האם בני אדם נענשים גם על המחשבות שלהם?

שלום רב,

א. הקב"ה לא מצרף מחשבה רעה למעשה, חוץ ממחשבה על עבודה זרה, ודבר זה נלמד ממה שכתוב (יחזקאל יד ה) "למען תפוש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כולם". וכן בכל עבירה אם עבר עליה ושנה בה, הקב"ה מצרף בה מחשבה למעשה, היות שנעשית לו כהיתר, ואם בסוף לא עשה את העבירה אין חזרתו לשם שמים אלא שלא הוצרך לה (מסכת קידושין דף מ עמוד א, ורש"י שם).

ב. יש איסורים שעצם המחשבה בהם אסורה, כגון הרהור בנשים (ראה שלחן ערוך אבן העזר סימן כג סעיף ג), וכן איסור "לא תתאווה", וכמו שכתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן שנט סעיף י) כל המתאווה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה, כיוון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר, עבר בלא תעשה של לא תתאווה, ואין תאווה אלא בלב בלבד. ע"כ. ואין זה סתירה למה שכתוב מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה, כי באלו המחשבה עצמה אסורה גם בלי שהקב"ה יצרפה למעשה.

מקורות: יעויין ספר גליוני הש"ס (מסכת קידושין דף לט עמוד ב, ד"ה מחשבה), שו"ת אגרות משה חלק אבן העזר חלק א' (סימן סט), שו"ת משנה הלכות חלק ז' (סימן רלט), ומה שהאריך בזה בספר תורת ההרהור (סימן כ).

בברכה,

הלל מאירס