פרשת העקדה

לכבוד השואל, 

אחרי הבדיקה נתברר, שהפרשה מנוקדת לפי כללי הדקדוק. ידוע שכאשר אין סטייה מכללי הדקדוק , לא ראו חז"ל טעם לדרוש דוקא את הניקוד  (או את אי הניקוד). 

כללי הדקדוק השייכים כאן הם: 

"ב" היא מן האותיות הדגושות, וכל פעם שמופיע בתחילת מילה היא מנוקדת. 

ולכן ברובם ככולם של המקומות בפרשה שנזכר ה"ב" בתחילת התיבה, היא דגושה. 

אולם ישנה "מפסיק" (כלומר, מבטל) לכלל הזה, והיינו כאשר התיבה שלפני תיבה זו שמתחילה ב"ב", היא מסתימת באחד מארבע האותיות: א', ה', ו', י' - אז ה"ב" אינה דגושה - ואפילו כשהיא בתחילת התיבה.

לכן כאשר יצחק מדבר אל אברהם אביו, עונה לו אברהם: הנני בני - וה"ב " אינה דגושה, הואיל וסוף התיבה הקודמת לה היא מסתימת ב"יוד".

בברכה,

רב נחום