שירה דאבוש (כהן)

בדרך שלי אני משתדלת להיות כמה שפחות שיפוטית לגבי תופעות או דפוסי התנהגות שאני נתקלת בהם, אבל היות וגם אני בעצמי הייתי שם כרווקה - כיום אני רואה בזה סוג של חובה אפילו, 'לנער' את מי שזקוקה לניעור, בתקווה שהיא תצליח לצאת מהמקום ההרסני כמה שיותר מהר 

חיוך. אני יודעת שתחייכי כשתקראי את זה, אבל תאמיני לי - לפעמים דווקא הפעולות הכי קטנות הן אלו שעושות את ההבדל שבין אין ויש. ואיך זה קשור לזיווג שלך?

רווקות רבות שמגיעות לרגע המכריע, זה שאמור להטות את הכף בשידוך לכאן או לכאן - נותרות קפואות על מקומן. מה יעצתי למלווה שלי כשהיא נקלעה למצב הזה, ואיך זה קשור לתודעה חדשה שעלינו לקנות?

טור אישי מזווית קצת אחרת על ההחלטה המקוממת של עיריית תל אביב, האוסרת הצבת דוכני תפילין בסמוך לבתי ספר. מה כבר יכולה הנחת תפילין אחת לעולל? זה בדיוק מה שרון חולדאי וחבריו חוששים מפניו

לדעתנות יש מקום וזמן, היא לא יכולה להתפרץ מתוכך בלי גבול, בכל מצב, עם כל אדם. זה מה שהורס לרבות מהרווקות המשכילות את הסיכויים להצליח, גם כשמדובר בסיכויים ממש טובים

"אני מפחדת לפספס את הזיווג שלי, אבל מנגד - ממש לא מתחשק לי לבזבז את הזמן שלי על דברים לא רלוונטיים", כתבה לי קוראת באחד המיילים. מהי התשובה שלי? קראו בפנים

הפחד שנשאר לה אחרי השידוך שנגמר: יש שידוכים שנגמרים מהסיבות הכי לא מוצדקות שיש, וזה מה שיש לי לומר לבחור שסיים קשר עם חברה על רקע 'רגש שהתחיל בהתלהבות גדולה אך התקרר'

את מוכנה להבין, סוף כל סוף, שעברה חלפה לה חצי השעה שניתנה לך כדי ליהנות מאור הנרות של מישהו אחר, וכעת הגיע הזמן למצוא את הגפרור שידליק את להבת הישועה שלך בעצמך?

אלו רשמים אתם רוצים שהילדים שלכם יקלטו ויפלטו? טור תגובה טעון, לגולשים שנותנים יד חופשיה לילדים שלהם, לגלוש באינטרנט כאוות נפשם

במשך שנים ניסו מטפלים לזעוק אליי אמת כאובה, אך נפלו על אוזניים ערלות - ורק היום, כשאני נמצאת בנעליים שלהם, אני מבינה את מה שניסו לומר לי אז - שעבר אמנם דרך הצינור שלהם, אך היום אין לי ספק בכלל שהיה דברי אלוקים חיים ממש: שירה, כשהנשמה שלך זועקת לעזרה, אין שום מחיר יקר מדי בשביל לעזור לה