:10,960 --> 00:06:12,430
ואני זוכרת שפשוט ישבתי במרפסת

103
00:06:12,430 --> 00:06:14,830
ואמרתי: "בורא עולם, סליחה שלא הודיתי לך
על זה שירדתי,

104
00:06:14,830 --> 00:06:18,040
"לכן העלית אותי קילו".
כאילו עונש על זה שלא הודיתי לך.

105
00:06:18,040 --> 00:06:20,350
שלא אמרת תודה. -כן.
-נכנסת לזה עד כדי כך חזק.

106
00:06:20,375 --> 00:06:23,410
תודה ו... -כן, ממש.
כאילו, אם העליתי זה

107
00:06:23,410 --> 00:06:24,670
כנראה לא הודיתי מספיק לבורא עולם

108
00:06:24,670 --> 00:06:27,220
שהוא עזר לי להוריד את הקילואים.

109
00:06:28,480 --> 00:06:31,510
זה השפיע עלייך מאוד חזק.
-מאוד. זה פשוט הלך איתי

110
00:06:31,510 --> 00:06:33,970
בכל רגע, כל שנייה.
לא היה משהו אחר.

111
00:06:33,970 --> 00:06:37,421
כאילו, הודיה שווה משקל,
שווה דיאטה.

112
00:06:37,446 --> 00:06:39,150
לא יודעת. -זאת אומרת,
זאת המטרה שלך בחיים,

113
00:06:39,150 --> 00:06:41,340
זה מה שאת רוצה להשיג.
-לא ראיתי כלום, לא ראיתי ילדים,

114
00:06:41,520 --> 00:06:43,050
לא ראיתי אף אחד.
לא ראיתי אפילו בעל.

115
00:06:43,050 --> 00:06:45,720
בואי נגיד שעם הקילואים
שירדו וירדו וירדו

116
00:06:46,020 --> 00:06:49,410
והגעתי למשקל של 58,
ואימא שלי אומרת:

117
00:06:49,435 --> 00:06:52,440
"טוב, יאללה, הנה הגעת.
הקטע שרצית להיות רזה כמו בחתונה.

118
00:06:52,890 --> 00:06:55,290
"את נראית ככה. זהו, מספיק.
הנה הגעת".

119
00:06:56,010 --> 00:06:59,340
"כן, כן, הגעתי, נכון. אני רק 57,
ובסדר, ואני אפסיק".

120
00:06:59,370 --> 00:07:00,780
כל הזמן זה היה "רק ורק ורק".

121
00:07:01,080 --> 00:07:03,450
רק ככה ורק 57, לא, רק 56.

122
00:07:03,600 --> 00:07:04,950
לא, אבל בואי נראה
אם אני אשקול 55,

123
00:07:04,950 --> 00:07:08,010
מה יהיה איתי? -איך את מרגישה
באותה תקופה מבחינה פיזית?

124
00:07:08,520 --> 00:07:10,650
פיזית עדיין לא הרגשתי רע,

125
00:07:10,650 --> 00:07:15,360
כי בואי נגיד שלוקח זמן
למצברים של הברזל להתרוקן.

126
00:07:15,600 --> 00:07:19,020
זה ממש אפילו שנתיים אחר כך
הרגשתי עוד בסדר.

127
00:07:20,570 --> 00:07:24,440
מה-57 קילו
אני יורדת עוד, 56, 55,

128
00:07:24,440 --> 00:07:27,440
ואני לא אוהבת את עצמי עוד.
לא, לא, לא.

129
00:07:27,440 --> 00:07:28,790
לא יודעת, אני שמנה.
-לא מספק אותך.

130
00:07:28,790 --> 00:07:32,540
הגיע למצב שאני כבר התחלתי לאכול
תמר ואגוז ביום וכוס מים.

131
00:07:32,540 --> 00:07:33,960
זהו, פשוט זהו.

132
00:07:34,020 --> 00:07:35,460
רק הדבר הזה נכנס לי לפה.

133
00:07:35,580 --> 00:07:39,870
וגם זה היה ב... עכשיו בתוכי
המצב הפיזי הוא עדיין חזק.

134
00:07:40,150 --> 00:07:43,390
המצב של האנרגיות, לא היה.

135
00:07:43,720 --> 00:07:47,610
פשוט הייתי עצובה.
כשהגוף לא מקבל אוכל, אין אנרגיות.

136
00:07:47,640 --> 00:07:49,950
אין אנרגיות.
זה מבחינתי דלק לכל דבר,

137
00:07:49,950 --> 00:07:54,000
זה יותר מברזל, זה יותר מהכול.
אוכל, אוכל, ממש מרגיע.

138
00:07:54,330 --> 00:07:56,610
והייתי בבית קטן,
מינוס אחת,

139
00:07:56,610 --> 00:07:59,280
שזה עוד יותר השפיע
על המצב הנפשי שלי.

140
00:07:59,520 --> 00:08:02,910
אני רעבה ואני לא...

141
00:08:02,910 --> 00:08:05,520
אין דבר כזה לאכול.
כאילו, מה פתאום. מה פתאום.

142
00:08:05,545 --> 00:08:07,760
את באה לארון, מה פתאום,
אין דבר כזה. זו עבירה.

143
00:08:07,880 --> 00:08:10,850
זה לעבור על התורה ממש.
אסור לאכול.

144
00:08:12,050 --> 00:08:15,080
ואז זה הגיע למצב שאני פשוט
מוצאת את עצמי שאני עולה על המשקל

145
00:08:15,080 --> 00:08:16,340
אחרי כל כוס מים.

146
00:08:16,610 --> 00:08:19,870
והגוף עולה כל הזמן ביום, זה לא...

147
00:08:19,960 --> 00:08:22,630
תשתי הוא יעלה, תאכלי הוא יעלה.

148
00:08:22,935 --> 00:08:26,115
בסוף היום, בבוקר למחרת
את תראי שאת על המשקל הראשון.

149
00:08:26,140 --> 00:08:28,750
זה לא משנה.
המאה גרם הזה זה לא משנה,

150
00:08:28,750 --> 00:08:30,520
זה לא המשקל.
וזה מה שהפריע לי,

151
00:08:30,610 --> 00:08:33,430
"הנה, עליתי מאה גרם בגלל כוס מים,
לשירותים". -את אומרת, זה הגיע לדקויות

152
00:08:33,430 --> 00:08:35,620
של מאה גרם, חמישים גרם.
-ממש, ממש.

153
00:08:35,620 --> 00:08:37,330
הייתי... ממש זה היה אפילו גם,

154
00:08:37,570 --> 00:08:40,300
כאילו לא הייתי מחכה אפילו שעה שתעבור
בשביל להישקל.

155
00:08:40,360 --> 00:08:43,270
זה היה כאילו חמש דקות, חמש דקות
פשוט הייתי נשקלת.

156
00:08:43,295 --> 00:08:46,185
והייתי כאילו אפילו גומייה בשער
הייתה כאילו מעלה את ה...

157
00:08:46,210 --> 00:08:48,790
הייתי מורידה את הגומייה בשיער
כי היא מעלה את המשקל.

158
00:08:48,790 --> 00:08:50,110
עגילים מעלים את המשקל.

159
00:08:50,110 --> 00:08:53,770
כל זה את עוברת לבד,
אף אחד לא יודע.

160
00:08:53,770 --> 00:08:56,050
כן, ולא היו איתי בבית גם.
-שאת מתמודדת עם הפרעה כזו.

161
00:08:56,050 --> 00:08:58,930
כן, וגם כשנשקלתי
אף אחד לא היה בבית, הייתי לבד.

162
00:08:59,170 --> 00:09:01,280
זה היה כאילו תעשי לעצמך מה שאת רוצה.

163
00:09:01,700 --> 00:09:04,070
והייתי מאוד שחקנית טובה,
בואי נגיד.

164
00:09:04,070 --> 00:09:07,070
הייתי מסתירה את זה מאוד.
לא הייתי מראה את זה לאף אחד.

165
00:09:07,430 --> 00:09:11,250
השלבים הראשונים של האנורקסיה,
מה את מרגישה בעצם?

166
00:09:12,090 --> 00:09:13,920
התחלתי להקיא.
-להקיא. -להקיא.

167
00:09:14,280 --> 00:09:16,360
הכנסתי אצבעות, זה היה קשה.

168
00:09:18,640 --> 00:09:22,510
ופתאום ראיתי שזה עוזר לי,
כי זה מוריד לי במהירות את המשקל.

169
00:09:23,210 --> 00:09:25,610
אני ממש מתחילה להקיא כל דבר.

170
00:09:28,520 --> 00:09:31,280
כאילו, אני מחפשת שירותים כל הזמן,
כל הזמן מקום להקיא.

171
00:09:31,400 --> 00:09:32,750
היה לי קשה ללכת למקומות.

172
00:09:32,750 --> 00:09:35,300
אני זוכרת שאפילו הלכנו
עם המשפחה של בעלי לצימר,

173
00:09:36,010 --> 00:09:41,200
והייתי מעמידה את אחיות של בעלי קטנות,
שיעמדו מאחורי השירותים,

174
00:09:41,290 --> 00:09:43,570
הייתי אומרת להן: "שקט, שקט.
אני כבר באה.

175
00:09:43,570 --> 00:09:45,880
"שאף אחד לא יתקרב".
ממש כאילו מעמידה שומרים.

176
00:09:45,880 --> 00:09:47,080
מה היית עושה בשבת?

177
00:09:48,170 --> 00:09:51,680
שבתות גם הייתי אוכלת
ואחר כך הכול מקיאה.

178
00:09:51,830 --> 00:09:54,140
הייתי מכינה לעצמי לחם כוסמין,

179
00:09:54,810 --> 00:09:57,570
וגם, זה הכול הסוואה, כן?
זה לא בגלל שאני בריאותית

180
00:09:58,470 --> 00:10:02,370
ולא בגלל שלחם הכוסמין
יעזור לי לרדת במשקל.

181
00:10:03,030 --> 00:10:06,750
לחם כוסמין, זה לא נעים,
אבל כשמקיאים לחם כוסמין,

182
00:10:06,750 --> 00:10:10,260
יותר קל להקיא אותו מלחם לבן.

183
00:10:10,500 --> 00:10:13,830
אני פשוט הייתי אלופה בכול,
ידעתי כל דבר מה יעזור.

184
00:10:13,830 --> 00:10:16,380
כאילו, בואי נגיד אלופה
בפרטים של המחלה הזאת.

185
00:10:16,380 --> 00:10:19,750
כאילו מי שרצה רק טכניקות,
הייתי יכולה להביא לו טכניקות הכי

186
00:10:19,750 --> 00:10:22,570
כאילו הייתי ממש מדען בקטע.

187
00:10:23,120 --> 00:10:26,990
וכן, ולחם הכוסמין היה עוזר לי
להקיא ממש הכול,

188
00:10:26,990 --> 00:10:29,510
כאילו כל מה שהייתי אוכלת,
לא רק את הלחם,

189
00:10:29,510 --> 00:10:32,090
אלא כל מה שאכלתי לפניו ואחריו.

190
00:10:32,300 --> 00:10:35,210
כך שזה לא היה לי קשה,
בואי נגיד לפצוע את הגרון,

191
00:10:35,510 --> 00:10:36,380
הוא פשוט היה מחליק.

192
00:10:37,760 --> 00:10:40,540
היה יוצא לי דם מהגרון,
כי הייתי פוצעת את עצמי

193
00:10:40,540 --> 00:10:45,610
עם הקטע של ההקאה, להכניס אצבעות,
ויש שטפי דם בידיים שתמיד היו.

194
00:10:47,640 --> 00:10:50,790
וזה היה, בואי נגיד, המשיך איתי

195
00:10:51,180 --> 00:10:56,370
עד שהגיע, כאילו בקטע כבר
שאני מתכופפת והאוכל יוצא לבד.

196
00:10:56,370 --> 00:10:59,760
האצבעות היו צריכות להישמר רק
למקרה חירום שממש האוכל נתקע.

197
00:11:01,060 --> 00:11:04,780
תגידי לי, באיזה שלב
את נכנסת להיריון?

198
00:11:05,500 --> 00:11:10,350
אז זה ממש היה בואי נגיד ארבעה
או חמישה חודשים אחרי שזה התחיל.

199
00:11:11,550 --> 00:11:14,250
אני נכנסת להיריון וכל כך כאילו,
כל כך שמחתי, אמרתי:

200
00:11:14,250 --> 00:11:18,180
הנה, אולי כשאני אהיה בהיריון
אז ההפרעה תיעלם.

201
00:11:18,180 --> 00:11:19,500
כי אני זוכרת דברים טובים.

202
00:11:19,500 --> 00:11:22,020
כבר את יודעת שאת בהפרעה.
-אני יודעת.

203
00:11:22,020 --> 00:11:24,810
את יודעת שאת בהפרעה. -כן,
אבל עדיין מאוד קשה לי להתנתק

204
00:11:25,380 --> 00:11:27,450
מהידע הזה לעצם זה שאני
רוצה להיות רזה.

205
00:11:27,690 --> 00:11:29,918
אני רוצה להיות רזה.
רוצה לרדת במשקל.

206
00:11:29,943 --> 00:11:33,450
אבל רציתי להיות בהיריון כי אמרתי,
אולי... -אין קשר, עכשיו אין גשר

207
00:11:33,450 --> 00:11:37,770
בין המחשבה לבין מה שאת בעצם...
-שום דבר, אלה דברים שונים לגמרי.

208
00:11:39,420 --> 00:11:42,540
ואמרתי שאולי ההיריון הזה
יביא לי מזור, למה בהיריון הראשון,

209
00:11:42,670 --> 00:11:45,790
את יודעת, הייתי אוכלת
והיה לי כיף, הייתי נהנית.

210
00:11:46,120 --> 00:11:48,670
הייתי אומרת: אולי כאילו
זה יוציא אותי מאיפה שהוא, מהבור הזה,

211
00:11:48,670 --> 00:11:50,830
אם אני קיימת בבור. -ריח טוב
של איזה תבשיל טוב,

212
00:11:50,830 --> 00:11:53,410
משהו שאת אוהבת,
משהו שנאפה בתנור,

213
00:11:53,410 --> 00:11:57,870
את עוברת ליד מאפייה.
עונש. -עונש. ואני אגיד לך,

214
00:11:57,870 --> 00:12:00,360
שכל פעם כשהייתי עוברת
והייתי רואה אנשים אוכלים,

215
00:12:00,360 --> 00:12:02,070
הייתי פשוט בוכה בפנים.

216
00:12:02,500 --> 00:12:03,970
היה בא לי ללכת אליהם,
לנענע אותם ולהגיד להם:

217
00:12:03,970 --> 00:12:06,760
תגידו תודה על מה שאתם אוכלים.
זה נראה לכם ברור.

218
00:12:07,030 --> 00:12:10,270
בסדר, לא חייב שיהיו לכם
בעיות במעיים או בקיבה

219
00:12:10,690 --> 00:12:13,330
או להיות חולים מחוברים
בשביל להגיד תודה על אוכל.

220
00:12:13,750 --> 00:12:16,850
להגיד תודה, גם אנשים רגילים
שלא חולים, להגיד תודה על אוכל.

221
00:12:16,850 --> 00:12:19,580
פשוט רציתי לבוא ולנער
אדם אדם, לא משנה איזה אדם,

222
00:12:19,580 --> 00:12:22,250
לנער אותו: תגיד תודה.
אמרת תודה על זה שאתה אוכל היום?

223
00:12:22,410 --> 00:12:24,840
לא מספיק ברכה וברכה אחרונה.
-זה שלב שאת כבר יודעת

224
00:12:24,840 --> 00:12:27,210
בתוך מה את נמצאת. -כן.
-בואי תספרי לי על ההיריון.

225
00:12:27,210 --> 00:12:30,210
עדיין הייתי שחקנית.
בואי נגיד שהמשחק עדיין היה טוב.

226
00:12:30,630 --> 00:12:36,420
בהיריון אני מקיאה גם מהתופעות
של ההיריון וגם מהתופעה של ההפרעה.

227
00:12:36,870 --> 00:12:39,480
אני מקיאה וזה דרבן אותי להקיא.

228
00:12:40,200 --> 00:12:42,720
הפריע לי ההיריון כי זה בטן.

229
00:12:43,110 --> 00:12:45,090
כל מה שהפריע לי כל הזמן
זה רק הבטן,

230
00:12:45,090 --> 00:12:46,860
כאילו למה יש לי בטן? בטן בטן.

231
00:12:47,230 --> 00:12:50,530
וזה מה שהפריע לי כל הזמן,
המציאות הזאת.

232
00:12:50,890 --> 00:12:56,920
וככל שזה הגיע, עלה עם החודשים,
אני נכנסת לתסביכים עם עצמי.

233
00:12:57,160 --> 00:12:59,800
אימא שלי כבר קלטה
שאני מקיאה ואני...

234
00:13:00,810 --> 00:13:03,480
כבר קלטה שמשהו פה לא תקין.
-שמשהו לא תקין. בעלך?

235
00:13:03,870 --> 00:13:08,370
בעלי, בואי נגיד שהוא לא הגיב
כי הוא לא ידע.

236
00:13:09,160 --> 00:13:10,120
הוא לא ידע מה זה.

237
00:13:10,570 --> 00:13:13,210
אנחנו התחתנו צעירים,
הוא היה אז בן 22.

238
00:13:14,740 --> 00:13:18,280
ואת יודעת, 22-21,
והוא לא יודע שום דבר.

239
00:13:18,280 --> 00:13:23,050
הוא בא ממקום של מישיבה לנישואים,
מה הוא עוד יודע?

240
00:13:23,075 --> 00:13:25,700
הוא לא יודע שום דבר,
לא נתקל במציאות הזאת.

241
00:13:25,700 --> 00:13:27,980
אז פשוט שמע שאימא שלי
עם היד על הדופק,

242
00:13:27,980 --> 00:13:31,670
אז בסדר, אז הוא הרגיש
כאילו שהוא בסדר, שהוא יכול...

243
00:13:31,670 --> 00:13:33,715
ענייני נשים.
-כן, בואי נגיד ככה.

244
00:13:33,740 --> 00:13:35,210
אז איך ההיריון מתקדם?

245
00:13:35,210 --> 00:13:38,570
את יולדת, באיזה משקל את יולדת,
בואי נגיד? -אז ככה, קודם כול נכנסתי...

246
00:13:38,570 --> 00:13:39,260
כמה את שוקלת...

247
00:13:39,290 --> 00:13:43,220
נכנסתי להיריון עם 51 קילו,
ואני מסיימת אותו ב-55.

248
00:13:43,460 --> 00:13:46,520
זאת אומרת, מה שעלה
זה נטו העובר, שליה וכל ה...

249
00:13:46,940 --> 00:13:48,230
שום דבר. שום דבר.

250
00:13:48,470 --> 00:13:51,080
אני יולדת ואני חוזרת לאותו משקל,
אפילו פחות.

251
00:13:51,350 --> 00:13:53,690
מייד אחרי הלידה את נכנסת
להתקפה, שוב חוזרת.

252
00:13:53,690 --> 00:13:55,940
עכשיו, מה היה? תמיד אמרתי
להם כשהייתי בהיריון:

253
00:13:55,940 --> 00:13:58,160
"אני לא מקיאה כי אני רוצה,
אני מקיאה בגלל ההיריון,

254
00:13:58,160 --> 00:13:59,780
"ואתם תראו שכשאני אלד
אני לא אקיא".

255
00:14:00,250 --> 00:14:01,330
היה לי מאוד חשוב.

256
00:14:02,680 --> 00:14:04,450
כבר שאני יולדת אני חייבת לקיים
את ההבטחה.

257
00:14:04,450 --> 00:14:06,190
אני ילדתי, אני חייבת לקיים את ההבטחה.

258
00:14:06,520 --> 00:14:09,440
ואני לא מקיאה, אבל אני לא אוכלת.

259
00:14:09,830 --> 00:14:11,180
זו הייתה הבעיה. -כן.

260
00:14:12,650 --> 00:14:14,930
זה התעצם. עכשיו שלא אוכלים
זה כבר יותר גרוע מלהקיא,

261
00:14:14,930 --> 00:14:17,100
כי פה כבר את לא אוכלת שום דבר.

262
00:14:19,110 --> 00:14:21,870
אז אני יולדת, ואחרי חודשיים
כבר אני מרגישה

263
00:14:21,870 --> 00:14:25,410
שיש לי קושי עצום מאוד להיות בבית.
הוא היה קטן, בקומה מינוס אחת.

264
00:14:25,410 --> 00:14:28,710
אני מוצאת את עצמי שאני רוצה
לעבור מהדירה הזאת, היא דירה קטנה.

265
00:14:30,410 --> 00:14:35,660
זהו. ואני מזמינה מוביל ואנחנו עוברים
לבת ים, ששם חמי וחמותי גרים.

266
00:14:36,170 --> 00:14:39,470
אנחנו הולכים אליהם כל חג,
אז ככה זה יותר קרן לי ואמרתי:

267
00:14:39,470 --> 00:14:42,770
יאללה, יש לנו גם דירה שם
שאנחנו נגור בה וגם נהנה בחגים

268
00:14:42,770 --> 00:14:44,180
במקום להיסחב באוטובוסים.

269
00:14:45,380 --> 00:14:50,820
אני עוברת לשם דירה,
ושם קרה לי כל הבלגן.

270
00:14:51,150 --> 00:14:53,880
את כבר עם שתי בנות, יש לך
שתי בנות עכשיו. -יש לי שתי ילדות.

271
00:14:54,320 --> 00:14:57,050
אימא שלי רחוקה ממני,
מה שהרגיש לי שאני חופשייה.

272
00:14:57,050 --> 00:14:58,400
אף אחד לא עוקב אחריי,

273
00:14:58,400 --> 00:15:02,710
לא שואל אותי מה קורה איתי בשירותים,
אם אני מקיאה. חופשי.

274
00:15:03,010 --> 00:15:03,850
אני עוברת.

275
00:15:04,120 --> 00:15:11,240
אני מכניסה את האצבעות
שוב פעם ומתחילה להקיא את הכול

276
00:15:11,540 --> 00:15:16,610
ולא אוכלת.
וירדתי ממש ל-49 קילו.

277
00:15:16,610 --> 00:15:20,480
וואו. -זה פשוט כל כך
שימח אותי,

278
00:15:20,480 --> 00:15:23,480
השמחה בפנים הייתה כאילו:
וואי, כאילו איזה כיף.

279
00:15:23,690 --> 00:15:26,570
אבל המראה
תמיד הראתה לי שאני שמנה.

280
00:15:26,860 --> 00:15:32,470
כשרוצים להמחיש הפרעת אכילה,
מראים לך אישה

281
00:15:32,470 --> 00:15:35,350
או לא משנה, מישהו
שעומד מול מראה והוא רזה,

282
00:15:35,350 --> 00:15:38,240
ובמראה הוא מאוד שמן.

283
00:15:38,450 --> 00:15:40,400
וזה בדיוק ככה.
-זה בדיוק ככה.

284
00:15:40,490 --> 00:15:43,250
אני רואה את עצמי מאוד שמנה,
אבל אני מאוד רזה.

285
00:15:43,310 --> 00:15:44,780
אז מה שאני רואה במראה

286
00:15:44,780 --> 00:15:47,150
זה מה שאני צריכה עכשיו
לפטור, את השומן הזה.

287
00:15:47,390 --> 00:15:49,820
אנשים לא מעירים לך
בשלב הזה, על הפנים שלך,

288
00:15:49,820 --> 00:15:52,220
על המראה של הפנים שלך?
-אז זהו, לא הכירו אותי שם, בת ים.

289
00:15:52,250 --> 00:15:56,270
לא מכירים אותי.
את יודעת, זה מכרים. -חמותך, בעלך.

290
00:15:56,930 --> 00:15:58,220
לא מעירים לי. לא מעירים לי.

291
00:15:58,220 --> 00:16:03,020
רק כמה חודשים אחר כך כבר קלטו
שאני מקיאה.

292
00:16:03,020 --> 00:16:05,330
ואמרתי להם, כבר הודיתי בזה.
אמרתי להם:

293
00:16:05,330 --> 00:16:07,880
"תקשיבו, זה כבר לבד, זה יוצא לי".

294
00:16:07,880 --> 00:16:10,330
תירוצים מפה ועד... ממש.

295
00:16:11,680 --> 00:16:14,410
אני לא אוכלת שום דבר,
וזה כמובן משפיע לי על מצב הרוח.

296
00:16:14,410 --> 00:16:17,090
אני זוכרת שחמותי,
היא עושה נסיעות לאומן,

297
00:16:17,090 --> 00:16:19,280
והיא לקחה אותי איתה בנסיעה שלה.

298
00:16:19,280 --> 00:16:23,540
אמרה: "בואי. אני מביאה לך מתנה,
כרטיס, בואי ניסע לאומן ונתפלל".

299
00:16:23,900 --> 00:16:26,480
ואני מגיעה
ואני עומדת בציון אני אומרת:

300
00:16:26,630 --> 00:16:29,360
"רבי נחמן, אתה זוכר
איפה הייתי לפני שנתיים? פה.

301
00:16:29,390 --> 00:16:32,210
"מה ביקשתי? לרדת 20 קילו.
ירדתי יותר.

302
00:16:32,360 --> 00:16:35,290
"בבקשה ממך,
בבקשה, תציל אותי.

303
00:16:35,500 --> 00:16:38,740
"החיים שלי לא חיים.
הילדים שלי, אין להם אימא".

304
00:16:38,770 --> 00:16:41,450
הבת שלי נולדה למחלה,
לאימא חולה.

305
00:16:41,600 --> 00:16:43,430
זהו. זה מה שהיא ראתה, אימא חולה.

306
00:16:43,790 --> 00:16:48,740
והגדולה שלי, שבאמת שהשם ישמור אותה,
היא ממש הייתה בת שנה כשחליתי,

307
00:16:48,740 --> 00:16:53,510
וככה שמה שהיא קיבלה
זה חוסר יחס,

308
00:16:54,670 --> 00:16:57,550
חוסר תשומת לב, כלום.

309
00:16:57,640 --> 00:17:01,180
והיא התמודדה לבד
כמו ילדה גדולה, כמו בחורה גדולה.

310
00:17:01,180 --> 00:17:05,230
והיא ילדה בת שנתיים-שלוש,
מתמודדת עם אימא חולה.

311
00:17:05,600 --> 00:17:09,890
ואני זוכרת שפשוט
בכיתי שם בציון ואמרתי:

312
00:17:09,890 --> 00:17:10,580
"רבי נחמן..."

313
00:17:10,700 --> 00:17:11,810
אני מאמינה בתפילות,

314
00:17:11,810 --> 00:17:14,300
כי אני כל החיים שלי רק תפילות.

315
00:17:14,300 --> 00:17:17,330
כל החיים שלי מגיל קטן
אני פשוט רק מתפללת

316
00:17:17,330 --> 00:17:18,350
ויודעת שזה המפתח,

317
00:17:18,350 --> 00:17:20,720
לא מעניין אותי כלום, לא מאמינה
בשום דבר, רק תפילה.

318
00:17:21,580 --> 00:17:24,910
אני מסיימת להתפלל,
ואני יוצאת לשירותים להקיא.

319
00:17:26,650 --> 00:17:30,630
זה כל כך היה לי בלגן בבטן,

320
00:17:30,630 --> 00:17:32,550
כי אני אומרת לעצמי: התפללתי.

321
00:17:32,910 --> 00:17:35,490
למה אני בשירותים עכשיו?
עכשיו זה כבר לא אני,

322
00:17:35,550 --> 00:17:38,310
זה כבר מגנט. יש פה מגנט
שמושך אותי לשירותים.

323
00:17:38,490 --> 00:17:40,500
אבל איפה התפילה?
למה היא לא עוזרת לי?

324
00:17:40,810 --> 00:17:43,390
הייתי כל כך בטענות כלפי בורא עולם,
כאילו, אני מתפללת,

325
00:17:43,390 --> 00:17:46,360
מה עוד אתה רוצה שאני אעשה?
להפסיק עם זה אני לא יכולה.

326
00:17:46,360 --> 00:17:50,500
זה כבר מעבר לך? בשלב הזה
כבר קוראים לזה בשם

327
00:17:50,500 --> 00:17:52,960
או שעדיין את לא קוראת לזה בשם?
-לא קוראת לזה עוד בשם.

328
00:17:53,610 --> 00:17:57,330
אבל אני מגיעה הביתה,
שוב פעם אותו דבר מהתחלה,

329
00:17:57,330 --> 00:18:01,820
אני... נשכח אומן,
נשכחו התפילות, נשכח הכול.

330
00:18:04,520 --> 00:18:08,270
והגיעה תקופה של החגים,
אני יורדת במשקל שוב.

331
00:18:08,270 --> 00:18:09,770
אני שוקלת כבר 48.

332
00:18:09,770 --> 00:18:11,240
עכשיו, כל גרם חשוב לי.

333
00:18:12,040 --> 00:18:14,590
גיסתי כבר קלטה,
שהיא מאוד קרובה אליי,

334
00:18:14,590 --> 00:18:16,390
כבר קלטה שמשהו פה לא בסדר.

335
00:18:16,600 --> 00:18:19,830
היא הייתה באה אליי,
מדברת איתי, ואני הייתי בשלי.

336
00:18:20,220 --> 00:18:23,705
לא... כאילו היו מדברים אליי
והייתי כמו עם אטמים, לא שומעת.

337
00:18:23,730 --> 00:18:25,713
זה כבר מעבר לך.
-מעבר לי.

338
00:18:25,830 --> 00:18:29,750
מה בעלך חווה?
מה בעלך חווה? מה הבית חווה?

339
00:18:29,960 --> 00:18:32,810
הבית חווה קודם כול
שינוי מאוד מאוד גדול.

340
00:18:33,550 --> 00:18:38,800
בעלי, כבר הקשר בינינו האמיתי
כבר מתפורר.

341
00:18:39,180 --> 00:18:44,370
כי לאט לאט אין תקשורת אמיתית.
אני במקום שלי,

342
00:18:45,870 --> 00:18:47,820
בתוך המחלה שלי,
לא מעניין אותי כלום.

343
00:18:47,880 --> 00:18:50,010
לא מעניין אותי בעל
ולא מעניין אותי ילדים,

344
00:18:50,100 --> 00:18:53,380
אני רוצה להיות רזה.

345
00:18:54,700 --> 00:19:00,280
התקשורת נעלמת, והצעקות והבכיות
שלי כל הזמן בבית.

346
00:19:00,280 --> 00:19:01,780
כל הזמן הייתי בוכה לו:
"אני רוצה לצאת מזה,

347
00:19:01,780 --> 00:19:03,760
"אני רוצה לצאת מזה.
בבקשה, תעזור לי,

348
00:19:03,790 --> 00:19:05,230
"אני אהיה בריאה.
אני רוצה לצאת מזה".

349
00:19:05,470 --> 00:19:10,060
"אל תדאגי, הכול בסדר. הכול בסדר".
היה מחזק אותי, היה מדבר איתי כל הזמן.

350
00:19:10,240 --> 00:19:12,990
ופתאום כשהוא נרדם,
הייתי בודקת, הוא נרדם,

351
00:19:12,990 --> 00:19:14,940
יופי, הוא נרדם,
רצה לשירותים להקיא.

352
00:19:15,000 --> 00:19:16,890
כאילו, זה כבר היה מעבר לזה.
את רואה כבר

353
00:19:18,410 --> 00:19:20,030
את העוצמה של המחלה הזאת.

354
00:19:20,030 --> 00:19:22,825
והוא ידע, הוא ידע,
הוא כל הזמן אמר לי "הקאת? הקאת?"

355
00:19:22,850 --> 00:19:24,800
והייתי אומרת לו: "לא, לא,
מה פתאום. לא הקאתי.

356
00:19:24,800 --> 00:19:27,740
"לא, פשוט השתעלתי".
והייתי משקרת.

357
00:19:28,010 --> 00:19:32,480
אז עכשיו אני מכינה
אוכל לילדים, ארוחת צהריים קטנה.

358
00:19:32,480 --> 00:19:35,810
ואז מתי את מחליטה
לפנות לייעוץ?

359
00:19:35,810 --> 00:19:41,180
מתי את מתחילה להרגיש שדי?
אז קודם כול הגיע הזמן של פסח,

360
00:19:41,990 --> 00:19:48,260
אני זוכרת שלפני שריפת חמץ,
אני זוכרת שהשתטחתי על הרצפה

361
00:19:50,990 --> 00:19:53,100
ובוכה שבורא עולם יעזור לי.

362
00:19:56,550 --> 00:19:57,840
אני יודעת שרק הוא
יכול לעזור לי

363
00:19:57,840 --> 00:19:58,800
כי כבר די.

364
00:19:58,890 --> 00:20:01,290
אימא דיברה איתי, אחותי דיברה איתי,
כולם דיברו איתי.

365
00:20:01,560 --> 00:20:04,470
ואני זוכרת פשוט שיחות של אחותי

366
00:20:04,470 --> 00:20:06,960
שהייתה מדברת איתי כל יום,
כל יום פשוט:

367
00:20:07,290 --> 00:20:11,190
"הודיה, בבקשה, אני מתחננת".
והיו מראים לי כבר תמונות של בנות רזות

368
00:20:11,190 --> 00:20:13,620
שכבר הלכו. הלכו, ממש.

369
00:20:14,190 --> 00:20:20,340
ביום הולדת... סיפור של מישהי שהיא ממש
ביום ההולדת שלה שהיא ממש נפטרה,

370
00:20:20,340 --> 00:20:25,610
והיא במשקל של 28 קילו. -אוי.
-כאילו, והיו ממש בוכות לי בנות,

371
00:20:25,610 --> 00:20:28,040
כאילו "תצאי מזה, בבקשה.
תצאי מזה".

372
00:20:28,040 --> 00:20:29,570
היו מתחננות, כאילו אין לך,

373
00:20:29,810 --> 00:20:33,230
אין משהו אחר לעשות כאילו
אם את לא תפסיקי עם זה,

374
00:20:33,230 --> 00:20:34,760
רק את יכולה לעזור לעצמך.

375
00:20:36,260 --> 00:20:38,630
מתי את מחליטה לפנות לייעוץ, הודיה?

376
00:20:38,630 --> 00:20:42,410
זהו, אז פסח עבר עליי
בצורה מאוד מאוד קשה.

377
00:20:44,890 --> 00:20:49,330
אני מתקשרת להורים שלי
שיבואו לקחת אותי אליהם,

378
00:20:49,330 --> 00:20:50,590
כי אני כבר לא...

379
00:20:50,590 --> 00:20:51,877
את מחליטה לעזוב את הבית?

380
00:20:51,902 --> 00:20:54,680
כן. קשה לי. קשה לי.
כבר היה לי קשה עם הילדים,

381
00:20:54,680 --> 00:20:57,710
כבר לא יכולתי יותר מדי כבר להתמודד
עם כל מיני דברים.

382
00:20:57,710 --> 00:21:01,550
לא הייתי מסוגלת כבר
כאילו להתמודד עם הילדות

383
00:21:01,940 --> 00:21:06,020
וכבר להצדיק את זה כל הזמן.
-בת כמה התינוקת שלך הקטנה?

384
00:21:07,450 --> 00:21:10,420
הייתה אז בת תשעה-שמונה חודשים,
משהו כזה.

385
00:21:12,130 --> 00:21:15,000
את לא מסוגלת.
-לא. לא מסוגלת בכלל.

386
00:21:16,590 --> 00:21:19,530
אני עוזבת את הכול,
ומתקשרת לאבא שלי ואומרת לו:

387
00:21:19,530 --> 00:21:24,320
"אבא, תבוא לקחת אותי.
המצב שלי הוא כבר על הפנים".

388
00:21:24,980 --> 00:21:26,011
ובאים לקחת אותך?

389
00:21:26,270 --> 00:21:28,250
אבא שלי אומר לי:
"אנחנו באים לקחת אותך".

390
00:21:28,520 --> 00:21:36,820
זה היה רגע מאוד מאוד קשה,
כי אני זוכרת שפשוט בעלי התחיל לבכות.

391
00:21:36,820 --> 00:21:37,720
פעם ראשונה.

392
00:21:38,080 --> 00:21:41,550
הוא אומר לי: "בבקשה, את לא הולכת.
אני מתחנן, אל תלכי".

393
00:21:41,760 --> 00:21:43,770
אמרתי לו: "תקשיב, דניאל,

394
00:21:44,520 --> 00:21:49,150
"אני, אם אני לא הולכת,
קורה לי משהו. בבקשה".

395
00:21:49,990 --> 00:21:52,000
והוא אמר שזה כאילו
כבר שבר אותו.

396
00:21:52,400 --> 00:21:55,310
הוא בוכה, ואני הייתי יותר חזקה,

397
00:21:55,310 --> 00:21:59,130
שריון בואי נגיד של הייסורים האלה.

398
00:21:59,160 --> 00:22:04,560
אני לא מסוגלת יותר,
ואני אומרת לו "אני הולכת".

399
00:22:07,420 --> 00:22:09,340
לוקחת את הדברים.
ידעתי שאני הולכת לכמה ימים,

400
00:22:09,340 --> 00:22:13,120
לא ידעתי שאני יותר מדי אשאר שם.
-איך הייתה הפרידה מהילדות?

401
00:22:13,610 --> 00:22:19,100
כמו בסרטים.
אבא שלי לוקח אותי והן בוכות

402
00:22:19,210 --> 00:22:21,010
וצועקות "אימא".
-אימא, אימא.

403
00:22:21,070 --> 00:22:24,160
"אימא". ובעלי, אני רואה
את העיניים שלו דומעות.

404
00:22:24,160 --> 00:22:26,710
הוא מחייך כי לתת לי
הרגשה הכי טובה שיש, כי זה בעלי.

405
00:22:26,830 --> 00:22:29,980
רק טוב יש לו.
נותן רק הרגשה טובה.

406
00:22:31,360 --> 00:22:33,430
ואז את מגיעה לבית של ההורים.

407
00:22:34,170 --> 00:22:37,080
אני כל הדרך פשוט מעדיפה לשתוק,
כדי שאני לא אתחרט ואחזור לבית.

408
00:22:38,310 --> 00:22:41,880
למה את רוצה ללכת?
למה את בעצם רוצה לעזוב את הבית?

409
00:22:41,880 --> 00:22:45,030
הרגשתי שגדול עליי כבר
להיות אישה, להיות אימא

410
00:22:45,030 --> 00:22:45,930
ועם כל מה שאני סוחבת,

411
00:22:45,930 --> 00:22:47,460
די, גדול עליי,
אני לא יכולה יותר.

412
00:22:47,670 --> 00:22:48,570
מה, אני אתרסק.

413
00:22:48,570 --> 00:22:50,250
אני מרגישה שקורה לי משהו.

414
00:22:50,370 --> 00:22:52,800
הרגשתי שקורה לי משהו, פשוט.
לא יותר מדי.

415
00:22:52,810 --> 00:22:54,010
זהו, קורה לי משהו.

416
00:22:55,090 --> 00:22:58,180
וזהו, אני הולכת אליהם.

417
00:23:04,350 --> 00:23:06,360
בקיצור, מקבלות אותי
האחיות שלי שם.

418
00:23:06,570 --> 00:23:11,430
זה פשוט היה קטע שאני זוכרת
שהרגשתי שאני ממש בוכה.

419
00:23:11,780 --> 00:23:14,240
הן מקבלות אותי,
ואימא שלי מכינה לי נס קפה

420
00:23:14,420 --> 00:23:18,050
עם עוגת תפוזים, ופלים
ו"תאכלי". ואני אומרת לה: "כן, כן".

421
00:23:18,140 --> 00:23:20,420
חיכיתי שהיא תיכנס רגע לחדר,
למקום שהיא לא רואה אותי,

422
00:23:20,420 --> 00:23:23,030
פשוט קראתי לאחיות שלי הקטנות
ודחפתי להן את זה לפה.

423
00:23:23,280 --> 00:23:26,940
ואת הנס קפה שפכתי לכיור,
ויצאתי למרפסת.

424
00:23:27,240 --> 00:23:29,490
אני זוכרת שהלב שלי בכה
כי הייתי רעבה.

425
00:23:29,610 --> 00:23:31,320
הייתי רעבה, כל הזמן,
כל החיים הייתי רעבה.

426
00:23:31,320 --> 00:23:34,080
כל התקופה הזאת
הייתי בן אדם שרוצה לאכול

427
00:23:34,080 --> 00:23:35,970
ולא הייתי מסוגלת לכלום.

428
00:23:36,680 --> 00:23:41,900
ואני ממשיכה ככה יום אחרי יום,
אני לא אוכלת שום דבר.

429
00:23:41,900 --> 00:23:43,490
והם מדברים איתי, ואני הולכת ומקיאה.

430
00:23:43,490 --> 00:23:46,970
ומדברים איתי, ואני מרגישה
שכבר פיזי כבר לא טוב,

431
00:23:46,970 --> 00:23:47,960
משהו קורה לי בגוף.

432
00:23:47,960 --> 00:23:52,820
אני מרגישה שאני מאבדת את זה.
אני מתעלפת. נופלת פתאום על הרצפה.

433
00:23:53,320 --> 00:23:58,330
כבר אין כוח. -ואז?
-הכול כבר די, גירדתי כבר כל מה שיש,

434
00:23:58,330 --> 00:24:00,820
את כל המצברים גירדתי.
כבר לא נשאר לי שם משהו.

435
00:24:03,860 --> 00:24:07,550
אימא שלי התקשרה לאיזו מישהי
שהבת שלה גם חוותה הפרעת אכילה.

436
00:24:08,320 --> 00:24:10,270
פה כבר אני יודעת
שיש דבר כזה הפרעות אכילה.

437
00:24:11,020 --> 00:24:14,560
אני יודעת שיש דבר כזה
שנקרא אנורקסיה, בולימיה, שמקיאים.

438
00:24:14,950 --> 00:24:20,490
וכבר נלחצתי מזה
כי ידעתי שכבר כאילו אם לא עושים

439
00:24:20,490 --> 00:24:21,990
עם זה משהו, לא יוצאים מזה.

440
00:24:22,830 --> 00:24:24,540
אבא שלי לוקח אותי לבית חולים

441
00:24:27,060 --> 00:24:30,240
תל השומר ושם בודקים אותי מדענים,

442
00:24:30,240 --> 00:24:33,510
ואני כל כך רציתי שיפנו אותי
לאיזה פסיכיאטר, לאיזה פסיכולוג

443
00:24:33,510 --> 00:24:36,900
שידבר איתי, שיגיד לי משהו,
שייתן לי מים, מים קרים קצת,

444
00:24:36,990 --> 00:24:40,080
שיסביר לי על המחלה הזאת,
מה קורה,  מה, מה... -מה עובר עלייך.

445
00:24:40,080 --> 00:24:42,300
תן לי טיפים איך לצאת מזה.
אני רוצה לצאת מזה, כן.

446
00:24:42,300 --> 00:24:44,850
היום אני אומרת לך, אני רוצה
לצאת מזה. תן לי טיפים.

447
00:24:46,410 --> 00:24:49,710
ואומרים לי: "אין. יש פסיכיאטר אחד
בכל בית החולים פה.

448
00:24:50,010 --> 00:24:53,790
"והוא כרגע עסוק.
אי אפשר עכשיו, אין מה לעשות".

449
00:24:54,530 --> 00:24:58,730
אני חוזרת הביתה בשברון לב,
כבר הבנתי שכאילו אין פה יותר מדי.

450
00:24:59,300 --> 00:25:00,680
אין מי שיכול לעזור לי.

451
00:25:00,810 --> 00:25:05,370
ואחותי מדברת איתי באותו זמן
ואומרת לי: "תקשיבי, הודיה,

452
00:25:05,670 --> 00:25:08,310
"אני מתחננת אלייך, תעשי...
אל תקיאי. אל תקיאי".

453
00:25:08,430 --> 00:25:10,680
אני אומרת: "טוב, אני לא אקיא,
אני לא אקיא, אני רוצה לצאת מזה".

454
00:25:10,680 --> 00:25:13,200
די, כבר הרגשתי שנמאס לי
כבר להיות במקום הזה.

455
00:25:13,200 --> 00:25:15,030
הודיה, באיזשהו שלב
את מתאשפזת.

456
00:25:15,370 --> 00:25:18,130
אני נכנסת לאשפוז.
-איפה? -בתל השומר.

457
00:25:18,670 --> 00:25:21,010
מחלקה שבואי נגיד שקשה מאוד
להתקבל לשם,

458
00:25:21,010 --> 00:25:26,110
כי אחרי חצי שנה
רק של לחכות בתור,

459
00:25:26,110 --> 00:25:28,930
אז אולי מתפנה, כי זו
מחלקה קטנה של 30 אנשים,

460
00:25:29,050 --> 00:25:32,440
וביקוש, לצערנו הרב,
של הפרעת אכילה הוא גדול מאוד.

461
00:25:32,440 --> 00:25:35,080
באים ממש, זו מחלקה
מאוד מאוד מבוקשת,

462
00:25:35,080 --> 00:25:36,850
אפילו מחו"ל מגיעים למחלקה הזאת.

463
00:25:36,850 --> 00:25:37,930
זו מחלקה סגורה, הודיה?

464
00:25:39,010 --> 00:25:43,750
זו מחלקה שאסור לצאת ממנה.
דלתות רק עם כרטיס של עובד.

465
00:25:44,080 --> 00:25:46,630
אין דבר כזה לצאת משם,
אין מציאות כזאת. אין דבר.

466
00:25:46,630 --> 00:25:49,000
וגם אנשים לא יכולים
להיכנס לשם בלי אישור.

467
00:25:49,000 --> 00:25:50,230
יש למה צריך.

468
00:25:51,240 --> 00:25:53,520
ואני נכנסת, קודם כול לפני
שאני נכנסת להתאשפז, לאינטייק,

469
00:25:53,520 --> 00:25:54,990
ששם יש פסיכולוגית,

470
00:25:54,990 --> 00:25:57,510
ושם אני זוכרת שבכיתי לה
את כל חיי בכיתי לה.

471
00:25:57,630 --> 00:26:00,270
כי סוף סוף מישהו מבין את
הדבר הזה שנקרא אנורקסיה,

472
00:26:00,270 --> 00:26:01,680
בולימיה, הפרעת אכילה.

473
00:26:01,860 --> 00:26:05,220
אני רוצה סיכום קטן, את מגיעה
למחלקה הזאת אחרי כמה זמן

474
00:26:05,220 --> 00:26:09,540
שאת מתמודדת מתחילת ההפרעה?
-שנתיים.

475
00:26:09,540 --> 00:26:12,600
שנתיים. זאת אומרת, שנתיים
את מתמודדת בלי שום איש מקצוע?

476
00:26:12,960 --> 00:26:15,660
כלום. -בלי שום עזרה.
זה משהו שככה אולי איזו אחות,

477
00:26:15,660 --> 00:26:16,920
אימא, משהו, אבל לא אנשים ש...

478
00:26:17,640 --> 00:26:19,650
ואז את מגיעה למחלקה.
תספרי לי על המחלקה הזו.

479
00:26:19,650 --> 00:26:21,750
אני מגיעה למחלקה, הפרידה קשה.

480
00:26:21,750 --> 00:26:23,313
אני עוד חשבתי שאני הולכת
להיות שם יום-יומיים,

481
00:26:23,338 --> 00:26:25,230
אמרו לי המינימום הוא שלושה חודשים.

482
00:26:25,560 --> 00:26:30,570
וזו תקופה של ככה חודש סיוון, תמוז, אב.
-הכי יפה. -והכי כיפית.

483
00:26:30,570 --> 00:26:34,650
גם יום נישואים, גם יום הולדת לבעלי,

484
00:26:34,890 --> 00:26:38,950
גם חג שבועות
וגם החופש הגדול שאני אוהבת,

485
00:26:38,950 --> 00:26:41,710
אני ילדה. אני עדיין ילדה.
אני אוהבת את החופש.

486
00:26:42,030 --> 00:26:44,490
ועצוב לי לפספס את זה,

487
00:26:44,490 --> 00:26:46,920
כי כל החיים שלי הייתי,
גם כשהייתי בחורה בסמינר,

488
00:26:46,920 --> 00:26:49,830
הייתי נהנית מהמחנות
והקאמפים וכל הדברים האלה.

489
00:26:50,310 --> 00:26:52,800
ושכאילו אומרים לי: הודיה, מה עדיף לך?

490
00:26:52,810 --> 00:26:55,330
לא לחגוג עכשיו,
ושנה הבאה כן לחגוג?

491
00:26:55,720 --> 00:26:57,850
ואני נכנסת כי אין לי ברירה אחרת.

492
00:26:58,450 --> 00:26:59,260
אין לי ברירה אחרת.

493
00:26:59,260 --> 00:27:01,360
אני נכנסת. אני מביאה איתי מזוודה
ואני נכנסת.

494
00:27:01,630 --> 00:27:04,390
אני יושבת, ספה קרה, מפחיד כזה,
תחושה מלחיצה.

495
00:27:04,390 --> 00:27:05,170
אני נכנסת.

496
00:27:08,960 --> 00:27:09,770
ואני מחכה.

497
00:27:09,860 --> 00:27:12,290
פסיכיאטר אחד קורא לי,
שואל אותי כמה שאלות,

498
00:27:12,500 --> 00:27:17,340
אני עונה לו על כל מה שצריך.

499
00:27:17,340 --> 00:27:19,590
אימא שלי מלווה אותי.
ואז הוא אומר לה: "לא, לא, לא, לא,

500
00:27:19,590 --> 00:27:20,880
"לכאן את לא יכולה להיכנס".

501
00:27:21,240 --> 00:27:23,880
אני כזה, "אימא, כאילו בואי איתי.
מפחיד אותי לבד".

502
00:27:25,049 --> 00:27:28,650
טוב, היא יוצאת. אסור להיכנס.
זה כבר השטח של החדרים של הבנות.

503
00:27:29,351 --> 00:27:32,000
טוב, תמתיני. לוקחים לי בדיקת דם.
תמתיני.

504
00:27:32,000 --> 00:27:36,980
ואז נפתחת דלת כזאת, חדר אוכל,
ואני רואה את כל הבנות יוצאות.

505
00:27:37,930 --> 00:27:42,970
שמה נבהלתי, כי אני לא ראיתי
בחיים בנות רזות במצב כזה.

506
00:27:43,410 --> 00:27:45,480
ואני כזאת כמוהן,
אבל אני לא רואה את עצמי.

507
00:27:45,990 --> 00:27:47,040
פשוט נחרדתי.

508
00:27:47,310 --> 00:27:49,650
אני זוכרת ש...
-את היית נראית כמוהן?

509
00:27:49,650 --> 00:27:50,430
הייתי נראית כמוהן.

510
00:27:50,430 --> 00:27:54,350
ולא ידעת שאת כמוהן.
-ידעתי שאני רזה, אבל לא אמרתי,

511
00:27:54,350 --> 00:28:00,440
כי אמרו לי "את רזה".
בסדר, רזה, בסדר. לא מדי. רזה.

512
00:28:02,930 --> 00:28:06,320
אני נכנסת לשם,
רואה אותן, נבהלת.

513
00:28:07,300 --> 00:28:11,440
לא בכיתי. לא בכיתי, כי אני הרגשתי
שבורא עולם במשך כל השנתיים האלה

514
00:28:11,440 --> 00:28:16,850
נתן לי סוג של...
עטף אותי בסוג של חוזק כזה

515
00:28:16,850 --> 00:28:18,650
של עטיפת מגן ש...

516
00:28:18,850 --> 00:28:20,800
נתן לי להבין שאת תראי דברים קשים,

517
00:28:20,800 --> 00:28:24,340
את תראי דברים קשים ואת
תתמודדי עם דברים. אל תיבהלי.

518
00:28:26,260 --> 00:28:29,350
לציין שכל מי שנכנסת לשם
פורצת בבכי מטורף

519
00:28:29,350 --> 00:28:31,150
של לחץ, של פחד,
"אני לא רוצה להיות פה".

520
00:28:31,150 --> 00:28:33,670
הם מפחדים להיכנס לשם,
"מה, אני כזאת?"

521
00:28:33,670 --> 00:28:36,730
פתאום נפתחת להם התמונה.
-פתאום את מבינה מה המקום שלך.

522
00:28:36,755 --> 00:28:37,296
את ככה.

523
00:28:39,010 --> 00:28:44,590
אני מגלה באמצע המחלקה חדר מוגבר,
שם זה בנות ששוקלות ממש ממש נמוך,

524
00:28:44,590 --> 00:28:49,720
מחוברת להן זונדה.
הן לא רוצות אוכל אז זונדה.

525
00:28:50,350 --> 00:28:53,380
שם זה כזה סוג של כפייה,
בואי נאמר כפייה.

526
00:28:53,980 --> 00:28:55,450
לא מחזיקים שם אף אחד בכוח.

527
00:28:55,450 --> 00:28:59,380
הייתה שם מישהי שהייתה שם בכפייה,
פשוט הלכה עם הרגליים המפחידות,

528
00:28:59,590 --> 00:29:04,970
ממש. אני לא יודעת איך הרגליים
תפסו את הראש מרוב שהיא הייתה רזה.

529
00:29:05,270 --> 00:29:06,890
והיא פשוט ברחה, הלכה.

530
00:29:06,890 --> 00:29:08,660
אמרה להם: "אני הולכת".
"בבקשה".

531
00:29:09,030 --> 00:29:10,860
היא הייתה כבר גדולה,
היא לא הייתה בואי נגיד קטינה.

532
00:29:10,860 --> 00:29:11,820
הייתה כבר 30.

533
00:29:13,290 --> 00:29:18,820
וצעקות, בכיות. את שומעת בנות
צועקות: "לא, אל תביאי לי לאכול!"

534
00:29:18,820 --> 00:29:19,540
צעקות.

535
00:29:20,830 --> 00:29:23,290
רעידות, את רואה בנות אוכלות
ורועדות מפחד.

536
00:29:24,220 --> 00:29:26,740
אני הייתי יותר חזקה כי בואי נגיד
ההורים שלי נתנו לי הכנה בבית.

537
00:29:26,740 --> 00:29:28,690
שלושה שבועות הם הכינו אותי
ונתנו לי,

538
00:29:28,690 --> 00:29:31,150
והצלחתי לאכול ארוחה אחת ביום בלי להקיא.

539
00:29:31,530 --> 00:29:33,990
ואני מגיעה עם סוג של גם
ביטחון ואמונה

540
00:29:33,990 --> 00:29:36,720
שבורא עולם, אתה מוציא אותי מזה.

541
00:29:36,810 --> 00:29:38,310
אני מאמינה רק בך, רק בך.

542
00:29:38,310 --> 00:29:39,870
באתי חזקה.
אני רוצה לצאת מזה.

543
00:29:39,930 --> 00:29:42,210
אני רוצה להיות הודיה הבריאה,

544
00:29:42,330 --> 00:29:45,300
הודיה חזקה, הודיה מלאה
ולא רזה.

545
00:29:45,300 --> 00:29:46,650
לא טוב לי במקום הזה.

546
00:29:46,830 --> 00:29:51,390
ואני נכנסת לשם, זו ההתמודדות
הכי קשה שהייתה לי

547
00:29:51,390 --> 00:29:52,560
עם כל המחלה ועם כל ההקאות,

548
00:29:52,710 --> 00:29:54,240
זו ההתמודדות הכי קשה
להיות שם.

549
00:29:54,480 --> 00:30:00,360
את רואה אחיות, את רואה בנות.
יש שם גם גברים, גברים מאוד רזים

550
00:30:00,360 --> 00:30:03,740
וממש בצורה יוצאת דופן.

551
00:30:03,740 --> 00:30:05,150
הייתה לך תקשורת עם הבנות?

552
00:30:05,330 --> 00:30:06,200
בהתחלה היה לי מאוד קשה.

553
00:30:06,320 --> 00:30:10,130
הרגשתי שאני נכנסת
ונסגרת עליי דלת מזכוכית ושלום,

554
00:30:10,130 --> 00:30:12,890
תגידי שלום לכולם.
את נמצאת פה, את שייכת אלינו.

555
00:30:12,890 --> 00:30:14,390
נכנס לי צמיד על היד.

556
00:30:15,200 --> 00:30:16,310
והרגשתי שזהו.

557
00:30:16,310 --> 00:30:21,920
אני אימא, אני נשואה, אני חופשייה לעצמי,
אבל עכשיו אני כבר לא חופשייה. זהו.

558
00:30:22,250 --> 00:30:23,390
אני כבר לא חופשייה יותר.

559
00:30:23,810 --> 00:30:24,530
אני יושבת.

560
00:30:24,530 --> 00:30:29,270
יש כזה דבר שאחרי האוכל
לא הולכים לחדרים, כל אחת למקום שלה.

561
00:30:29,270 --> 00:30:32,717
יש חדר השגחה מאוד מאוד גדול.
-כדי לא להקיא. -לא להקיא.

562
00:30:32,742 --> 00:30:35,730
אפילו לשירותים נכנסים איתך
ובודקים אותך אם הקאת.

563
00:30:36,240 --> 00:30:38,070
אין דבר כזה.
יש חדר השגחה,

564
00:30:38,160 --> 00:30:41,160
אסור לשים שמיכה על הראש, שממש...

565
00:30:41,550 --> 00:30:44,140
גם כשנכנסים למחלקה לוקחים ממך
את כל החפצים החדים.

566
00:30:44,260 --> 00:30:48,670
גם אם זה אלכוהול או אציטון,
כל הדברים האלה לוקחים הכול,

567
00:30:48,670 --> 00:30:50,200
כל הדברים ש... אפילו מספריים,

568
00:30:50,200 --> 00:30:52,390
אם את רוצה, את מבקשת
מהתחנה של האחיות.

569
00:30:52,720 --> 00:30:56,980
לוקחים את כל הדברים שרק אפשר,
כאילו שחס ושלום הבנות לא יזיקו לעצמן,

570
00:30:56,980 --> 00:31:00,190
כי אפשר בקלות להזיק לעצמנו
עם כזו מחלה.

571
00:31:00,190 --> 00:31:01,750
התקשורת עם הבנות?

572
00:31:01,892 --> 00:31:04,060
אז התקשורת ככה,

573
00:31:04,600 --> 00:31:07,051
אני טיפוס די מתקבל. -נכון.

574
00:31:07,076 --> 00:31:12,190
וכן יצרו איתי קשר והתחילו לדבר איתי,
ואני שיתפתי

575
00:31:12,190 --> 00:31:15,010
ולא היה אכפת לי לפתוח את השיחה
ומאיפה באתי.

576
00:31:16,050 --> 00:31:20,340
הבנתי שלא מדברים שם על משקל ועל גוף
ולא מספרים חוויות.

577
00:31:20,430 --> 00:31:21,270
אין דבר כזה.

578
00:31:21,610 --> 00:31:25,960
מה, זה משהו שהצוות אוסר עליכן?
-יש לך תנאים

579
00:31:26,170 --> 00:31:28,810
מה מותר לעשות, מה אסור לעשות.

580
00:31:28,900 --> 00:31:30,250
בשתים עשרה כיבוי אורות.

581
00:31:30,650 --> 00:31:35,210
יש לך כל שעה עגולה אחות
שבאה לבדוק, ממש, חדר, בת-בת,

582
00:31:35,210 --> 00:31:38,390
בן אדם, בן אדם, פשוט בודקים
אם יש שמיכה על הראש, מוצאים.

583
00:31:38,420 --> 00:31:41,210
אסור לישון עם דובי, בואי נגיד
ככה, שיש שם אפילו בנות

584
00:31:41,210 --> 00:31:42,980
שישנות עם דובי.
אין דבר כזה לישון עם דובי.

585
00:31:42,980 --> 00:31:51,130
פעילויות? -פעילויות, יש שם צוות
מאוד גדול של פסיכולוגיות,

586
00:31:51,280 --> 00:31:55,720
שהן מביאות את הפעילות
בכל מיני דרכים מגוונות,

587
00:31:55,720 --> 00:31:59,690
אם זה ריקוד
ואם זה ספורט עדין מאוד,

588
00:31:59,690 --> 00:32:03,530
כי צריך להגיע לבי-אם-איי מאוד תקין
בשביל להיכנס לספורט פעיל.

589
00:32:03,650 --> 00:32:08,040
זאת אומרת, ספורט עדין זה סיבובים,
את יודעת, כפיפות קטנות.

590
00:32:08,040 --> 00:32:14,340
ויש שם אומנות, והכול הכול הכול
זה סביב הפרעת האכילה.

591
00:32:14,700 --> 00:32:20,280
כל מיני דברים של מיינדפולנס,
כל הדברים האלה, גם יוגה כזו.

592
00:32:21,450 --> 00:32:24,300
ופסיכולוגית שפעם בשבוע
את רואה אותה והפסיכיאטר,

593
00:32:24,420 --> 00:32:26,870
ויש לך שקילה כל פעם בשבוע.

594
00:32:26,870 --> 00:32:28,310
ביום של השקילה יש לך גם ועדה,

595
00:32:28,610 --> 00:32:30,980
ועדה עם האחיות
ועם הפסיכיאטר שלך, עם כולם.

596
00:32:31,230 --> 00:32:33,420
יש לך חדר ועדה, זה יום
מאוד מאוד מלחיץ, בואי נגיד,

597
00:32:33,420 --> 00:32:35,730
כי נקרא לזה "יום הדין" כזה,

598
00:32:35,790 --> 00:32:37,890
ששם מחליטים מה קורה איתך
בשבוע הבא.

599
00:32:37,890 --> 00:32:40,900
אז את נכנסת לוועדה,
אומרים לך: "יופי, עברת משולחן אחת".

600
00:32:40,900 --> 00:32:43,270
יש שלושה שולחנות.
שולחן אחת, שולחן שתיים, שולחן שלוש.

601
00:32:43,330 --> 00:32:46,360
שולחן אחת זה לסימפטומים
הכי הכי הכי בולטים.

602
00:32:46,577 --> 00:32:47,927
השולחן השני יותר מתקדם,

603
00:32:48,010 --> 00:32:50,668
וכבר שולחן שלוש
זה כבר שולחן שלא צריך השגחה של...

604
00:32:50,693 --> 00:32:52,960
את יודעת, באים לחדר אוכל,
מודדים את האוכל.

605
00:32:52,960 --> 00:32:54,620
יש לך תפריט, מתאימים לך תפריט.

606
00:32:54,620 --> 00:32:57,170
ממש מודדים לך עם כפות.
יש לך צלחות מיוחדות.

607
00:32:57,170 --> 00:32:58,850
אין דבר כזה לקחת
אם את רעבה.

608
00:33:00,052 --> 00:33:04,170
בנות שמגיעות לשם, יש שם
ממש לחץ על האוכל. ממש מלחמות.

609
00:33:04,650 --> 00:33:07,080
ממש, כאילו כמה שיותר
להגיע כבר למזוג את האוכל,

610
00:33:07,080 --> 00:33:08,370
כי כולנו רעבות.

611
00:33:08,880 --> 00:33:11,999
כולנו חיכינו לרגע שמישהו יבוא
ויאשר לנו לאכול.

612
00:33:12,060 --> 00:33:15,120
והנה, אנחנו חייבות לאכול,
אז הנה הגיע הזמן. -אנחנו עכשיו רוצות

613
00:33:15,120 --> 00:33:16,350
לעלות במשקל.

614
00:33:16,810 --> 00:33:20,410
אז בנות דוחפות אחת את השנייה,
לא מקטע שגם רוצות לעלות במשקל,

615
00:33:20,410 --> 00:33:22,300
מקטע שהן רוצות לאכול.

616
00:33:22,360 --> 00:33:23,830
מתות מרעב. כולנו מתות מרעב.

617
00:33:23,830 --> 00:33:26,720
זו המחלה שמתים מרעב.
אנחנו רוצים לאכול.

618
00:33:26,900 --> 00:33:31,250
אז יש שם דחיפות לא קלות
ואי-נעימות וחוסר בגרות.

619
00:33:31,960 --> 00:33:34,390
וזה הכול מהמקום החולה, כמובן.

620
00:33:34,570 --> 00:33:36,880
הבנות שם מאוד מוכשרות,
מאוד מאוד מוכשרות.

621
00:33:36,880 --> 00:33:41,980
כולן, אחת אחת, סופרת, מורה, עורכת דין,
סבתות, אימהות.

622
00:33:43,120 --> 00:33:44,110
כל צבעי הקשת.

623
00:33:44,110 --> 00:33:48,480
חייל שיצא מהצבא, המפקד.
ממש דברים שאת מגלה כאילו,

624
00:33:48,480 --> 00:33:51,510
כל הכישרוניות. -כמה זמן
את נמצאת שם?

625
00:33:51,690 --> 00:33:53,970
אני נמצאת שם, מזל, חודשיים,

626
00:33:54,120 --> 00:33:55,950
כי הייתי ילדה טובה.
-חודשיים? מתי מתחיל ה...?

627
00:33:56,790 --> 00:33:58,830
את רואה שיפור שאת משתקמת?
-אני עולה במשקל.

628
00:33:58,830 --> 00:34:03,310
אני עולה כמעט כל שבוע 1.300 קילו.
זה לא קל, כי עכשיו חיפשתי לרדת

629
00:34:03,310 --> 00:34:05,920
את ה-1.300 קילו,
פתאום את עולה 1.300 קילו. -כן. -כן.

630
00:34:05,920 --> 00:34:08,860
אני שמחה, אני עולה במשקל
ואומרת "מזמור לתודה", "מזמור לתודה".

631
00:34:08,860 --> 00:34:11,080
כל הזמן הלכה איתי
ה"תודה, בורא עולם", "תודה, בורא עולם".

632
00:34:11,210 --> 00:34:13,220
הגיע הזמן שגם הורידו לי
את ההשגחה לגמרי,

633
00:34:13,220 --> 00:34:13,940
את לא צריכה השגחה.

634
00:34:13,940 --> 00:34:16,010
עברת משולחן אחת לשולחן שתיים.
מאוד מהר עברתי,

635
00:34:16,010 --> 00:34:18,200
כי רציתי לאכול, כי רציתי להתרפא.

636
00:34:18,370 --> 00:34:20,920
ועכשיו מגיע כל הקטע הקשה
של המשבר באמונה.

637
00:34:21,190 --> 00:34:26,390
כששם אני נכנסת לחדר, אני לבד.

638
00:34:26,820 --> 00:34:29,760
הפסיכולוגים הלכו,
הפסיכיאטר הלך לישון,

639
00:34:29,760 --> 00:34:32,820
ואני לבד עם המחשבות שלי מתמודדת.

640
00:34:32,820 --> 00:34:35,260
בחדר השגחה עוד איכשהו עובר לך הזמן.

641
00:34:35,260 --> 00:34:37,210
פה את לבד, את צריכה
להעביר לעצמך את הזמן.

642
00:34:39,350 --> 00:34:41,810
אני זוכרת שדיברתי
עם הרב ארוש והוא אמר לי...

643
00:34:41,810 --> 00:34:44,090
ועם עוד הרבה רבנים
שהיו איתי שם בקשר,

644
00:34:44,330 --> 00:34:48,170
והוא אמר לי כל הזמן:
"תחשבי שאת בבית מלון.

645
00:34:48,580 --> 00:34:50,560
"תחשבי שעכשיו מפנקים אותך
באוכל, בשינה,

646
00:34:50,560 --> 00:34:52,929
"תחשבי רק טוב, תחשבי חיובי". -איזה יופי.

647
00:34:54,190 --> 00:34:57,440
ועוד רב אחד אמר לי:
"מלחמת האמונה הזאת

648
00:34:57,440 --> 00:35:00,200
"היא בור אחד שלם של עקרבים ונחשים.

649
00:35:00,230 --> 00:35:02,630
"את נמצאת עכשיו בבור
של עקרבים ונחשים.

650
00:35:02,720 --> 00:35:04,550
"תנסי להתמודד כמה שאת יכולה.

651
00:35:04,550 --> 00:35:07,250
"תביני שעכשיו את יוסף הצדיק".
פשוט ככה.

652
00:35:07,670 --> 00:35:10,490
"המלחמה היא לא רק עם עצמי,
אלא גם עם הרפואה,

653
00:35:10,580 --> 00:35:15,200
כי רפואה, בואי נגיד
שזה שליחים של בורא עולם כמובן

654
00:35:15,200 --> 00:35:16,670
וזו מתנה של בורא עולם לעזור לנו,

655
00:35:16,670 --> 00:35:20,070
אבל רפואה, אין ברפואה אמונה.

656
00:35:20,070 --> 00:35:24,840
יש יותר... זה לא כוח רוחני,
זה כוח יותר גשמי.

657
00:35:24,840 --> 00:35:27,720
נכון. -ומאוד מאוד קשה
להתמודד עם הדבר הזה,

658
00:35:27,840 --> 00:35:32,250
כי אני הולכת למנהל של המחלקה
ואני הולכת לפסיכולוגים

659
00:35:32,250 --> 00:35:35,370
ואני שואלת אותם: "אפשר לצאת מזה?"
אף אחד לא עונה לך.

660
00:35:36,120 --> 00:35:40,230
"אפשר לצאת מזה? תענו לי,
בבקשה". אפילו בנות שיוצאות מזה,

661
00:35:40,530 --> 00:35:43,110
פתאום אני שומעת מישהי
שכבר בפעם השמינית נכנסת לשם,

662
00:35:43,110 --> 00:35:45,210
באשפוז השמיני שלה.
-כן, אבל זה בטח איזשהו משהו

663
00:35:45,210 --> 00:35:49,990
שמשאיר לך את המקום הזה
שאת תאמיני בעצמך

664
00:35:50,140 --> 00:35:51,280
שאת הולכת לצאת מזה.

665
00:35:51,280 --> 00:35:55,600
נכון, אבל אי אפשר, קשה להאמין.
את רואה 30 אנשים עם עוד סיפורים.

666
00:35:55,600 --> 00:35:59,290
שבנות מבוגרות
שכבר מגיל 20 הדבר הזה,

667
00:35:59,520 --> 00:36:03,510
והן 40 שנה עם הפרעת אכילה.
זה משהו שאני לא יודעת

668
00:36:03,510 --> 00:36:04,860
אם אפשר להתמודד עם כזה דבר.

669
00:36:04,860 --> 00:36:06,950
זה משהו מטורף,
אי אפשר להתמודד עם זה.

670
00:36:07,160 --> 00:36:09,050
אלה כוחות שהמוח...

671
00:36:09,920 --> 00:36:11,210
אם היא הייתה מכונה,
היא הייתה מתפוצצת.

672
00:36:11,383 --> 00:36:14,994
כל הזמן מחשבות, מחשבות, מחשבות.
את אומרת: מה קורה?

673
00:36:15,502 --> 00:36:17,669
הודיה, מה קורה בבית בזמן הזה?

674
00:36:19,650 --> 00:36:24,980
הבנות שלי, חמותי לקחה אחת
וגיסתי לקחה את השנייה.

675
00:36:25,130 --> 00:36:26,540
בואי נגיד שהן היו מפוזרות.

676
00:36:27,860 --> 00:36:32,090
היה מצב שאפשרו לי כבר,
כשכבר בואי נגיד כשהתקדמתי,

677
00:36:32,250 --> 00:36:33,390
לצאת אפטרים.

678
00:36:33,870 --> 00:36:36,240
את יוצאת פעמיים בשבוע
בגלל שאני אימא,

679
00:36:36,240 --> 00:36:39,300
מאפשרים את זה רק למי
שיש לה ילדות לצאת ולהתראות,

680
00:36:39,300 --> 00:36:42,870
עד השעה, נגיד משעה ארבע אחר הצהריים
עד שתים עשרה בלילה.

681
00:36:42,870 --> 00:36:45,630
מי שמאחרת, מורידים לה אפטר.

682
00:36:46,180 --> 00:36:49,690
ויש את שבת,
שגם אישרו לי את זה.

683
00:36:49,810 --> 00:36:50,830
ואני נפגשת איתן.

684
00:36:50,830 --> 00:36:53,590
אני זוכרת שאמרתי, הילדה שלי
שאלה אותי "לאיפה את הולכת?"

685
00:36:53,590 --> 00:36:55,690
אז אמרתי לה "לירושלים",
לא רציתי להגיד שאני הולכת לבית חולים.

686
00:36:55,900 --> 00:36:57,730
והיא כל הזמן הייתה בוכה:
"אימא, לא לירושלים",

687
00:36:57,730 --> 00:36:59,050
הייתה צועקת: "לא לירושלים!"

688
00:36:59,050 --> 00:37:01,630
זה היה סיוט שאני לא יודעת
איך הצלחנו להעביר אותה לפה,

689
00:37:02,140 --> 00:37:05,500
כי אמרנו ירושלים.
וזה היה הסיוט שלה.

690
00:37:06,220 --> 00:37:11,410
בואי נגיד שהם די קיבלו את זה,
המשפחה של בעלי עזרו במה שהם יכלו.

691
00:37:11,590 --> 00:37:15,160
אבל איך בעלך מתמודד בבית
עם הילדים? -בעלי היה... -עם הבנות?

692
00:37:15,310 --> 00:37:17,830
היה לו קשה ברמות שראיתי את זה
על הפנים שלו.

693
00:37:17,830 --> 00:37:21,310
כי בעלי טיפוס כזה שמי שרואה אותו
מבין מה אני מדברת.

694
00:37:21,310 --> 00:37:25,810
סבתא שלי קוראת לו בצק עם עיניים,
מרוב שהוא כזה מתאים את עצמו לכל דבר

695
00:37:25,810 --> 00:37:27,310
וכל הזמן מחייך. -בצק עם עיניים.

696
00:37:27,310 --> 00:37:30,370
כל הזמן מחייך, שיהיה בריא,
כל הזמן רק מחייך, מחייך.

697
00:37:30,460 --> 00:37:33,310
פתאום אני מגלה שמשהו נעלם בו, החיות.

698
00:37:33,880 --> 00:37:36,970
את יודעת שזה גדול, כאילו שזה מראה...

699
00:37:37,060 --> 00:37:40,870
לכן פחדתי לדבר... -זו מסירות נפש
מבחינתו, הוא התמודד עם כזה דבר.

700
00:37:40,870 --> 00:37:43,720
את הרי סיפרת שאת היית
בלתי נסבלת כשהיית בבית. -בלתי נסבלת.

701
00:37:43,720 --> 00:37:47,440
ואחר כך כל התהליך,
ועדיין ככה הוא ממשיך ודואג לך.

702
00:37:47,440 --> 00:37:49,600
מתי קורה הסוויץ' הזה שאת ככה...

703
00:37:50,470 --> 00:37:54,040
זהו, אז קודם כול, כמו שאמרתי,
שההתמודדות עם המלחמה הזאת

704
00:37:54,040 --> 00:37:56,980
ועם האמונה והתפילות,
שהייתי כל הזמן רק מתפללת

705
00:37:56,980 --> 00:37:58,690
ולא עוזבת את התפילות
ואת האמונה

706
00:37:58,690 --> 00:38:05,250
וזה מבחינתי המפתח, קודם
כול בראש ובראשונה זה בורא עולם,

707
00:38:05,640 --> 00:38:08,550
לדבר איתו, להתפלל אליו, לספר לו,
כל הזמן רק לדבר איתו.

708
00:38:08,550 --> 00:38:10,110
לדבר איתו, בלי להפסיק להודות.

709
00:38:10,230 --> 00:38:12,990
גם כשקשה
לנסות לרקוד עם כל הקושי.

710
00:38:12,990 --> 00:38:14,910
הייתי שרה "אני מאמין" ורוקדת.

711
00:38:15,000 --> 00:38:15,870
וזה הזכיר לי את השואה,

712
00:38:15,930 --> 00:38:18,120
כי אנשים שדקה לפני המשרפות

713
00:38:18,120 --> 00:38:19,860
רקדו ושרו "אני מאמין באמונה שלמה".

714
00:38:19,920 --> 00:38:22,590
אז אני לא לפני המשרפות,
אני כמעט, אבל בואי נגיד

715
00:38:22,590 --> 00:38:24,450
תעשי את זה גם.
וזה עוזר ברמות

716
00:38:24,450 --> 00:38:27,330
שאני זוכרת שזה השכיח ממני את הכול.
השכיח ממני את המחשבות.

717
00:38:27,330 --> 00:38:29,370
את מודה. -מנקה.

718
00:38:29,730 --> 00:38:32,040
תודעה של הודיה
בתוך המקום הזה.

719
00:38:32,160 --> 00:38:35,010
ואז זה קורה, את מתחילה ברוך השם
לעלות על דרך המלך.

720
00:38:35,130 --> 00:38:37,470
אז זהו, ברוך השם, קיבלתי
מחמאות מהצוות.

721
00:38:37,560 --> 00:38:41,010
אמרו לי שהייתי מחייכת
ולא קיבלתי, יש את המשקה הזה

722
00:38:41,010 --> 00:38:43,770
שהוא תחליף לארוחה
למי שעושה בעיות, ה"אנשור".

723
00:38:44,030 --> 00:38:45,740
בואי נגיד שבחיים לא קיבלתי
את המשקה הזה.

724
00:38:46,370 --> 00:38:48,200
אני תמיד אמרתי: אני לא אגיע למקום הזה.

725
00:38:48,320 --> 00:38:52,880
וברוך השם, מגיע היום שאומרים לי
"את משתחררת בתאריך כזה וכזה".

726
00:38:53,030 --> 00:38:58,500
אני מודיעה לבעלי ומשתחררת.
עליתי 8-9 קילו.

727
00:38:58,620 --> 00:39:01,740
אני מגיעה למשקל
של 57-58 קילו פחות או יותר.

728
00:39:01,740 --> 00:39:02,910
ברוך השם. -כן.

729
00:39:04,520 --> 00:39:06,980
ואני אורזת את הדברים.

730
00:39:07,640 --> 00:39:10,280
זה משהו שקצת מוזר,
אבל היה לי קשה לצאת משם.

731
00:39:10,720 --> 00:39:14,890
כי יש לך הרבה אחיות.
הרבה אחיות מסביבך.

732
00:39:15,070 --> 00:39:18,880
כל הבנות החולות שם
הן נהפכו להיות אחיות שלי באיזשהו...

733
00:39:18,880 --> 00:39:20,950
יש בנות שאת ראית
שהן נשארו באותו מקום?

734
00:39:20,950 --> 00:39:23,470
כן, מלא.
מלא בנות, מלא בנות,

735
00:39:23,470 --> 00:39:25,780
כי הן לא באו ממקום
שהן רוצות לעזור לעצמן.

736
00:39:26,550 --> 00:39:30,990
בתוך ליבן הן רוצות לצאת מזה,
אבל זה גדול עליהן.

737
00:39:31,350 --> 00:39:33,870
מה את חושבת שהיה אצלך
שנתן לך כוח לעשות את זה

738
00:39:33,870 --> 00:39:36,300
בכזאת יחסית מהירות?

739
00:39:36,300 --> 00:39:41,640
קודם כול, ראיתי תמיד
את בעלי והילדות ואת בורא עולם.

740
00:39:41,640 --> 00:39:43,380
בורא עולם. -האמונה.
-שראיתי שהוא כועס עליי

741
00:39:43,380 --> 00:39:44,820
שאני נלחמת בו.

742
00:39:45,240 --> 00:39:47,820
אני בראתי אותך.
אני החלטתי איזה גוף יהיה לך.

743
00:39:48,300 --> 00:39:49,410
מה, את נלחמת בי?

744
00:39:50,010 --> 00:39:51,600
הוא כעס עליי.
אני ידעתי שהוא כועס עליי.

745
00:39:51,600 --> 00:39:55,020
בהתחלה, בהתחלה, בתחילת הדרך
של המחלה, חשבתי שהוא עוזר לי

746
00:39:55,020 --> 00:39:58,030
כי הוא מוריד אותי במשקל,
אבל זו בחירה חופשית.

747
00:39:58,570 --> 00:40:00,850
ופה הרגשתי כבר
שהוא ממש ממש כועס עליי.

748
00:40:01,240 --> 00:40:06,670
ותמיד ניסיתי להבין את זה
ולהכניס את זה לראש,

749
00:40:06,810 --> 00:40:09,930
בורא עולם החליט
שהוא בורא אותך כך בצורה הזאת.

750
00:40:09,930 --> 00:40:14,550
כל שנה בחיים הוא ברא
לך 120 דמויות של הודיה.

751
00:40:14,550 --> 00:40:16,140
כל שנה את תהיי משהו אחר.

752
00:40:16,140 --> 00:40:18,630
זה לא משנה.
הוא ברא אותך והוא החליט כל שנה

753
00:40:18,630 --> 00:40:19,230
איזה גוף יהיה לך.

754
00:40:19,230 --> 00:40:21,540
את לא יכולה להילחם בזה.
אם את תילחמי את תהיי במקום חולה.

755
00:40:21,750 --> 00:40:25,250
את תילחמי בהשגחה, בבורא עולם,
את תהיי באשפוז, את תהיי בבית חולים,

756
00:40:25,250 --> 00:40:26,360
את תהיי במקומות קשים.

757
00:40:26,570 --> 00:40:29,090
ואמרתי: לא, מספיק לי,

758
00:40:29,330 --> 00:40:32,270
אני מקבלת עליי, בואי נגיד
כמו שמקבלים עול מלכות שמיים,

759
00:40:32,270 --> 00:40:33,470
אז אני מקבלת עליי
את הגוף הזה,

760
00:40:33,470 --> 00:40:35,750
וזה כמו להגיד
קבלת עול מלכות שמיים מבחינתי.

761
00:40:36,050 --> 00:40:42,140
אני שומעת אותך, אני מרגישה
שהקב"ה העביר אותך את הניסיון הזה

762
00:40:42,630 --> 00:40:47,580
כדי לתת לך כלים לעזור,
לעזור לנשים שנמצאות במקום הזה.

763
00:40:47,940 --> 00:40:50,580
זאת אומרת, אם עכשיו אני,
לצורך העניין, יבקשו ממני

764
00:40:50,580 --> 00:40:54,120
לשבת עם אישה
שמתמודדת עם בעיה כזו,

765
00:40:54,270 --> 00:40:55,680
לא היה לי את הכלים לעזור לה.

766
00:40:55,770 --> 00:40:59,040
אני חושבת שזה שחווית את זה
על בשרך והרגשת את זה,

767
00:40:59,040 --> 00:41:02,380
אני חושבת שזה כלי עצום
כדי לעשות עם זה משהו

768
00:41:02,380 --> 00:41:06,010
ולהביא איזושהי עזרה לעולם,
לנשים שמתמודדות, לבנות שמתמודדות.

769
00:41:06,400 --> 00:41:12,800
וכמה זמן את כבר ברוך השם אחרי הכול?
-כיום אני שנה, שנה אחרי זה.

770
00:41:12,800 --> 00:41:14,690
ועכשיו הבית, הילדות?

771
00:41:14,690 --> 00:41:16,910
עברתי לירושלים לפני חמישה חודשים.

772
00:41:17,900 --> 00:41:19,220
היה לי פחד גדול מאוד
לחזור לבית,

773
00:41:19,220 --> 00:41:22,430
כי זה הבית, להיפגש עם שירותים
שהיו פורקן למחלה הזאת.

774
00:41:22,430 --> 00:41:24,740
הכי פחדתי לחזור לשם,

775
00:41:25,130 --> 00:41:28,190
למראה במקלחת שהראתה לי כל הזמן
את השלילי הזה שבי.

776
00:41:28,190 --> 00:41:29,660
כל הזמן "את ככה ואת ככה".

777
00:41:30,410 --> 00:41:32,780
בואי נגיד שמשקל העפתי מזמן מהבית,
את המשקל.

778
00:41:34,720 --> 00:41:37,780
היה לי פחד לחזור לזה.
זה בית שנטו היה בו חולי,

779
00:41:37,780 --> 00:41:38,980
לא היה בו דבר אחד שהוא שמח.

780
00:41:38,980 --> 00:41:42,070
אתם עוברים דירה, מגיעים לירושלים.
-אני עוברת דירה, מגיעה לירושלים.

781
00:41:42,880 --> 00:41:48,440
ופה באמת אני מקבלת מתנה מחדש,
מקבלת אותי מחדש.

782
00:41:48,710 --> 00:41:52,670
אני מתחילה לבנות
הכול הכול מההתחלה. הכול.

783
00:41:53,930 --> 00:41:57,890
בעלי נכנס לכולל נורמלי,
מסודר, הבנות במסגרות.

784
00:41:59,420 --> 00:42:03,440
את מרגישה אימא. -ואני מרגישה אימא.
-הבית נקי, מסודר, מתוקתק.

785
00:42:03,440 --> 00:42:05,060
מדהימה. -הבית מסודר.

786
00:42:05,150 --> 00:42:08,030
הודיה, לסיכום, אני רוצה
שתיתני לנו ככה מסר

787
00:42:08,030 --> 00:42:09,170
מכל מה שעברת.

788
00:42:09,610 --> 00:42:15,400
קודם כול, המסר שלי הוא אחד,
לא להתבייש לבקש עזרה.

789
00:42:15,970 --> 00:42:18,250
השנתיים של הסבל שלי יכלו להיחסך.

790
00:42:18,280 --> 00:42:22,030
נכון. -אם רק הייתי אמיצה,
בואי נגיד את זה ככה,

791
00:42:22,030 --> 00:42:24,370
והולכת ומשתפת ושואלת.

792
00:42:24,700 --> 00:42:25,900
בכל תחום בחיים,

793
00:42:26,080 --> 00:42:28,720
אם זו אנורקסיה
ואם זו כל מחלה אחרת,

794
00:42:28,960 --> 00:42:30,370
כשמרגישים לא טוב בנפש,

795
00:42:30,370 --> 00:42:32,890
או מרגישים שאני,
משהו קרה לי שינוי קטן,

796
00:42:33,040 --> 00:42:35,200
ישר, ישר לעשות עם זה משהו,
לא להשאיר את זה בלב.

797
00:42:35,290 --> 00:42:39,820
כי זה נהפך לכדור ענק
שלא משאיר שום מקום לרגש,

798
00:42:39,820 --> 00:42:43,750
שום מקום אחר כך
להכניס איזה ריפוי מסוים.

799
00:42:43,750 --> 00:42:46,540
שום דבר זה לא משאיר,
שום מקום של שינוי.

800
00:42:46,810 --> 00:42:49,480
לכן לבקש עזרה, לא להתבייש
לבקש את העזרה הזאת.

801
00:42:49,480 --> 00:42:51,010
ישר לבוא ולטפל בזה.

802
00:42:51,340 --> 00:42:55,210
ולהפך, הבן אדם שמבקש עזרה
הוא הבן אדם הכי מכובד שיש. -נכון.

803
00:42:55,210 --> 00:43:01,170
בן אדם שלא מבקש עזרה, מבחינתי
הוא בן אדם שאין לו ערך,

804
00:43:01,260 --> 00:43:02,040
בואי נגיד את זה ככה,

805
00:43:02,040 --> 00:43:04,590
אין לו ערך שהוא לא מבקש עזרה.
-קודם כול, הוא מרגיש שהוא יודע

806
00:43:04,590 --> 00:43:06,330
ומבין את הכול.
-וזה החולי.

807
00:43:06,450 --> 00:43:08,220
כן, אני חושבת שזה באמת מסר גדול,

808
00:43:08,220 --> 00:43:10,440
אבל לא רק לאנורקסיה.
-לכל דבר.

809
00:43:10,470 --> 00:43:11,670
לכל דבר. -לכל דבר, בטח.

810
00:43:11,670 --> 00:43:15,030
לכל דבר, זה רק היה עוזר לי
אם הייתי מצילה

811
00:43:15,030 --> 00:43:16,470
את המצב שהיה לפני. -הודיה,
אני רוצה להגיד לך

812
00:43:16,470 --> 00:43:18,450
שאני פשוט נהניתי מכל רגע איתך.

813
00:43:18,910 --> 00:43:24,250
את מקסימה וכיף לראות אותך, ברוך השם.
-ברוך השם. -אני מאחלת לך

814
00:43:24,250 --> 00:43:28,090
שבעזרת השם תזכי להיות שליחה טובה
לעם ישראל,

815
00:43:28,270 --> 00:43:32,020
לגדל את הילדים שלך בנחת ובשמחה
ושיהיו לך עוד הרבה ילדים בעזרת השם. -אמן.

816
00:43:32,290 --> 00:43:33,850
ותאכלי טוב תמיד.

817
00:43:33,990 --> 00:43:37,350
ואתם תזכרו, "דאגה בלב איש ישיחנה".

818
00:43:37,470 --> 00:43:41,910
עצם זה שהאדם מספר את מה שיש לו
זה כבר משחרר אותו וכבר נותן לו כוח.

819
00:43:42,000 --> 00:43:47,040
ויותר מזה תזכרו, ש"אין האסיר
מתיר עצמו מבית האסורים".

820
00:43:47,130 --> 00:43:48,883
זה שנמצא בתוך הבעיה, בתוך הקושי,

821
00:43:48,980 --> 00:43:51,380
אין לו את הכלים איך לצאת משם.

822
00:43:51,390 --> 00:43:52,640
דווקא זה שעומד מהצד,

823
00:43:52,650 --> 00:43:54,610
זה שנמצא בצד מסתכל,

824
00:43:54,620 --> 00:43:56,260
יש לו את הכלים לעזור לכם,

825
00:43:56,270 --> 00:43:58,270
לתת לכם כוחות, להושיט לכם יד,

826
00:43:58,280 --> 00:44:01,360
ובעזרת השם להוציא אתכם החוצה

827
00:44:01,380 --> 00:44:03,240
מהמקום שנקלעתם אליו.

828
00:44:03,380 --> 00:44:05,570
אז אם יש לכם קושי, בעיה,

829
00:44:05,660 --> 00:44:08,880
אל תתביישו, תשתפו. בעזרת השם.

830
00:44:09,110 --> 00:44:11,330
תוכניתנו "להגיע רחוק" הגיעה לסיומה.

831
00:44:11,770 --> 00:44:13,980
בעזרת השם ניפגש בתוכנית הבאה.

כתוביות

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה