אמונה - שאל את הרב

תקנות שתיקנו על התורה

ג' סיון התשע"ח | 17.05.18 00:00

שאלה

הי. רציתי לשאול משהו שלא ברור לי:
גם אם התורה אמת, מה זה אומר שחזל תיקנו?מאיפה הם יודעים?
איך אוכל לדעת שבהלכות שתוקנו כיום לא מעורבים שיקולים כאלו ואחרים שאינם קשורים לתורה?
מאיפה המתקנים יודעים את הרצון האלוקי? האם הם משערים?

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

התורה שבעל פה היא ביאור כל תרי"ג המצוות שמסר משה רבנו לבני ישראל במעמד הר-סיני. היא הועברה בעל פה מדור לדור על ידי החכמים לתלמידיהם והאבות לבניהם. 

רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. הדבר דומה לעץ שיש לו גזע גדול ועצום, רק שמתפצלים ממנו ענפים שונים. כך גם התורה שבעל פה היתה מקובלת וידועה לכל חז"ל, והמחלוקות היו רק בהבנת הפרטים הקטנים שנוגעים למצוות.

אלוקים הוא שציווה לשמוע לחכמי הדור, ולכן אמונתנו בחכמים מיוסדת על אמונתנו בהשגחה. נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות החכמים מן התורה:

http://www.hidabroot.org/he/article/2587

לעצם שאלתך - להבדיל, גם בעולם הכללי ישנו מושג של סטודנט ומושג של דוקטור ומושג של פרופסור, וסטודנט שרק התחיל ללמוד את תורת היחסות ודאי לא יקשה על משוואותיו של איינשטיין, כי יגלה בכך רק את בורותו.

המפרשים הגדולים, להבדיל אלף הבדלות, הם כמו איינשטיין בעולם הכללי. אלו מומחים שגילו מומחיותו בכל חלקי התורה הש"ס המדרשים וההלכה, ולכן כל פירוש שמפרש מגלה את מכלול ידיעותיו. הם למדו את התורה ישר והפוך, ועל כן בקיאים בה, ולא יוציאו פירושים מחוץ להקשרם.

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).

נא לקרוא בבקשה את המאמר לעיל על סמכות חכמים.

בעיקרון, כל מי שיקדיש כל ימיו ללימוד התורה וההלכה בעיון, יוכל להיות תלמיד חכם שמסוגל לפסוק הלכות כראוי. הטעות היא להתווכח על ההלכה כשאין בקיאים בה.

אשמח להיות לעזר בכל שאלה.

בברכה,

דניאל בלס

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר