זמן תחילת ספירת העומר

שלום רב

עיקר התשובה על השאלה הוא כי כך קבלו חז"ל איש מפי איש עד משה רבינו שפירוש הכתוב הוא ממחרת השבת ממחרת יום השביתה הראשון של חג הפסח, וכלשון הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין ז יא): "מפי השמועה למדו שאינה שבת אלא יום טוב, וכן ראו תמיד הנביאים והסנהדרין בכל דור ודור שהיו מניפין את העומר בששה עשר בניסן בין בחול בין בשבת".

והרמב"ם (שם) מביא על כך ראיה נפלאה מהכתובים, שהנה כתוב בתורה שאסור לאכול מהיבול החדש [דגנים]עד אחרי העומר וכך כתוב בתורה (ויקרא כג יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, ובספר יהושע (פרק ה יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וידוע כי באותה שנה חל יום ראשון של חג הפסח ביום ראשון, כך שממחרת הפסח הכוונה ליום שני.

ואף אם יתעקש מי שיתעקש שהפתח חל באותה שנה ביום שבת, כך שמחרת הפסח הוא גם מחרת השבת, לא היה הכתוב מציין את אכילת היבול החדש במחרת הפסח שלא הוא הגורם אלא `מחרת השבת`, וממה שכתב `ממחרת הפסח`, הרי ש`מחרת הפסח` הוא הגורם להקרבת העומר ולהתחלת ספירת העומר.

ועל השאלה מהלשון שבע שבתות תמימות, כבר עמדו חז"ל בתלמוד (מנחות סה ב) והשיבו בלשון הזה כתוב אחד אומר: תספרו חמשים יום, [בלא קשר לשבתות], וכתוב אחד אומר: שבע שבתות תמימות תהיינה, הא כיצד? כאן ביום טוב שחל להיות בשבת [שבמקרה הזה מתחילים לספור ביום ראשון, כך שעוברים שבע שבתות תמימות], כאן ביו"ט שחל להיות באמצע שבת [שמתחילים לספור באמצע השבוע ומקיימים את הכתוב תספרו חמישים יום].

וכך השיב רבי יוסי לטיפש אחד שהיה מפטפט שכוונת הכתוב שצריך לספור מאחרי שבת שאחרי פסח, "אתה אומר: ממחרת יו"ט, או אינו אלא ממחרת שבת בראשית?, השיב לו, וכי נאמר ממחרת השבת שבתוך הפסח? והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת, הרי כל השנה כולה מלאה שבתות, צא ובדוק איזו שבת?, וניכר מהכתוב שהניח מלבאר בכתב מה שמסר לחכמים פירוש המקרא בעל פה. אולם כפי שהתחלתי התשובה האמיתית הוא "שכן ראו תמיד הנביאים והסנהדרין בכל דור ודור שהיו מניפין את העומר בששה עשר בניסן בין בחול בין בשבת".

 שלום רב – מנשה ישראל