והערב נא

מדוע סירב ר' איסר זלמן מלצר לקצר דרכו דרך השוק?

באחד מימי הקיץ, שרך את רגליו מרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל ברחוב סמוך לשוק, כאשר הוא נתמך במלווהו. השניים צעדו לעבר ישיבתו של הרב, ולתדהמתו של המלווה, הוא חש כי הרב מושך את ידו "גם אני הייתי רוצה ללכת דרך השוק, אבל אין אפשרות!"

אא

באחד מימי הקיץ החמים בירושלים, שרך את רגליו מרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל ברחוב סמוך לשוק מחנה יהודה, כאשר הוא נתמך במלווהו. השניים צעדו לעבר ישיבתו של הרב - ישיבת 'עץ חיים', השוכנת בקירוב מקום לשוק.

התקרבו השניים לשוק, וכיוון המלווה את צעדיו לפתח השוק, במטרה לקצר את הדרך לישיבה במעבר דרך הסמטאות המוצלות ודוכני הפירות העסיסיים. והנה, לתדהמתו של המלווה, הוא חש כי הרב הישיש מושך את ידו שמאלה, הרחק מפתח השוק. "כבוד הרב, אולי נלך דרך השוק? משם קצרה הדרך אל הישיבה, וגם החום אינו מעיק כל כך", אמר המלווה כשבעיניו דאגה כנה לשלום רבו הנערץ. השיב הרב: "גם אני הייתי רוצה ללכת דרך השוק, אבל אין אפשרות!". צייתן כתמיד המשיך המלווה לפסוע עם רבו, אך ביקש שיגלה לו מדוע נמנע מלעבור דרך השוק?

הסביר הרב: "רבותינו הלא אמרו במסכת בבא בתרא (ב':): 'אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה', דהיינו, נאסר עלינו לעמוד בצד שדה חברינו, ולהביט בתבואה הזהובה שצומחת בה. הטעם הוא, מחשש שיטיל הצופה עין הרע בתבואה. נכון, חם נורא היום, אבל כיצד אוכל להלך בין הדוכנים ולהביט בפירות העסיסיים?..."

(טרם נבוא לעסוק בשאלתנו, יש להשתומם מהמעשה הנפלא. ישיש תשוש. כולו ספוג תורה וקדושה. הקנאה ממנו והלאה. ראשו ומעייניו נתונים במבועי התורה והחכמה בלבד. כלום יש חשש שמא יביט בעין לא טובה בפירות השוק?! אין זאת אלא שהגאון השריש את דברי התורה בקרבו, עד שהפכו לחלק בלתי נפרד מישותו. בכל עת ובכל מצב לא הניחה לו נפשו הזכה לסטות ולהתעלם מהדרכת רבותינו...).

ומעתה יש לשאול: האם הנהגה זו של מרן זצ"ל אינה אלא מדת חסידות בעלמא, ומן הדין אין כל מניעה לעשות 'קפנדריא' דרך השוק. או שמא אכן יש לחשוש בזה מצד דברי חז"ל הנ"ל, ואין להיכנס לתוך השוק (כאשר אין לו כל כוונה לקנות סחורה משם) מחשש עין הרע? יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה

נראה לכאורה כי כל האיסור לעמוד בצד שדה חבירו ולהתבונן בתבואתו אינו אלא בדברים שהבעלים מגדלים בתוך שדותיהם או גינתם, וברור שאינם חפצים שהציבור יבוא ויראה את יבולם. ולכן אומרת הגמרא בבבא בתרא (שם), שיש לבעל הגינה זכות לכפות את חבירו לבנות גדר - על מנת למנוע את ההיזק ראיה. מה שאין כן במוצרים שבעליהם מניחים אותם בשוק, שאדרבה, מטרתם היא שהציבור יראה אותם, בזה מסתבר, שגם אדם שאינו מעוניין כעת לרכוש את אותם מוצרים, אין בראייתו חשש של עין הרע.

ויש להוסיף, שאולי יש לדייק את לשון הגמרא 'בקמותיה' - משמע שלאחר מכן אין חשש. כמו כן, דברי הגמרא מתייחסים לעומד בצד 'שדה' חבירו, שם רואה הוא יבול רב, וממילא קיים חשש עין הרע (וגם חשש קלקול התבואה בשדה גדול - מחמת ירקון שידפון וכו'). מה שאין כן בדוכן השוק, שיש עליו כמות יותר מצומצמת, ואין מסתבר שקיים חשש לעבור במקום.

ולכן נראה כי הנהגתו של ר' איסר זלמן מלצר, אינה אלא חסידות מופלגת של גאון ישראל. (ובפרט לאור דברי המגיד משנה פ"ב מהל' שכנים הט"ז, שכתב בדעת הרמב"ם, כי כל הדין שאין לעמוד בצד שדה חבירו אינו אלא מדת חסידות).

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (88 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים