למה מברכים אשר "יצר" את האדם, ולא אשר "ברא" את האדם?

שלום רב,

שאלה טובה. בספר עיון תפלה שם כתב להסביר, שבבריאת האדם נאמרו ג' לשונות: בריאה יצירה עשייה, "ויברא את האדם" (בראשית א כז), "ויצר את האדם" (שם ב ז), "נעשה אדם" (שם א כו). בריאה הונח על חידוש העצם, עשייה הוא על תיקון הדבר בשלמותו, יצירה הוא על הציור כגון תואר האיברים שבאדם כמותם ואיכותם וגודל מדתם, וכאן אנו מברכים על היצירה, לא על הבריאה והעשייה.

וכן בספר שפתי חיים - ביאורי תפילת השחר (עמודים יד-טו) הביא דברי הגר"א זצ"ל (אדרת אליהו תחילת פרשת בראשית) שבריאה היא על עצם הדבר, ויצירה היא נתינת הצורה לדבר. לדוגמא: שולחן - עצם הדבר הוא עץ זה בבחינת בריאה, חיתוך העץ ונתינתו לצורת שולחן הוא בבחינת יצירה, וגימור השולחן וצביעתו בבחינת עשייה. ולכן הנוסח הוא "וברא בו נקבים נקבים", כי יש איברים בגוף שאינם בשר אלא איבר חלול, וכשיש היעדר - שלילה זוהי בחינת בריאה, כי לא שייך בזה יצירה.

בברכה,

הלל מאירס