מדוע באמת חוגגים את חנוכה?
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי. אומנם עכשיו רק תשרי אבל השאלה היא על חנוכה. 1. לא נשמע לי הגיוני שחוגגים רק בגלל שניצחנו את היוונים ומצאנו את פך השמן. היו מלחמות הרבה יותר גדולות שניצחנו בהן ושהיו ניסים גדולים בהרבה ובכל זאת לא עשו שום חג, כל מלחמות השופטים, מלחמת יריחו, המלחמה בסיסרא ועוד הרבה מלחמות.בחזרת ארון הברית לא קבעו חג אז למה בחנוכת המזבח (או המנורה) כן? ארון הברית לא יותר חשוב? 2.בנוסף לכך, לא ידוע לנו על שום חג בעקבות בניית בית ראשון או בית שני אז למה חוגגים את טיהור המקדש ולא את בנייתו? 3. אם באמת יש סיבה לחג, למה לא עשו אותו יו"ט או לפחות חוה"מ, למה יום חול רגיל לחלוטין? (להוציא הדלקת נרות וחצי שעה שלא עושים מלאכה) איזה מן חג זה? זה עיקרי השאלה (חילקתי אותה לכמה סעיפים), אשמח לתשובות מעבר ´כך נקבע אז סימן שזה מה שצריך להיות´, אני רוצה הסברים.
תשובה
שלום וברכה
קדושת לוי קדושות לחנוכה קדושה ראשונה
הנה צריכין להבין למה עשאו יום טוב וקבעו בהלל ובהודאה על הנס דשמונת ימי חנוכה ודפורים, ולא עשאו יום טוב ביום מלחמות סיסרא, וביום מלחמות סנחרב אשר היה נס גדול שרצה האל יתברך לעשות חזקיהו משיח וכו' (סנהדין צד, א), וביתר נסים שבכל יום. אלא, הנס שראו אבותינו ונביאים הקדמונים ואנשי כנסת הגדולה שעשה גם כן פעולה במעשינו הטובים, שאלו החסדים נתגלה בכל שנה ושנה ובכל דור ודור ומאירים אלו הנסים לפי גודל מעשיהם אשר עשו הקדמונים שיתגלה תמיד, עשאום יום טוב, כגון חנוכה ופורים ושלש רגלים. אבל במלחמות סיסרא וסנחרב וכדומה להם, ראו הקדמונים שלא היה כח בידם שיתגלה זה ההארה לזה הנס והחסדים ההמה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה, לכן לא עשאום ימים טובים.
וזה היה כוונת אנשי כנסת הגדולה 'שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה', כלומר, שאלו החסדים והניסים וההארות שהיו אז בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, נתגלה עד עכשיו, בזמן הזה. וגם בנוסח ד'על הנסים' נאמר גם כן 'ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה', ולכאורה תיבת 'ופורקן כהיום הזה' אין לו הבנה. ולפי עניות דעתי יתכן לומר, כלומר, שכהיום הזה הפורקן והתשועה שהיה אז בימים ההם, בימי מתתיהו כו'.
וזהו 'לשנה אחרת עשאום י"ט וקבעום בהלל ובהודאה' (שבת כא, ב), כלומר, שקבעו שאלו ההארות והנסים והחסדים יהיו תמיד, ובזה אנו ממשיכין ההארה תמיד בכל זמן. וזה 'קבעום', כלומר שקבעו אותם בכל דור ודור. ועוד נבאר אם ירצה השם.
ע"כ.
משנה ברורה סימן תרע ס"ק ו
ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים כי בפורים היה הגזירה להשמיד ולהרוג את הגופות שהוא בטול משתה ושמחה ולא את הנפשות שאפילו המירו דתם ח"ו לא היה מקבל אותם לכך כשהצילם הקב"ה ממנו קבעו להללו ולשבחו ית' ג"כ ע"י משתה ושמחה משא"כ במעשה דאנטיוכוס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם [כמו שאנו אומרים להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך] ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרין לאמונתם ח"ו לא היו מבקשים יותר אלא שהגביר הקב"ה יד ישראל ונצחום לכך לא קבעום אלא להלל ולהודות לבד כלומר כיון שהם רצו למנוע אותנו מזה לכפור בדתו ח"ו ובעזרתו ית' לא הפיקו זממם וגברה ידינו לכך אנו מודים ומשבחים לו על שהיה לנו לאלהים ולא עזבנו מעבודתו [לבוש]:
>בברכה,בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il