אחריות
לנהל את החיים שלנו
ברגע שאני לוקח אחריות, החיים שלי יותר בשליטה כי אני רואה את המציאות ואת תוצאות החיים כדבר שתלוי בי, בבחירות ובהחלטות שלי.
לעזוב את הקן
אחריות לגורל בני המשפחה או פרדיגמה ילדותית המונעת מפחד? אולי הגיע הזמן לפרוש כנפיים
החושש מגדולה ראוי לגדולה
אהרן לא ביקש לקבל עליו תפקיד ציבורי, אדרבה, הוא חשש מגודל האחריות. אלא שדווקא החשש הזה הוא סימן ההיכר של הראוי לתפקיד
גם אני הומלס
המפגש עם ההומלס גרם לי להרהורים רבים. בתחילה כעסתי עליו וחשתי שהוא לא לוקח אחריות על חייו, ולא עושה מספיק מאמצים לצאת מהמצב. אך במחשבה שניה תהיתי - האם ההומלסים באמת כל כך רחוקים מאיתנו?
בני זוג: תתחילו לפרגן
אישה מרגישה אחריות לבית ומובן מאליו שעליה לדאוג לבית. הבעל מרגיש שהוא מתנדב, כל מה שהוא עושה, זה מעבר למה שהוא צריך לעשות כי הוא מביא את הפרנסה, ובזה מרגיש שמילא את תפקידו בבית. ומה עם לפרגן?
שיבחת? צרף ברכה!
בתוך דבריו, אומר משה רבנו משפט המלמד אותנו על כוחו של הדיבור, ועל האחריות למעשינו
תנסו בבית: תענית דיבור משפחתית
נדהמנו לראות את שיתוף הפעולה של הילדים בתענית הדיבור המשפחתית שיזמנו: הם לא רבו אפילו פעם אחת, הגדולים עזרו לקטנים בלבישת הבגדים, הזכירו להם לברך ברכת המזון, וגילו אחריות בכל נושא אפשרי
האם זה הגיוני לחלום על הבלתי אפשרי?
"כשאנו משחררות שליטה ועושות הכל בשביל הקב"ה, אנחנו משוחררות גם מרגשי האשמה, מתחושת ה"אילו" וה"אם הייתי עושה אחרת. ברגע שעשינו את ההשתדלות המלאה, סיימנו את התפקיד. שם עלינו לשחרר. האחריות על המעשים - היא עלינו, האחריות על התוצאות - היא עליו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה