ברכת המוציא(*

שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות בציעת הפת סימן קסז 

 

סעיף ח

לא יתחיל לברך עד שיביאו לפניו מלח או ליפתן ללפת בו פרוסה של ברכה כדי שתהא נאכלת בטעם משום כבוד הברכה ואפילו אם יתאחר הדבר עד שיביאו  ......ואם היא פת נקיה או מתובלת בתבלין או במלח כעין שלנו או שנתכוין לאכול פת חריבה א"צ להמתין ואם רוצה להמתין הרשות בידו

 

מכל מקום נהגו להניח מלח על השולחן (אף אם הפת מתובלת) לפי שהשולחן דומה למזבח והאכילה כקרבן ונאמר על כל קרבנך תקריב מלח וכשישראל יושבים על השולחן וממתינים זה על זה עד שיטלו ידיהם והם בלא מצות השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגין עליהם לכן מצוה להניחו על השולחן אפילו לא יאכלו ממנו ועל פי הקבלה יש לטבל פרוסת הבציעה במלח ג' פעמים.

 

עיקר הסיבה שאסור להפסיק לאחר הברכה על הנטילה היא מפני שיש לחשוש שהדיבור יסיח דעתו מהנטילה והאדם לא ישמור על ידיו כראוי.

 

בברכה,

בנימין שמואלי