מדוע צריך לעשר מזון?

שלום וברכה

ובכן מצוה מן התורה לעשר דגן תירוש ויצהר. ומדרבנן חובה לעשר את כל הפירות. אסור לאכול פירות שאינם מעושרים הנקראים טבל, ועונשו מיתה בידי שמים. המצווה להפריש תרומה מעשר ראשון מעשר שני או מעשר עני כמו שיבואר. ובכן תרומה, שיעורה משהו, ומצווה לתתה לכהן אך כיום שכולנו טמאים אסורה באכילה ויש לשורפה או לעוטפה בשני שקיות ולהשליכה לאשפה.

מעשר ראשון יש ליתן ללוי, אך מותר באכילה לכול, ומפרישים עשר אחוז מהפירות, בזמנינו מאחר ואין לנו לוי מיוחס, יש מקילים שלא ליתנה ללוי, אך כדאי לקיים את המצוה כמו שצריך וליתנה ללוי. אם הפירות אינם טבל וודאי אין כל חיוב לתת לוי את המעשר. מהמעשר הזה יש להפריש עשירית דהיינו 10 אחוז, מהמעשר ראשון ודינה כתרומה שאסורה באכילה ויש לשורפה וכו`.

מעשר שני לאחר הפרשת המעשר הראשון יש להפריש מעשר שני והוא עשירית מהכמות שנשארה, ואת המעשר הזה חובה לאכול בירושלים בטהרה. כיום שכולנו טמאי מתים אין אנחנו יכולים לעלות לירושלים, ולכן מחללים את כול הפירות של מעשר שני על מעות ואומרים כל הפירות יהיו מחוללים על המטבע שיש בידי, והפירות מותרים והמטבע אסור בשימוש. מעשר שני זה נוהג בשנים א`ב`ד`ה` שלאחרי שמיטה בשנים ג` ו` נוהג מעשר עני דהינו שאת המעשר הזה אין צורך לעלותו לירושלים, ומחוייבים לתתו לעני.

עד כאן הלכות מעשר בהרחבה. ועתה אביא לך את הסדר של ההפרשה בקיצור כמבואר בסידורים, והוא מיועד למקרה שאין נותנים את המעשרות ללוי ולעני, כגון שהפירות אינם וודאי טבל או כשהעני מוכר את המעשר לבעל הבית בסיכום מראש ביניהם. ומיכוון שאין מוסרים את הפירות לענים וללוים, אין צורך להפריש ממש, ומספיק שמכריזים על פירות מסויימים שהם אלו המעשרות.

אך תרוה ותרומת מעשר חייבים להפריש כי הם אסורים באכילה, ולכן חייב לקחתלפחות קצת יותר מאחוז מהפירות והאחוז יהיה תרומת מעשר והקצת יותר מהאחוז יהי תרומה גדולה, אם ודאי שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות מפריש בברכה, דהיינו שלפני שיפריש יברך את הברכה ואחר כך יאמר את נוסח ההפרשה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת: ולפני שיאמר את נוסח הפדיון מעשר שני, אם מעשר טבל ודאי יברך גם ברכה זו: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי: נוסח הפרשת תרומות ומעשרות: לוקח מן הפירות מעט יותר מאחוז ומבדילו מן הפירות ואומר:

 יוֹתֵר מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּצַד צְפוֹנוֹ (אם מעשר כמה מינים יחד יאמר - כָּל מִין עַל מִינוֹ): אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן וְעוֹד תִּשְׁעָה חֲלָקִים כְּמוֹתוֹ בְּצַד צְפוֹנוֹ שֶׁל הַפֵּרוֹת (אם מעשר כמה מינים יחד יאמר - כָּל מִין עַל מִינוֹ) הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן: אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁעֲשִׂיתִיו מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (אם מעשר כמה מינים יחד יאמר - כָּל מִין עַל מִינוֹ): וּמַעֲשֵׂר עָנִי בְּצַד דְּרוֹמוֹ (אם מעשר כמה מינים יחד יאמר - כָּל מִין עַל מִינוֹ): וְאִם צָרִיךְ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יְהֵא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּדְרוֹמוֹ (אם מעשר כמה מינים יחד יאמר - כָּל מִין עַל מִינוֹ), וּמְחֻלָּל הוּא וְחוּמְשׁוֹ עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּיהָ לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי: אִם הוּא רְבַעי יְהֵא מְחֻלָּל הוּא וְחוּמְשׁוֹ עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּיהָ לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּרְבַעי:

בברכה - בנימין שמואלי