עצת השם היא תקום, האם זה סתירה לבחירה?

שלום וברכה

כאשר אנו סוקרים ארוע מסוים בהיסטוריה, אין ידיעתנו אודות ההתרחשות מגבילה באופן כל שהוא את בחירתם החופשית של משתתפי הארוע. הם בחרו לנהוג כפי שבחרו מתוך חירות גמורה. אנו רק מודעים אחרי מעשה לבחירתם. אנו כיצורי אנוש איננו יכולים לדעת את העתיד, לכן תיאורטית אילו היינו צופים מראש מה מישהו יעשה בעתיד בסיטואציה מסוימת, הרי זה מפני שלאדם זה יש אפשרות אחת בלבד במצב הנתון. ב

מילים אחרות: ידיעתו של אדם אחד על מעשיו של אדם שני מוציאה מכלל אפשרות הגיונית את בחירתו החופשית המלאה של האדם השני. אולם, מהותו של אלוקים שונה מזו של בן אנוש -שוני שמפקיע את הסתירה בין ידיעה מראש ובין בחירה חופשית. שאף ש`ידיעת האדם` סותרת את הבחירה, לא כן `ידיעתו של הקב"ה`. מפני שאלוקים קיים מחוץ לזמן. לגביו, ההווה והעתיד קיימים תמיד בו זמנית.

לכן, אלוקים יכול תמיד "להביט לאחור" על בחירתינו בלא להשפיע עליהן. אפילו את בחירות העתיד יכול אלוקים לסקור במבט לאחור- מפני שהעבר-ההווה -והעתיד, כל אלה קיימים סימולטנית לפני השם. הכל מתרחש באותה נקודת זמן כל רגע. הדבר קשה לתפיסה בשכלנו, אך על כגון זה נאמר כי לא יראני האדם וחי, ידיעתו של הקב"ה זהו הקב"ה בעצמו, זה לא ידיעה מחוץ לעצם כמו שהידיעה קיימת אצל האדם. עוד הרחבה רבה בעניין הסתירה הזאת, ועל הטעם שה` ברא אותנו בשכל המוגבל לקלוט כל כך את התירוץ לסתירה לכאורה, >שבת שלום - מנשה ישראל