הרב משה שיינפלד

עד היום יעקב היה בחממה מוגנת. כעת, בעת עזיבתו את בית מדרשם של שם ועבר בו הוא היה מסור כל כולו לעניינים רוחניים, ופניו מועדות לבית לבן ולעסקי הצאן, הוא מבין שהוא נכנס למציאות חדשה

במקום להיות יששכר וזבולון – ברח עשו מתפקידו. יעקב אבינו נותר לשאת גם בעול התורה, וגם בעול הגשמיות

יחסי גוף-נשמה נתונים הם לבחירתו החופשית של האדם, ולכן הם שונים מאדם לאדם. יש אדם שהפך את היוצרות ובמקום שגופו ישמש כמכונית עבור נשמת חייו, נשמתו הפכה להיות מכונית לטובת הגוף

את הכוח הזה הנחיל אברהם לבניו. גם בניו יתמסרו לבורא עולם בכל לבם, וכשהם ינהגו כך, יזכו אף הם להנהגה אלוקית מעל לכוחות הטבע

אדם עובד כדי להשיג תוצאה מושלמת. אולם הקב"ה – שלם בכל דרכיו. "הצור תמים פעלו"

אדם רוצה להשתנות ולהתקדם רוחנית, אך הוא אומר לעצמו – אחרי כל מה שעברתי, אחרי כל מה שחטאתי, האם עדיין יש לי סיכוי? האם אני עדיין רצוי בפני הבורא?

התורה בחרה שבעל השדה ישתמש דווקא במילה בעלת משמעות קשה, כדי ללמד אותנו, שכוחה של מתנות עניים ומצוות צדקה עצומה היא עד למאוד, ובכוחה להפוך את מידת הרוגז לרחמים

אדם מורכב מגוף ונשמה. כשאדם חוטא, מי חוטא? הגוף או הנשמה? וודאי שהגוף. החלק הגשמי שבאדם הוא זה שמתפתה לעצת היצר הרע

מדוע היצר הרע הוא האויב הגדול ביותר של האדם? משום שכל אויב, רוצה לאבד את האדם ולהרע לו רק בעולם הזה, ואילו היצר הרע, רוצה לאבד את האדם מעולם האמת

בני אדם "מחפים" על עצמם ואומרים, לא נורא אם אנו "מזניחים" כל מיני מצוות מסוימות, העיקר שאת עיקר המצוות אנו מקיימים. זו טעות איומה