מטות-מסעי

פרשת מסעי: תקציר הפרשה וליקוטי רש"י

מדור חדש שיעשה לכם סדר בפרשת השבוע: פרשת מסעי תקציר הפרשה וליקוטי רש"י הנבחרים מתוכה

| כ"ז תמוז התשע"ח |
אא

פרשת 'מסעי' היא הפרשה האחרונה בספר במדבר. התורה מונה את מסעי בני ישראל לאחר 40 שנות נדודים במדבר - התורה מתחילה את סדר המסעות מרמעסס שבמצרים וממשיכה לפרט את המסע עד ערבות מואב. 

כשעם ישראל מגיע לערבות מואב, ה' מצווה אותם כיצד יש לפעול בארץ: לגרש את הגויים, ולהרוס את מקומות עבודה הזרה. בהמשך מפרטת התורה על גבולות הארץ המובטחת. אחר כן, מסופר על שמות האנשים אשר ינחילו לבני ישראל את ארץ, על הצווי לישראל להפריש מנחלתם חלק ללווים, ועל מידות מגרשי הלווים.

בהמשך הפרשה דנה בדיני רוצח. התורה אומרת כי יש להבדיל בין רוצח בשוגג לרוצח במזיד. בנוסף, ישנו חיוב על העם להקצות ערי מקלט לרוצח בשוגג, אשר יהיו לו למחסה מפני גואל הדם, שם ישב עד מות הכהן הגדול. התורה אומרת כי ממון לא יכפר לרוצח על עוונו.

בסופה של הפרשה מסופר על בקשת בני גלעד, להוריש את נחלת צלפחד לבנותיו. משה מצווה, בצווי ה', שבנות צלפחד יינשאו לבני שבטן בלבד: "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר לו, ט), ולבסוף הן נישאות לבני שבטן כמצוות משה.

 

ליקוטי רש"י על הפרשה:

מטרת כתיבת מסעות בני ישראל

פרק לג', פסוק א': "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

רש"י: אלה מסעי. למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום. שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות, צא מהם י"ד, שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזרה, משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה שמשם נשתלחו המרגלים, שנאמר ואחר נסעו העם מחצרות וגו' (במדבר יב, טז), שלח לך אנשים וגו' (שם יג, ב), וכאן הוא אומר ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה, למדת שהיא במדבר פארן. ועוד הוצא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן, מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות, זה מיסודו של ר' משה הדרשן.

מדוע נקראה רתמה?

פרק לג', פסוק יח': "וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה"

רש"י: ויחנו ברתמה. על שם לשון הרע של מרגלים, שנאמר מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים (תהלים קכ, ד).

מיתתו של אהרון

פרק לג', פסוק לח': "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהוָה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ"

רש"י: על פי ה'. מלמד שמת בנשיקה.

שיעור מחנה ישראל

פרק לג', פסוק מט' : "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב"

רש"י: מבית הישמת עד אבל השטים. כאן למדך שיעור מחנה ישראל י"ב מיל, דאמר רבה בר בר חנה, לדידי חזי לי ההוא אתרא וכו'.

במה הייתה מרוצפת הקרקע בבית עבודה זרה?

פרק לג', פסוק נב' : " וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ"

רש"י: משכיתם. כתרגומו בית סגדתהון, על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש, להשתחוות עליהם בפישוט ידים ורגלים, כדכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה (ויקרא כו, א).

ברזל ממית בכל שיעור

פרק לה', פסוק טז': "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ"

רש"י: ואם בכלי ברזל הכהו. אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו, אלא בהורג במזיד, ובא ללמד, שההורג בכל דבר, צריך שיהא בו שיעור כדי להמית, שנאמר בכולם אשר ימות בו, דמתרגמינן דהיא כמסת דימות בה, חוץ מן הברזל, שגלוי וידוע לפני הקב"ה, שהברזל ממית בכל שהוא, אפילו מחט, לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור, לכתוב בו אשר ימות בו.

מיהו הגולה לעיר מקלט?

פרק לה', פסוק כג': "אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ"

רש"י: עליו. מכאן אמרו, ההורג דרך ירידה גולה, דרך עלייה אינו גולה (מכות ז:).

'שפתי חכמים' מסביר: כגון היה מעגל במעגלה ונפלה עליו והרגתו או שהיה משלשל בחבילתו ונפלה עליו או שהיה יורד בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה גולה:

היה מושך למעלה במעגלה ונפלה עליו והרגתו היה דולה בחבית ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה אינו גולה פירוש משום דכל אלו דרך עלייה הם ולא היה לו ליזהר.

תפקידו של הכהן הגדול

פרק לה', פסוק כה': "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"

רש"י: עד מות הכהן הגדול. שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים, אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול. דבר אחר, לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל, שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו.

ממון פוטר עונשו של רוצח במזיד?

פרק לה' פסוק לא': " וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת"

רש"י: ולא תקחו כפר. לא יפטר בממון (כתובות לז:).

ממון מכפר על גלות?

פרק לה' פסוק לב': "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן"

רש"י: ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו. למי שנס אל עיר מקלטו, שהרג בשוגג, אינו נפטר מגלות בממון, ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (76 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים