האם לעזוב מגורים עם החמות והגיסה?

שלום רב, אני בת 25, נשואה באושר עם שני ילדים. אנחנו גרים כבר שנה שלישית אצל חמותי היקרה, שהיא אלמנה ורק בת אחת רווקה גרה איתה בבית. היא נתנה לנו מיד חדר, וגם כשהילד הראשון נולד היא פינתה לנו חדר בשבילו, ובגדול לא מחסירה מאיתנו כלום. היא מפנקת המון, נותנת פרטיות, ובזכותה אנחנו מצליחים לחסוך המון. אך יש לבעלי אחות גרושה עם שני ילדים, שכל הזמן באה אלינו, לפעמים ישנה אצלנו כמה ימים, כל שבת היא ישנה אצלנו (אני חייבת לציין שזה התחיל רק בתקופה האחרונה מאז גירושיה), ועכשיו היא עוברת לגור מולנו. זה יוצר המון בעיות ביני לבין בעלי, כי אני כל הזמן מתלוננת לפניו שכבר אין לי פרטיות - הוא רוב הזמן נמצא מחוץ לבית, אז הוא לא רואה את כל זה - יש די בלגן בבית, ואני לא מצליחה לחנך את ילדיי כמו שאני רוצה. אני מרגישה שהמצב הזה משפיע עליי המון, אני נהיית מאוד כעסנית ועצובה. אך כל פעם שאנחנו רוצים לעזוב לשכירות, חמותי לא נותנת לנו, וממש מתחננת שנישאר. בעלי הוא הבן היחיד שלה בין שלוש בנות, וכמו שציינתי היא אלמנה. מאוד כואב לנו לצער אותה ולעזוב אותה לבד (למרות שיש לה בת רווקה בבית והבת הגרושה עוברת מולה). אני מאוד לא רוצה להכאיב לה, אך מצד שני אני מרגישה שאני לא מצליחה לבנות את התא המשפחתי שלי. אני רוצה לציין שמבחינת חמותי היא היתה רוצה שנישאר אצלה לכל הזמן, ולבסוף שבעלי גם יירש את הבית שלה. מבחינתי להישאר ולגור איתה - אני מסתדרת איתה מצוין, רק שהבעיה היא המשפחה המורחבת יותר...