המצורע מביא עץ ארז ותולעת ואזוב, לרמז שישפיל עצמו כתולעת ואזוב. מדוע לא די לרמז שפלות באחד מהם? והאם בענוה יש לבחור בדרך האמצע או הקיצונה? החמץ והמצה – במה קשורים לענין? ומה הניח את דעתו של רבי מאיר מפארמישלאן שלבסוף ניאות לצאת מחדרו לתפילת שחרית לאחר עיכוב ארוך?