למה לצום בתענית אסתר

שלום וברכה

מתוך ספר התודעה יום קהילה למלחמה - יום תענית: בי"ג באדר - תענית אסתר, זכר לתענית שהתענו מרדכי ואסתר וכל ישראל, באותו יום שלשה עשר בחדש אדר, אשר שִׂברו אויבי היהודים לשלוט בהם ולהשמידם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם. נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם וגו` (אסתר ט): ומצינו, שכל שעה שנקהלו היהודים לעשות מלחמה באויבי ה` ואויבי ישראל - היו עושים תענית ביום הקהילה ומבקשים מה` שיפיל אויביהם לפניהם במלחמה. ואף משה רבינו כשבא לעשות מלחמה בעמלק, היה מתענה.

והתענית - להראות שלא בכח יגבר אנוש ולא בגבורת מלחמתם, אלא במה שנושאים עיניהם בתפילה לשמים, ומן השמים מרחמים עליהם ונותנים בהם כח לנצח במלחמה. וכן ישראל שבאותו הדור בשעה שנקהלו לשלוח יד במבקשי נפשם, היו מתענים: ולזכר אותה התענית של יום הקהילה, נקבעה תענית לדורות, כדי לזכור תמיד שהבורא יתברך שמו רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה` בכל לבבו, כמו שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר:

וקבלת תענית זו של י"ג אדר שקבלו ישראל על עצמם לעשות בכל דור ודור, היא רמוזה במגילת אסתר שכתוב בה (שם): וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם: ונקראת תענית זו על שם אסתר, לפי שהיא פתחה בתענית תחילה ואמרה למרדכי (שם ד): לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לַיְלָה וָיוֹם. גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וגו`.

ואעפ"י שתענית אסתר שאנו מתענים, לא קבעוה לזכר אותה תענית שלשת ימים, שהרי שלשה ימים אלה היו: י"ג, י"ד ו ט"ו בניסן, מיד לאחר שנודע למרדכי על גזרת המן והספרים שכתב בי"ג בניסן להשמיד וכו`; ואילו אנחנו מתענים בי"ג באדר לזכר התענית שביום הקהילה; -: אלא כיון שאסתר פתחה תחילה בתענית וצום, קוראים על שמה כל התעניות שהיו באותו הפרק:

ויש אומרים, שתענית אסתר שאנו מתענים, נקבעה בעיקר לזכר הצום של שלשה ימים שהתענו עם פרסום הגזרה, אלא שאי אפשר לקבעה בזמנה מפני שאין מתענים בניסן, ולכך סמכו חכמים את התענית ליום י"ג באדר, ביום שנקהלו למלחמה בשונאיהם, שאף הוא יום תענית היה. ואף על פי שתענית אסתר היא זכר לשלשה ימי הצום, הקלו בה חכמים ולא קבעוה אלא יום אחד בלבד:

עד כאן מספר התודעה. מגילת תענית בוטלה וההלכה היא שמותרת בתענית וז"ל השו"ע אורח חיים סימן תרפו (א) בחנוכה ופורים מותר להתענות לפניהם ולאחריהם:

בברכה - בנימין שמואלי