כשהסרטן נקש אצלי בדלת: אם לא אמות מהסרטן, אמות מהקרינה של הסי.טי. פרק 7
"אוי לי ואבוי לי", הלב שלי החסיר פעימה. קיוויתי שהם התבלבלו בחדר, או אולי באים למטופלת אחרת השוהה עמי בחדר, אבל הם המשיכו בצעדיהם עד למיטתי
"אוי לי ואבוי לי", הלב שלי החסיר פעימה. קיוויתי שהם התבלבלו בחדר, או אולי באים למטופלת אחרת השוהה עמי בחדר, אבל הם המשיכו בצעדיהם עד למיטתי
האם אפשר לגשר על פערים בין בני זוג שנמצאים בשלבים שונים של התחזקות? איך עושים זאת?
הנה, אני לבד, כמו שביקשתי, והעניינים הסתבכו, ואני לא מסוגלת לדאוג לעצמי. אני מבוהלת, מפוחדת ומושפלת עד עמקי נשמתי. אובדת עצות ותושייה
אין בי שקט ולא מנוחה, המחשבות והתרחישים במוחי רוקדים את מחול השדים שלהם ואין דבר שאני יכולה לעשות עם זה כרגע. חוץ מלומר תודה
"אם זה מה שהרגיש לך נכון לעשות, תעשי את זה. אם זאת תחושת הבטן שלך, לכי על זה", חיזקה אותי חמותי בהחלטתי
יש אנשים שבאים לעבודה, ויש כאלו שבאים לעבוד, ויש הבדל גדול בין השניים. הילה היא מאלו שעובדים מתוך הלב. וכשעובדים מתוך הלב - זוכים להצלחות
חוה, חברתי לעבודה, היא זאת שהזניקה אותי למרוץ על חיי. בזכות הערבות והאכפתיות שבה, גיליתי את הסרטן בשלב 2, שבו עוד ניתן היה לטפל, ברוך השם
הסרטן הגיע בנקודת השפל בחיי. לא היה לי טוב עם עצמי, מאסתי בעבודה שלי, היה קשה בזוגיות והאתגרים ההוריים גרמו לי לחשוב פעם אחרי פעם שאני אמא גרועה. טור חדש של לימור דגן
הציפור לא הייתה זקוקה ליותר מדלת פתוחה של הסופר מרקט על מנת להוריד מהמדף חטיף טעים. צפו
הדלת נפתחת אך ורק בהקשת קוד סודי, אין יותר צורך לקחת אתכם את המפתחות לכל מקום
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה