אמונה - שאל את הרב

בורא עולם

י"ט אייר התשע"ט | 24.05.19 00:00

שאלה

שלום רב, רציתי לשאול אם ה' הוא לא מוגבל, הוא אין סופי, ועוצמתי (אפשר לראות את זה בכמות הכוכבים שברא, החלל החיצון וכו') אז איך זה מסתדר עם זה שהרצון שלו יהיה לברוא עולם ולקיים אותו בזמן כל כך קצר של כמה אלפי שנים (ואז יהיה הגאולה) ואיך הגיוני שהיו רק מספר מצומצם מאוד של נשמות בגאולה? כי הרי ה' יתברך כל כך עצום וגדול שכל פעם שאני מנסה לחשוב מה התכלית שלנו פה בעולם זה נראה לי קצת משונה היחסים האלה בין האינסופיות של ה' לבין ההגבלה בכמות הנפשות או זמן העולם הזה עד סוף העולם, אשמח שתעזרו לי, תודה מראש

תשובה

שלום וברכה,

ראה במאמרי על הרצון האלוקי:

https://www.hidabroot.org/article/218147

העולם ה'קצר' הזה הוא רק תחנת ביניים ומבחן שנועד להוביל את הנשמות לעולם הבא, שהוא מקום מושבן האמתי, שיתקיים לעד ולעולמי עולמים.

לאחר הגאולה, דעת הרמב"ן שהעולם הזה יהפוך לרוחני כבימי האדם הראשון בגן-עדן, ונקיים בו מצוות לעד בגופים רוחניים. 

תוכל לחשוב על כך כמו התרקמות העובר במעי אמו אשר אורך רק תשעה חודשים, אך לאחר מכן אדם חי 120 שנה. כך להבדיל הנשמה מגיעה כאן למבחן קצר ביותר, כאשר מטרתה היא לחיות לנצח בגן-עדן.

מספר הנשמות בעולם הוא עצום: 7 מיליארד איש, ואם נספור את כל היהודים שהיו לאורך הדורות, נגיע לעשרות מיליונים. התורה מתארת את הבריאה כממלכה, כאשר עם ישראל הוא במרכז: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". 

כל נשמה היא ייחודית, ונועדה למלא חלק ביצירה של העולם. כפי שהעולם הוא סופי, כך גם מספר הנשמות הוא סופי - אך קיומן הוא נצחי. וכמו בכל תמונה מושלמת - כל המוסיף גורע. 

החשיבות של הנשמות נמדדת דווקא בעובדת צמצומן. אין שני "משה רבנו", יש רק משה רבנו אחד. אין שניים כמוך, יש רק אחד שעומד בנסיונות שלך ובחיים שקיבלת. ראה:

https://www.hidabroot.org/article/114003 

הקבלה מסבירה שכולנו ניצוצות של האדם הראשון, כך שלמעשה כל הבריאה האנושית היא כגוף אחד, ולכן מספר החילוקים שאתה רואה הוא סופי - כאשר המטרה היא להטיב לאדם השלם, לעם ישראל והעולם.

 

* * * 
 

הקב"ה הוא מושלם, אינסופי, ועל כן הקב"ה הוא טוב מושלם. רצון הטוב היא להטיב, להשפיע. זה טבעו של מי שיש לו הכל - להשפיע לאחרים מטובו האדיר והגדול.
חכמים רבים המשילו זאת לשמש המאירה, אשר אורה מגיע עד לארץ, אלא שהנבראים זוכים להנות מאותה בהתאם לדרגתם (החפרפרת לא תהנה מאור השמש כמו האדם). כך להבדיל, הטוב האלוקי ברא את הנבראים ומטיב להם בדרגות שונות לפי יכולתן, כאשר האדם נמצא בראש הפירמידה - כי הוא קיבל בחירה חופשית, על כן ניתן להטיב לו יותר מכל בריאה אחרת.
  
הקב"ה ברא את בני האדם כדי להטיב להם, ובמטרה שיהיו דומים לו וקרובים אליו בעולם הבא. כך נאמר בתורה: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו" (בראשית א', כז). האדם הוא נזר הבריאה. ומבחינה זו אנו דומים לבנים ובנות של הקב"ה: "כי בנים אתם לה' אלוקיכם".
ההטבה הגדולה ביותר שיש היא הרוממות הרוחנית, הגבורה שאותה משיגים באמצעות הנסיונות ומלחמת היצר בעולם הזה, בדומה לספורטאי שמשיג מדליה רק לאחר ניצחון בתחרות קשה. כך הנסיונות והבחירות שלנו בעולם הזה נועדו לרומם אותנו, ולהביאנו לדרגה רוחנית גבוהה, שבה נהיה דומים לבורא עולם בזכות הבחירות שלנו והמעשים שלנו.
 
