הלכות ומנהגים - שאל את הרב

מתי יש איסור לא תהיה לו כנושה?

כ"ה תמוז התשע"ח | 08.07.18 00:00

שאלה

אבקש לשאול
הלוותי לאדם כסף, איך אני אמור לפנות אליו כדי שאני לא יעבור על איסור "לא תהיה לו כנושה". אם אפשר בבקשה להסביר על איזה אופן בדיוק נאמר איסור זה.
תודה מראש

תשובה

שלום רב,

אם הגיע זמן פירעון ההלוואה מותר לך לבקש את הכסף מהלווה, ורק במקרה שברור לך שאין לו אפשרות להחזיר את ההלוואה על זה נאמר בתורה (שמות פרק כב פסוק כד) "לא תהיה לו כנושה", אולם במקרה שיש ספק אם באפשרותו להחזיר את הכסף מותר לך לבקש ממנו.

כמו כן יש לדעת שאם יש ברשות הלווה נכסים שראויים למכירה - באופן שישאר לו גם לאחר מכירתם מקום לגור ואפשרות לחיות בתנאים מינימליים בהתאם לגדרי "מסדרים לבעל חוב" מבוארים בשלחן ערוך חושן משפט (סימן צז סעיף כג) - שבאופן כזה מותר לתבוע אותו הגם שידוע שאין בידיו כסף מזומן.

מקורות: כתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן צז סעיף ב) אסור לנגוש את הלווה לפרוע כשיודע שאין לו, ואפילו להראות לו אסור מפני שהוא נכלם בראותו למלווה ואין ידו משגת לפרוע, ע"כ. ומשמע מדברי השלחן ערוך שהאיסור הוא רק כשהמלווה יודע בודאי שאין ללווה כסף להחזיר. אולם אם יש ספק בכך אין איסור. ועיין במנחת חינוך (מצוה סז אות א) שמתחילה כתב, שאם המלוה מסופק אם יש לו, גם כן אסור לתבוע מספק, ככל ספיקא דאורייתא לחומרא. ושוב כתב, ואפשר דהתורה לא אסרה כלל באינו יודע, כי אין אדם יודע מטמונותיו של חברו, ואם כן ברוב פעמים לא יתבענו, על כן אין איסור כלל רק ביודע שאין לו, ע"ש. וכ"כ בפשיטות בכסף הקדשים על חושן משפט (שם) שאין קפידא כי אם כשיודע ודאי שאין לו, ע"ש. וכן נראה דעת השבט הלוי חלק י' (סימן רסז) וחלק יא' (סימן שיז). וכ"כ בספר דרך שיחה חלק א' (עמוד שב) בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א (ובדברי הפלא יועץ לכאורה יש סתירה בעניין זה, כי בערך דבור כתב, שאסור לתבוע חוב ממי "שיודע בו" שאין לו מה לפרוע, ע"ש, ומשמע שבספק אם יש לו מותר לתובעו. אולם להלן בערך חוב כתב שיש לחוש מלהיות נושה בחברו "עד שיהא הדבר ברור לו" שיש לו כסף, ע"ש. ומשמע שגם בספק אם יש לו אסור לתובעו).

ומה שכתבנו שאם יש ללווה שווה כסף וכו',  כן מבואר בשלחן ערוך הרב (הלכות הלואה סעיף יג) שאם יש לו ללווה יותר משיעור סידור לבעל חוב שמותר לתובעו (ושיעור סידור בעל חוב מבואר בשלחן ערוך סימן צז סעיף כג). וכן מפורש גם בכסף הקדשים שם. וכן כתב הפלא יועץ (ערך חוב, ד"ה ולאידך) שאם יש לו שוה כסף מקרקעי או מטלטלי שיוכל לפרוע חובו מותר לנגשו, ע"ש. וכ"כ בספר נשך כסף (עמוד 34 סעיף ד והערה יג) בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, ובספר דרך שיחה חלק א' (שם) בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א.

וע"ע בערוך השלחן חושן משפט (סימן צז סעיף ב) ובשו"ת באר משה חלק ח' (סימן כו-כז) ובשו"ת תשובות והנהגות חלק ה' (סימן שסח) וחלק ו' (סימן רפא).

בברכה,

הלל מאירס

דרגו את השאלה:

ממוצע 5 (90 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר