טבילת לחם במלח בשבת, מדוע?

שלום

אין שלאה מצחיקה וביחוד השאלות ששאלת שהם כבדות משקל מאד. המקור לטבילת הלחם במלח הוא משום שאכילת האדם דומה לאכילת המזבח, וישנה מצווה בקורבנות שהוקרבו על המזבח לשים עליהם מלח. בקבלה נתנו טעמים רבים לענין וישנם חשבונות עמוקים מאד בצירופים של לחם ומלח(כמו שניתן לראות האותיות שוות בשניהם ).

אחד הטעמים ברובד פשט יותר הוא: אכילת האדם כאשר נעשית בצורה קדושה מעלה את המזון ומקדשת אותו, כיוון שנעשה שותף לקיום גוף האדם לעבודת השם. כך שהאדם מרומם את הבריאה של החי והצומח על ידי אכילתו ותקנה. אבל הדומם לכאורה לא זוכה לתיקון באכילה, ולכן תיקנו לטבול במלח .המלח נחשב לדומם(הוא לא צומח או חי) ובכך זוכה גם החלק בבריאה ששל הדומם לעילוי באכילה.

(דרך אגב ישנו עוד אופן לעילוי לדומם וזה לבישת התכשיטים של האשה בהיותה כלה לכבוד בעלה ובמהלך החיים לחיבובה על בעלה ,ודוקא האשה זכתה באופן תמידי לעלות את הדומם ואין כאן המקום להאריך בזה.). לפתוח שקיות של מאכל בשבת , בממבה וכדומה שהשקית לא משמשת לשמירה ואינה חשובה מותר לפתוח , אך צריך להזהר מאד לא לקרוע אותיות שמודפסות על השקית שזה איסור מהתורה.

שקית חלב שהדרך לשמור את החלב בתוכה כמה ימים אסור ואם לא פתחו קודם שבת, צריך לפתוח בצורה שונה מהרגיל(לדוגמא לפתוח את כל השקית מלמעלה) לשפוך את החלב לכלי אחר ולהשליך את השקית.