מדוע אין אהבת חינם?

שלום

עם שיש קצת אמת בדבריך שיש להוסיף באהבת חינם גם בציבור החרדי, אולם עיקר התלונה שלך, בעניני השידוכים המגזריים, הוא שלא במקום כלל.

מה שמקובל בציבור החרדי שכל זרם משתדך עם הזרם שלו, הוא בהחלט בכיוון הנכון, וברור הדבר ששידוך של חרדי עם ההיפך הגמור ממנו `דתיה לאומיה` הוא מקור לשנאה וריב.

ואין צורך להכביר במילים לבאר את העניין כי מאחר וכל קבוצה יש לה השקפה אחרת, הרי שלדוגמא `ראיית טלויזיה` שאצל החרדי נתפס כתועבה, ואצל הדתי לאומי נחשב כדבר מקובל, נקודת זאת מעוררת ריב ומדון כשהיא תצפה בטלויזיה והוא יקפיד על כך ובצדק, ומשם עד לגירושין הדרך קצרה.

בכדי שהמשפחות יחזיקו מעמד, ולא יתעוררו ביניהם ויכוחים מתמידים אין יותר ברכה משידוכים עם הקבוצה החושב ומתנהג כמוך. ואציג בפניך מאמר חז"ל המצדיקה את העמדה שלי לעומת העמדה שלך, וכך נאמר בתלמוד (יבמות דף סב עמוד ב) האוהב את שכיניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו, ...עליו הכתוב אומר: (ישעיהו נ"ח ז - ט) כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה` יַאַסְפֶךָ, אָז תִּקְרָא וַה` יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי.

ופירש רש"י מה ענין בנישואין דוקא עם בת אחותו אף יותר מבת אחיו: "געגועי אדם רבים על אחותו יותר מן אחיו, ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו", ובמגיד משנה (הלכות איסורי ביאה פרק ב הלכה יד) כתב: "מצות חכמים שישא אדם בת אחותו, והענין שאהבת הקרובים היא טבעית ואהבת האיש לאשתו באה מחמת מעשה שניהם שהוא מקרה להם ובהתחבר שתיהן אז יהיה האוהל נכון ויהיה שלום בבית וידוע שאין לך קרובה שיכול אדם לישא יותר מבת האחות ובת האח על כן אמרו חכמים שעליהם אמר המקרא שנאמר ומבשרך לא תתעלם", ומפורש מזה שדעת תורה שיש לאדם לעשות שידוך עם האשה שלפי הנתונים יש את הסיכויים הרבים ביותר שהאהבה תשרור ביניהם, וכל העושה ומהדר על כך זוכה שיבקע כשחר אורו וכשיקרא ה` יענהו, וכמובן שהשידוכים שאתה מציע, עם כל הכבוד לך, הן בדיוק ההיפך ממה שחז"ל בחרו להציע.

וכך מבאר העניין ביתר ביאור רבינו המאירי (יבמות שם): "האוהב את שכניו ומקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו ...עליו הכתוב אומר אז תקרא וה` יענה, ...ולי נראה שדרך כלל הוא משבח זיווג הקרובות מפני שטבען שוה לטבעו ואהבתן מצוייה ביניהם מתוך שווי הטבעים, ונקט בת אחותו מפני שהיא שוה לו בטבע יותר מכולן, וזהו שהביאו עליו אז תקרא וה` יענה, כלומר: שתהא נשמע בביתך הרבה".

ולמען לא יחסר המזג אעתיק את דבריו של המהר"ל מפראג (ספר באר הגולה - הבאר השני) שביאר כך: "כאשר אין איסור מן התורה כמו בת אחותו שלא אסרה התורה, כיון שלא אסרה אדרבא הקירוב אל קרוביו הוא הגון וטוב ואין טוב יותר מזה. וזה שאמרו האוהב את שכניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו, עליו הכתוב אומר אז תקרא וה` יענה וגו`.

ורוצה לומר כי יש לאדם להתחבר אל אשר יש לו חבור אליו, כי השכנים האדם קרוב אליהם מצד הדירה, והכתוב אומר (משלי כז) טוב שכן קרוב מאח רחוק, ויש לאדם חבור אל קרוביו שהם בשר ודם שלו, וכן כאשר נושא בת אחותו והרי זה הקירוב הגמור שהרי האיש והאשה נעשו אדם אחד, כמו שאמר הכתוב (בראשית ב`) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.

וזכר סדר הקירוב מתחלה אמר האוהב את שכניו ואין האהבה רק בנפשו ואין זה קירוב בפעל המעשה רק אהבה בלבד, ואח"כ והמקרב את קרוביו אליו וזהו בודאי קירוב והוא יותר קירוב, ואח"כ אמר והנושא בת אחותו והוא קירוב עוד יותר כי אשתו כגופו".

וידוע לשון הרמב"ם בספר מורה נבוכים (חלק שלישי פרק מב): "זאת המדה תשמרה ותחזקה זאת התורה הישרה מאד, ר"ל נשיאת פני הקרובים והטיב להם, והחכמים ז"ל משבחים מאד מדת האדם שיהיה מקרב את קרוביו ונושא את בת אחותו, וכבר הודיעתנו התורה בזאת המדה הפלגה גדולה מאד, והוא שהאדם צריך לישא פנים לקרוביו ולקרב מאד כל מי שיש לו עמו אחוה, ואפילו חטא לו וחמסו, ואפילו היה הקרוב ההוא בתכלית ההפסד אי אפשר לו מבלתי שישא פנים לקרובו".

ומכל זה תבין שאין שום פסול בכך שהאהבה המיוחדת והקירבה הקיימת בין כל קבוצה וקבוצה מהציבור החרדי תישמר כפי שהוא, וכל קבוצה תשתדך עם האחים שלו לדעה, וכך ישרור השלום והשלוה ביניהם, וכל זה אינו גורע מהאחוה הכללית הקיימת בין הקבוצות השונות, ורק המסגרת הפוליטית בישראל גורמת לויכוחים שונים שבאמת יש לתקן ולשפר הרבה, אך אין זה פוגם באהבת ישראל התקועה באמת בלב כל אחד ואחד.. ואני מסיים בברכה שאתה סיימת בה את השאלה שלך, שנזכה באמת לאחדות בעם ישראל, ושתגיע ברחמים גדולים הישועה והגאולה במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון. –

מנשה ישראל