דע מה שתשיב לאתאיסט

מסתדרות לבד: תוצאות המחקר מופיעות כבר בתלמוד

כידוע, בעלי חיים מתרבים באמצעות זכר ונקבה. ממחקר חדש ומרתק שנעשה בארה"ב עלה, כי ישנם זנים מסוימים של כינים ממין נקבה שפרות ורבות מעצמן, ללא צורך בזכר! ההפתעה הגדולה היא שהדבר מופיע כבר בתלמוד

| כ"ז חשון התשע"ד |
אא

הבנת החוקרים בעבר הייתה כי כל בעלי החיים מתרבים באופן זהה. איש לא העלה אז בדעתו לבדוק אם קיים שוני, למשל, בעולמם המזערי של הכינים והכנימות, ואם יתכן שישנם זני כינים או כנימות בהם אין זכרים אלא רק נקבות.

בזמננו, התברר באמצעות מחקרים מתקדמים, כי למרבה ההפתעה ישנם זנים של כינים וכנימות שאין בהם זכרים כבכל בעלי החיים, והחוקרים מנסים לפענח את דרך התרבותם של זנים אלה.

מדובר בזן השייך לסדרה הנקראת "הכינים הלועסות" (Mallophaga), סדרה המונה כ-3000 (!) זנים, והן חיות כטפילים על גופם של בעלי חיים, בעיקר עופות, וניזונות משערות, קשקשי עור, נוצות, ודם המזדמן בפצעים. החוקר הנודע עזריה אלון מציין אודות כינים אלו, כי "במינים רבים עדיין לא נמצאו כלל זכרים, ומניחים כי מינים אלו מתרבים ברביית בתולים [פרתנוגנזה –[Parthenogenesis". גם ביולוגים מאוניברסיטאות נוטרדם ומינסוטה בארה"ב, אשר ערכו מחקר נוסף בסוג אחר של כינים המצוי בעיקר ביונקים קטנים, מציינים בדבריהם שלא נמצאו זכרים בזן זה, ויש לשער שכינים אלו מתרבות ברביית בתולים.

תגלית מרעישה זו, שישנם יצורים הפרים ורבים ללא הפריה מזכר, אשר גם כיום אינה ידועה לרבים מהחוקרים, נחשבת לתפנית בחשיבה המדעית במחקרי הביולוגיה.

האמנם תגלית חדשה היא?

בתלמוד מובאים דברי בית הלל, שעל אף האיסור החמור ליטול נפש בשבת, מותר להרוג כינה. מדוע? משום "שאינה פרה ורבה מזכר ונקבה", ויצור שאינו פרה ורבה, אינו נחשב (לעניין הלכות שבת) כבעל-חיים גמור, ולכן אין בהריגתו בשבת משום חילול שבת.

בדורות האחרונים התעורר דיון הלכתי נרחב בעניין הכינים שכן פרים ורבים מזכר ונקבה, ונקבע שאסור להרוג אותן בשבת. עם קביעת הלכה זו היו כאלה ש´קפצו על המציאה´ שנקרתה בפניהם והחלו לנגח את תורת ישראל בטענה שהנה, הוכח שחז"ל לא הכירו את המציאות הנכונה של כינים הפרות מזכר ונקבה. אולם, דווקא בזמננו התברר באמצעות מחקרים מתקדמים כי אכן ישנם זנים של כינים שאינם מתרבים מזכר ונקבה כדברי חז"ל.

המעניין הוא, שמלבד מה שהכירו חכמי התלמוד את הכינה הפרה ורבה מעצמה, הכירו היטב גם את הכינה הפרה ורבה מזכר ונקבה המצויה כיום. מקור לעניין נמצא בתלמוד במסכת גיטין, לגבי אחד משלבי דרך הריפוי למחלה הנקראת בארמית "צמירתא": "ליתי [יביאו] כינה דזכר ונקבה". כלומר, יביאו כינה מאותו זן מסוים הנוצר מזכר ונקבה.

נמצא שחכמי התלמוד הכירו גם את הכינה הנפוצה כיום, המתרבה מזכר ונקבה, וגם את הכינה שאינה מתרבה מזכר ונקבה, אשר על מציאותה נודע לעולם המדע רק לאחרונה. 

הרי לנו דוגמא נוספת לתמיהה ההופכת באחת להתפעלות, מהיקף ידיעות חז"ל וצדקת דבריהם. יהא זה לימוד עבורנו, לייחס את תמיהותינו בעניינים השונים המקיפים אותנו, לקוצר דעתנו ולצמצום היקף ידיעותינו ביחס לעומק והיקף תורת ישראל.

רביית בתולים

ההסבר לתופעה מוזרה זו, המצויה בעיקר אצל יצורים חסרי חוליות, מופיע בספר "זואולוגיה", מאת פרופ´ לב פישלזון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. פרופ´ פישלזון מסביר כי בתהליך הבשלת הביצית מתבצעת הפרדה מחלק מהכרומוזומים הזכריים, על מנת שהנקבה תוכל לקלוט את הכרומוזומים של הזכר. במידה ואותם כרומוזומים זכריים עצמיים שלה מוחזרים אליה, נוצרת רבייה עצמית ללא הפריה מזכר, וכך היא משריצה ביציות מין נקבה.תופעה דומה לזו מצויה בעונות מסוימות גם בכנימות. ד"ר א. פ. דיקסון, מהמחלקה למדעי הביולוגיה באוניברסיטת אנגליה המזרחית, ציין בדבריו שאצל הכנימות ישנה תופעה של רביית בתולים עונתית, במהלכה הנקבות מטילות ביצים ללא הפריה, והכנימות שיוצאות מביצים אלו הן בדרך כלל ממין נקבה.

הריגת כינה בשבת

כאמור, מדברי חז"ל עולה שהם הכירו את שני סוגי הכינים. דברי חז"ל על היתר הריגת כינה בשבת עוסקים בכינה שאינה פרה ורבה, אשר הייתה מצויה בזמנם והייתה מתרבה בעיקר במקומות חסרי היגיינה. לעומתה, הכינה המתרבה מזכר ונקבה מסוגלת להתרבות אף במקומות נקיים, ורק סילוקה יחד עם ביציה מבטיח את אי התפשטותה. כינה זו לא הייתה מצויה כל כך בזמנם, כפי שעולה מהגדרתה בתלמוד: "כינה מזכר ונקבה", ולא "כינה" סתם.

נזכיר שמדובר בתקופה בה טרם היו מים זורמים בבתים, וההיגיינה בהכרח הייתה ירודה. בתלמוד מתוארת עדות על זמנם: "אין לך מיטה ומיטה שאין בה כמה טיפי דם מאכולת [כינים]". ומכאן לנו תיאור על שכיחות הכינים אז. כפי הנראה, המחסור בניקיון נאות היה הגורם לתפוצה הרחבה של כינה זו דווקא. (יתכן שמשום שבימים ההם היתה תפוצה רחבה של משפחת הכינים שמתרבות מעצמן, נקרא הפרט הבודד בשם "כינה" שהוא לשון נקבה). רק לאחר שהתאפשרה ההיגיינה המקובלת כיום בערים ובבתי המגורים, לאור התפתחות והתקדמות הטכנולוגיה, הלכה ופחתה תפוצתו של זן הכינה שהייתה מצויה אז בבני אדם. כינה זו, שאינה יכולה להיווצר ולהתקיים בסביבה נקייה, פינתה את מקומה להתפשטות הזן הנולד מזכר ונקבה. זהו הזן הנפוץ כיום בעיקר אצל ילדים, אשר מסוגל להתרבות ולחיות גם בבתים נקיים. עובדה מעניינת היא שממחקרים חדשים עולה שגם בזמננו מצויות בכיני ראש האדם הרבה יותר נקבות מאשר זכרים.

יחד עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות שינויים מוגבלים שחלו במרוצת הדורות בזני הכינים. להבהרת הדברים ולמניעת טעות יש להדגיש: היהדות מכירה בעובדה שישנו מיקרו-שינוי ביצורים, אך לא מאקרו-שינוי. כלומר, הבורא ברא כל יצור עם מערכות המסייעות לו לשמור את עצמו כפי שנברא, והוא אינו יכול לעבור שינוי דרסטי ולהפוך ליצור אחר, כטענת מאמיני האבולוציה. כך, למשל, בעלי-חיים הסופגים חומרים שונים לגופם, מסוגלים לעבור שינויים הורמונאליים המשנים אותם מזכר לנקבה ולהיפך. דוגמא לכך מצויה במחקר חדש שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת פלורידה, לפיו קרפדות ממין זכר מסוגלות לשנות את מינן כאשר הן חיות על קרקע מעובדת, וסופגות כימיקלים שונים הפזורים בקרקע. יחד עם זאת, קרפדה לעולם לא תוכל להפוך לזאב, אף אם יחלפו רבבות מיליוני שנים.

בהקשר לכינים, התברר כי ישנם זנים בהם מצויים זכרים, אולם כאשר מצוי שפע של מזון סביבם, הנקבות עוברות מרבייה רגילה לרביית בתולים עצמית ללא זכר. לדעת המדענים, הסיבה לשינוי היא משום שרביית בתולים משריצה יותר ולדות. לא מן הנמנע, אם כן, שישנם זנים מסוימים של כינים, אשר כתוצאה משינויים סביבתיים, עברו מאז ועד היום שינויים מוגבלים במנגנוני הרבייה. כן גם עברו ממקומות מחייתם בשיערם של בני אדם – אל שיער ונוצות של בעלי-חיים.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (74 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים