חברה והשקפה

מה עדיף – רווחה כלכלית או לידת ילדים?

ל' שבט התשע"ז | 26.02.17 00:00

שאלה

שלום! רציתי לשאול, מה דעת התורה בנוגע ללידת ילדים על חשבון הרוגע הנפשי והרווחה הכלכלית. אני צריך את זה להבנה עצמית וגם להסברה. תזכו למצוות.

תשובה

שלום וברכה

בספר חסידים (סימן תקיט) כתב רבי יהודה החסיד בזה הלשון: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני, אם אבוא אל אשתי שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא, כל מי שחושב כך. כי הקב"ה מזמין בדדי אשה חלב ליונק כשיוצא ממעי אמו, ואמרו במכילתא מי שיש לו מה שיאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה ממחוסרי אמנה", עד כאן לשונו.

והפוסקים דנו ארוכות שלא ראוי ולא מוסרי לקחת בחשבון חישובי נוחויות ורווחה בכלל החלטה על מניעת הריון. ובספר חלקת יעקב (אה"ע סימן סא) מבואר שיש לדקדק מאוד בעניין מתן היתר למניעת הריון כי הרבה פעמים השאלה אינה בנויה על אדני האמת, כי הרופאים והיועצים הסוציאלים למיניהם מגזימים הרבה מאוד, יען כי לדעתם המשובש מניעת הריון אינו כלום, ובחשש הכי קטן הם כבר אומרים שיש סכנה, ומאוד מאוד צריכים לדקדק ולברר אם דבריהם הם אכן דברי אמת, וגם באופן שאומרים שההריון סכנה להאשה, ובפרט כשאף הם אינם אומרים שיש איזו סכנה, אלא רק שהנשים וגם האנשים אינם רוצים בהרבה בנים, ורוצים לחיות חיי תענוגים ובשרים בלי צער עיבור צער לידה וצער גידול בנים, ועל תענוג התשמיש אינם רוצים לוותר, רק להשתמט מהתוצאות, קרי העיבור והלידה, כל אלו מעכבים את המשיח, משום דאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף.

ומביא גם מדברי רש"י (קהלת י"א ו) על הפסוק ולערב אל תנח ידך, וזה לשונו: "מצינו באבצן שהיו לו שלשים בנות וכו` וכולם מתו בחייו ובזקנותו הוליד את עובד אבי ישי אבי דוד ונתקיים לו, וזה כוונת הכתוב שם כי אינך יודע איזה יוכשר הזה או זה. ולדאבוננו הגדול, לאחר החורבן הגדול בשואה הנאצית ראינו בעינינו שממשפחות גדולות ועצומות לא נשאר אלא הקטן שבהם, שהרבה פעמים ההורים שלהם אם היה בידם היו מוותרים על לידתם, ומי יהין בעצמו לעשות פעולות ותחבולות נגד היצור. ולכן ההורים וגם הרבנים, הצריכים ליתן פסק בענינים כאלו, צריכים להתעמק בתוצאות הללו, מלמנוע הריון, שאפשר שמהריון הזה יולד גדולות ונצורות, כי מי יעמוד בחקר השם וקורא הדורות מראש.

וידוע כי החפץ חיים מגדולי הדורות היה הילד ה14 במשפחתו, ואילו היו הוריו מחליטים על מנית הריום בגין גודל המשפחה, היינו אובדים את הצדיק יסוד עולם הזה, שעל יסוד הפסיקה שלו סמוכים כהיום כל בית ישראל. והרבה פעמים אין המניעה רק לשפר את החיים, ושלא לקבל על עצמו מה שנגזר מהקב"ה בעצב תלדי בנים, ושלא להתחשב עם ההפסד שכרוך בזה שמאבדים בידיים דור ישרים יבורך. שכל אחד יודע שלאחרי שנים רק מתמוגגים מנחת אבות המשפחות הגדולות, ומכירים בהחלט כי היה שוה להשקיע ולהתאמץ בכדי לקבל את התוצאות המבורכות.

לו חכמה ישכילו זאת, שהרי גם מליוני דולרים לא יקחו הורים בעד פרי בטנם שיש להם כבר, זאת אומרת שכל הון לא ישוה להם, ומאידך, בכדי למנוע פרי בטנם על זה עוברים בקלות ראש, שמחמת איזו סיבה פעוטה, ובעיקר לשפר לעצמו תנאי החיים בנעימות יתירה, כבר הם עושים עצות ותחבולות לעבור את הדרך של העתידים לילד, ומי יודע כמה גדולים ואנשי מעש נאבדו לסיבה זו, ומעוות שלא יוכל להיתקן. תנאי החיים של אבותינו ואבות אבותינו בטח לא היו משופרים כך בנוגע לדירות נקיון והגיינה, ואם הם לא חשבו על המהמלך המודרני של מניעת הריון, קל וחומר שברווחה ובקידמה הטכנולוגית השוררת כיום עלינו להיזהר מלהשיב רעה תחת טובה, ועון גדול יש בזה להיות כפוי טובה להשי"ת בעד עזרתו לחיות בדירות מרווחים בנקיון והגיינה, מקום מוכשר לגדל בנים ובנות יותר ממה שהיה לאבותינו. ומה נאים הדברים שכתב בזה הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל בספרו קריינא דאיגרתא (ח"ב סימן כו): "הנשים חושבות שעל ידי שלא ילדו בנים מרובים - מקילים מעליהם עול החיים.

והוא טעות גדול - כי באמת כמעט אין חילוק בטורח ויגיעה לטפל בשנים ושלשה ילדים, לטיפול עם ששה שבעה ילדים, כי בין כך ובין כך תהיה עמוסה עול עבודה רוב היום ותנוח שעות המוכרחות למנוחה - כן הוא המציאות להמסתכל היטב בסדר החיים של משפחות מרובות ושל משפחות מועטות. גם במשפחות מרובות ילדים הנה הגדולים והגדולות משתתפות לאט לאט בטיפול הבית ובייחוד בטיפול הקטנים, ואילו במשפחה קטנה בערך, הילדים והילדות מתגדלים מפונקים ואינם משתתפים בעול טורח הבית ועזרא לאמא. והתוצאות מזה שכאשר יגדלו הילדים סובלים מאוד מזה שלא נתרגלו לשאת בעול ובאחריות, ודורשים כל ימיהם חיים קלים כהרגלם אשר לא ישיגוה, ועצביהם מתוחים תמיד, והשלום בית הרוס אצלם.

כן הוא המציאות כאשר יראה בחוש מתוך הנסיון. והנה באמת כל מנת הסבל והייסורים והסבל וכן כל מנת עונג החיים - הכל נגזר על האדם מהשמים בראש השנה ויום כיפור, ואין שום אפשרות להשתמט מהם ולשנותם, ואם האדם ישתמט מאיזו עול המביאו לידי סבל, יצמח תחתיו סבל אחר ומנת סבלו וכן מנת עונג הנגזר לו - לא יגרע ולא יוסיף אפילו משהו. והרבה שלוחים למקום ברוך הוא לגבות מה שנגזר כמה מאות מיני מחלות וכאבים רחמנא ליצלן, דקדוקי עניות ר"ל, בזיונות מבית ומחוץ, הפרעות שלום בית, קטטות ומריבות עם שכנים או שותפים וכיוצא בזה, לחץ בעלי חובות, קנאה שנאה, דיכאון לפעמים על ידי סיבה ולפעמים בלא שום סיבה.

אבידת החן, שעמום, תשוקות נוראות דוקא למה שאי אפשר להשיג בשום אופן, וכהנה וכהנה סבל ועינוי לאלפים, ה` ישמרנו. ושום תחבולות שבעולם לא יועילו לגרוע או להוסיף על מנת הסבל שנגזר לו מהשמים. ואם יקל על עצמו עול החיים במניעת הריון וגידול בנים, ה` יודע איזה עול וסבל אחר יבוא תמורתו מיד או לאחר זמן מה.

הכלל אין לאדם לעשות שום תחבולות נגד סדר החיים הטבעיים שיסד הקב"ה בעולמו, ואמרו חז"ל במדרש רבה (מקץ צב) אמר רבי אין לך אדם בלא יסורים, אשריו לאדם שיסורים באים עליו מן התורה, פירוש, הן מנת היסורים הקצוב הלא היו יהיה בכל מקרה, אשריו למי ששומר דרך התורה ואותם יסורים הראויים לו באים לו מכח שמירת התורה, הלא על ידי כך יש לו שכר נצחי בעולם הבא עבור אותם יסורים שממילא היו באים עליו, בין כך ובין כך", עד כאן לשונו. ואלו דברי חיזוק אמיתיים לעניין שאנו עוסקים בו.

חורף בריא - מנשה ישראל

כותרות מומלצות

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה