למעלה מן הזמן
בפרשתנו, פרשת חיי שרה פותחת בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". התורה מצמצמת מאוד במילים, כל מילה וכל אות מלמדים אותנו מסר לדורות, מהו פשר אריכות הדברים, למה לא נכתב "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים"?
בפרשתנו, פרשת חיי שרה פותחת בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". התורה מצמצמת מאוד במילים, כל מילה וכל אות מלמדים אותנו מסר לדורות, מהו פשר אריכות הדברים, למה לא נכתב "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים"?
הרב אלי עמר, מהמרצים הפופולרים בערוץ הידברות, מציין 40 תכניות מרתקות של "תנ"ך עכשיו", משיק דיסק mp3 עם מבחר הפרקים, ומתכנן גם להוציא ספר המבוסס על סדרת השיעורים
מה ההבדל בין מעשר ראשון למעשר שני, מהי תרומה גדולה, וכיצד נהגו בזמן בית המקדש לעומת האופן שבו אנו נוהגים כיום בכל הנוגע לתרומות ומעשרות?
מה לעשות כשההורים מתנגדים לחתונה עם ריקודים בהפרדה? ומדוע אישה שרוצה להימנע מכניסה להריון צריכה היתר מרב? שו"ת משפחתי
שאלה: יש נוהגים, בשעה שעולים לתורה, שבסיום הקריאה אומרים "אמת תורתנו הקדושה", ורק לאחר מכן הם מברכים "אשר נתן לנו תורתו תורת אמת". האם יש בזה חשש הפסק בין הקריאה לברכה?
האם אופן ישיבתך על הכסא הוא על פי רוב בסיקול רגליים? או שהוא כדרוך? או שאתה מתיישב לאט? או נוחת על הכסא? מסתבר שלכל צורת ישיבה יש משמעות והיא מלמדת הרבה על האישיות שלנו. הרב אלדד נקר במאמר מעניין ומחכים במיוחד, מבאר את אופני הישיבה ומסביר את הקשר הלשוני והרוחני בין הברך לברכה, ובין הרגליים להרגלים
מלקחי הפרשה: גם כאשר אתה כועס ובצדק כיעקב, עדיין עליך לשמור על לשונך לבל תתבטא בצורה שאינה הולמת
בפרשת השבוע, בלק, אנו נפגשים בפרופיל ההתנהגותי המוזר והמפליא של בלעם הרשע, אשר הכיר את האמת ונפגש עמה, בקרבה הגדולה ביותר שגוי יכול להגיע אליה
לאורך מאות בשנים הצליח העם היהודי לשרוד כמיעוט קטן הפוסע כנגד הזרם. כיצד הוא עשה זאת? העם היהודי, מסתבר, לא חדל לרגע להאמין בביטחון מוחלט בנכונות דרכו. מה איתנו? האם גם אנו יכולים להאמין במאת האחוזים שמה שאנו רואים זו אכן המציאות הנכונה? האם יש בכלל דבר כזה "אמת מוחלטת" שאנו יכולים להיות בטוחים בה?
כשאת מחשיבה את עצמך, את גורמת למחסום בינך לבין הקב"ה. רק כשאת ככלי ריק יש מקום לברכת ה' לחול
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה