סיון רהב מאיר

חשבתי על כמות הפייק ניוז הבעייתי יותר שמתרוצצת בימים אלה. כמה המלצות של "רופאים", כמה מכתבים של "מומחים", כמה דיווחים מפחידים ולא מאומתים רצים ברשתות, בלי שאף אחד עוצר לבדוק אמיתותם. אם אתה לא יודע, למה סתם להלחיץ אחרים?

איך זה שהאמריקאים פספסו את הקורונה בהתחלה, ואיך זה שעכשיו דווקא הישראלים מפגרים אחרי האמריקאים? וגם: איך בונים אמון במנהיגים

ההבדל בינינו לבין עמלק, מה שאנחנו בונים בתוך הבית הפרטי שלנו, והמצווה של שמיעה להוראות משרד הבריאות

ההפסדים מהקורונה, הפוליטיקה שהשתגעה, והפרשנות של רון דרמר לא רק למגילת אסתר, אלא לכל מאבק עם הרוע האנושי

המסרים האקטואליים והאישיים של מגילת אסתר, מחוות קטנות של אחווה והמסר שכדאי לנו לקחת מפורים לחיים

"אבי היה הדור ה־37 של רבני המשפחה, ואני הייתי צריך להיות ה־38. עשיתי זאת. הייתי הרב הראשי של נתניה, ואז של תל-אביב, ואז של כל מדינת ישראל"

אם לנסות להכליל, היה חסר שם דבר אחד - כבוד. כבוד להשקפת העולם האחרת, לצד השני. לא הסכמה, רק כבוד

היהודים שעושים את השבת גם במנהטן, הבסיסי המשותף והחשוב שלנו, הבחירות שאנו עושים גם מחוץ לקלפי, וההזדמנות לחשוב על המזוזה, גם ובמיוחד כשלא נוגעים בה

למה עולה חדשה מקישינב תלתה בחדרה פוסטר עם הכיתוב "חביתה"? על מנת להגיע הביתה באמת צריך לעשות דרך, ללמוד, להבחין בדקויות, לא לשפוט

עין תחת עין, חודש אדר בשדרות, הדרך ליצור אהבה וקרבה באמצעות נתינה, והרגעים במהלך היום שצריך לשים לב אליהם במיוחד

איך קרה שחוק ישן והגיוני, הפך במחי מילה אחת לסערה נגד היהדות – ולגל של מחאה בעד היהדות והתפילין?

למה המילים "נעשה ונשמע" נותרו כסימן זיהוי יהודי עד היום, איך הקורונה חשפה את הקהילה של שליחי חב"ד בבייג'ין, ומילים לזכרם של הרב יעקב אדלשטיין ושל רבי ישראל סלנטר

"הפנייה אלי במילים 'כבוד השופט' לוותה אצלי תמיד בידיעה שאף אני עומד לדין לפני הקדוש ברוך הוא, ובשל כך מיעטתי מכבודי"

התחושה הבלתי פוסקת של זלזול בלשון החוק, זלזול ברשויות האחרות ולפעמים גם זלזול בשכל הישר של האדם הסביר. הדוגמאות רבות ומתסכלות. הן מעוררות תמיהה גם אצל מי שרוצה לתמוך במערכת

למה חוגגים את ט"ו בשבט בחורף? מאין היה למרים תוף במדבר? ללמוד מיכולת השמיעה של יתרו, ולגשר על המחלוקת – עם תפילין

"כשמגיעים לאמריקה נוצר משבר, אבל יש היום תנועה אדירה של חזרה למקורות האלה, מתוך גאווה. בישראל לא יודעים כלום על הקהילה הענקית הזאת ועל ההתמודדויות שלה. זה קולה האמיתי של יהדות רוסיה"

על חשיבותן של השליחות, של מסירות הנפש ושל האפשרות להסתמך על העבודה העצמית שלנו

נווה שינדלר היה בן עשר כשאייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער הי"ד, נחטפו ונרצחו. לאחר הלווייתם הודיע כי יכניס ספר תורה לזכרם. מאז ועד היום לא עצר לרגע, אסף פרוטה לפרוטה באמצעות מכירות חמצוצים, ברד וגומי, עד שנאספו 100,000 שקלים. ביום חמישי האחרון ההבטחה התממשה במעמד מרגש

שינוי פרדיגמה, זכות היסטורית על הארץ, ציפיות נמוכות, שיח בסגנן אוהדי כדורגל וגם – איך זה שדווקא אומות העולם מזכירות לנו את הקשר התנ"כי?

המרחק הגדול שבין המוח ללב ההתחדשות שלאחר יציאת מצרים, תובנות מפורום השואה ונאומים נוספים, והתזכורת מהבבא סאלי זצ"ל

האם האנטישמיות של היום דמה לזו שבמלחמת העולם השנייה? הגשמה אישית והמשך מסורת אבות, בגרסה היהודית-חרדית של ימינו

מי יהיו הסבים של הדור הבא, איך נשים לב לאנשים שסביבנו, איך נשאיר לעצמנו פניות לדברים החשובים באמת, והאם אנחנו שמרנים או רוצים שינוי?

דרמה מול סאטירה, השפיות ומה שצריך למחזר, הרגישות של הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל ושדולת הנשים האמיתית

תענית דיבור בשובבי"ם, הדברים שהמנהיגים שלנו צריכים ללמוד ממשה רבנו, להעלות לארץ גם את הנשמה, ולזכור שגם ילד מגמגם יכול להיות משה רבנו

"אני יהודייה כי כאשר הרומאים עינו את רבי עקיבא למוות, הוא אמר לתלמידים שלו שהוא סוף־סוף יכול למלא את המצווה לאהוב את אלוקים בכל נפשך. אני יהודייה כי אפילו אחרי שהלב של הריבונות היהודית שלנו נחרב, העם שלי סירב לקבל את הלוגיקה של ההיסטוריה, ולהיעלם"

מי רוצה להיות מספר 2 ולא 1? איך מתמקדים בחיובי במקום בשלילי? מהי הברכה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, וגם כמה דברים חשובים על עשרה בטבת, שחל השבוע

במהלך הטקס הופתעה סיון רהב מאיר לגלות כי הספר "סולם יעקב" אודות הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, אותו ערכו היא ובעלה ידידיה מאיר, הגיע ליותר מ-30,000 עותקים. צפו בדברים המרגשים

"פרצת את הדרך לעולם שלם של תשובה, והכל בענווה, בצניעות ובשקט": הרב אורי זוהר בדברי הספד על הרב מרדכי ארנון ז"ל

שמירה על בית כנסת שדלתו פתוחה, יהודים שיורדים מחתרת ויהודים שמצהירים על יהדותם בגלוי, הפגיעה ביהודים האורתודוכסים והתגובה הרוחנית. סיון רהב מאיר על מגוון התגובות בארה"ב לפיגוע האחרון ולאלה שבאו לפניו

כ-100,000 יהודים חגגו בניו ג'רזי את סיום הש"ס. סיון רהב-מאיר הייתה שם, ופגשה את ניצולת השואה, שהגיעה לאירוע עם נכדים ונינים כדי לחגוג את "הניצחון שלנו"