המטרה של החיים היא לקיים את רצונו של בורא עולם, על ידי תיקון המידות והתגברות על התאוות שלנו, בכך נגדיל את הנשמה שלנו עוד ועוד, ונקרב אותה למקור יוצרה. בעולם הבא, תהיה הנשמה קרובה לקב"ה בגן-עדן לפי קדושת ורמת המעשים שלנו בעולם הזה. התורה היא ספר הוראות היצרן המדריך אותנו כיצד להשיג את ההטבה הגדולה הזו, וכיצד לקיים את רצונו של בורא עולם.

אנסה לתאר זאת בשלבים:

1. רוע כידוע נובע תמיד מחיסרון (אנוכיות, צורך עצמי), לכן הרוע מטבעו לוקח מהאחר.
2. הטוב נובע משלמות, לכן הטוב תמיד נותן.
3. מי שהוא אינסופי ומושלם, אין אצלו רוע ואין אצלו חסרונות. מכיוון שהוא מושלם הוא מוכרח להיות טוב ומטיב.
4. לכן הקב"ה ברא את העולם, את בעלי החיים, ולהבדיל מהם את המלאכים, כדי לתת להם מטובו הנצחי.
5. אך הטוב האמיתי של הקב"ה הוא הקירבה אליו. כי הוא יתברך מקור הטוב. הוא האינסוף הנצחי.
6. כדי להתקרב לבורא - צריך להידמות אליו. מי שדומה לו ביותר - קרוב אליו ביותר. רק מי שקרוב לקב"ה יוכל להנות משפע אמיתי ונצחי.
7. הידמות זו לבורא עולם - לא יכולה להיות מבוססת על שקר או דמיון, כי אלוקים הוא אמת, והקירבה אליו נובעת מההידמות האמיתית אליו יתברך. לכן זיוף ואשליה לא יוכלו לחבר בין הנברא לאלוקים.
8. לכן הקב"ה ברא יצור מיוחד במינו שנקרא אדם. האדם לבדו קיבל נשמה אלוקית שהיא הדומה ביותר לקב"ה, וכך ניתנה לו היכולת ליצור ולהחריב מכוחו של אלוקים. אפילו למלאכים אין היכולת להידמות לאלוקים כמו האדם. אמרו על כך חז"ל בגמרא, שאלוקים ממלא כל העולם כולו כפי שהנשמה ממלאת כל הגוף כולו.
9. כל היצורים בעולם מקבלים את טובו של אלוקים ללא בחירה, ואפילו המלאכים הגבוהים ביותר. לכן הקירבה שלהם לאלוקים מוגבלת, כי הם אינם דומים אליו. על האדם הוטלה המשימה הגדולה ביותר - להידמות לקב"ה בכח הבחירה העצמית שלו, הנובעת ישירות מאלוקים. האדם חייב לבחור בכוחות עצמו ב-אמת, כדי להידמות לאלוקים ולזכות לקירבתו הנצחית.
10. לכן הוצב האדם בעולם של חושך ושל נסיונות, ניתן לו יצר טוב ויצר רע, רצון אלוקי למשמעות רוחנית, ומשיכה נפשית לחומר. באמצעות התורה לומד האדם לשלב בין הרוח לבין החומר, ולהידמות לאלוקים. ההידמות הגבוהה ביותר לאלוקים היא להטיב כמוהו ללא בקשת תמורה. כפי שאלוקים אינו מקבל דבר מן האדם, כך ההידמות הגדולה ביותר אליו תהיה בהקרבה וקיום מצוות "לשמה", שלא על מנת לקבל שכר. זוהי הדרגה הגבוהה ביותר של הקירבה לקב"ה, וזהו גם הכח הגדול ביותר שקיים בנשמה שניתנה לאדם, זהו כח האהבה.
משמעות החיים של האדם היא האהבה. וכך גילה ה' בתורתו הקדושה (דברים פרק ו, ה): "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (אפילו נוטל את ממונך, אפילו נוטל את נפשך - אהוב אותו בכל לבך. זוהי משמעות חייך על פני האדמה).

המטרה האלוקית היתה להתגלות לאדם, כדי לתת לו הוראות יצרן מהו הטוב ומהו הרע, למען ישיג האדם השלם את תכלית חייו ויזכה לעולם הבא. מטרת הבריאה היתה להעמיד עם שיקיים את רצון השם ויזכה לטוב האמיתי. אך רוב הגויים בעולם לא ביקשו את אלוקים ולא רצו להקריב בעבורו. ה' בחר בעם ישראל בגלל שעם ישראל רצה בו, ובזכות אבותיו.
המטרה העיקרית של ה' היתה להעמיד את האדם השלם שמקיים את תורתו, ולכן עם ישראל הוא העם הנבחר, שכל דורש אלוקים יוכל להצטרף אליו. וכך נאמר בתורה: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות פרק יט, ו). ישראל היא הממלכה האלוקית, והנביאים ניבאו שכאשר תגיע הגאולה השלמה, כל הגויים בעולם יכירו באמת ויחיו בשלום עולמי. אהבה אלוקית ואחדות, זוהי משמעות החיים.
חפש בגוגל את החוברת "שיחה גורלית" ותהנה מהסבר מורחב בנושא עדין זה.

בברכה,

דניאל בלס

דרגו את השאלה:

ממוצע 0 (0 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר