מדוע אני צריכה להרגיש מפוחדת שאם אני לא אעשה כך וכך אני עונשי יהיה כך וכך

שלום טל

אהבה ויראה הם שתי מידות שעובדים בהם את הקב"ה . אהבה שייכת יותר למצוות המעשיות והיראה למצוות הלא תעשה שזה הפרישה מעבירות. אבל בכל תחום יש גם חלק למידה השניה בקיום שלה.

התכלית בעבודה היא להגיע לעבוד רק מאהבה, אך כיוון שאנו קרוצי חומר ומטבע האוהב להקל לפעמים ולומר שרק בגלל שהוא כל כך אהוב ימחל לו האדון, לכן חשובה מידת היראה מעונש כדי שלא יתפתה לחרוג לפעמים לעשות שלא כשורה. כל זה בנוגע ליראת העונש אך הדרגה היותר גבוהה ביראה שתיהיה קיימת לעד היא יראת הרוממות. זהו הרגשת הביטול והיראה שחש האדם בעומדו לפני הנשגב והשלם ממנו.

אותה יראה היא בעצם המאפשרת את קיומינו כיצורי חומר ולא גורמת לנו להתבטל לגמרי מתוקף גדלות השם ואהבתו (למי שזוכה) וגם לעתיד לבוא יראה זו תיהיה קיימת כדי שלא יגרם מצב של ביטול הקיום. ולמשל בני אהרן שנשרפו בעת הקטרת קטורת היה כתוצאה מתוקף אהבתם לקב"ה והדבקות הגדולה שזכו לה, אך היתה עליהם תביעה בנקודה של חוסר יראה ובזה בעצם נלכדו ונפטרו.

אותה יראה שאנו מדברים אפילו יראת העונש שרק דרכה אפשר באמת להכנס ולעלות בשלבי עבודת השם. ההולך נכונה מרגיש נעימות מהיותו ירא ביודעו לפני מי הוא ירא ובדבבד זוכר גם את אהבת השם יחד עם יראה. זה מידה מיוחדת ליהודי שאינה נמצאת בשום עם או אומה היכולת להיות ירא ואוהב באות והרגע. ועל כך אמר הפסוק "וגילו ברעדה"