דמויות ביהדות

ה’ באב, יום הילולת האר"י הקדוש – לקיים את המצוות בשמחה

על מידותיו, העמקתו בתורה, במצוות ובקבלה ודרך חייו המיוחד: תקציר חייו של האר"י הקדוש, מיוחד ליום ההילולא שחל היום

| ה' אב התשע"ח |
(צילום: פלאש 90)
אא

רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש. גדול מקובלי צפת בתקופת הזוהר שלה (לפני יותר מ-450 שנה). האר"י נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד (1534) לאם ספרדייה ולאביו ממשפחת לוריא שהייתה מפורסמת באשכנז ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך.

בהיותו בן שמונה נפטר אביו, רבי שלמה, ולאחר מכן ירדה אמו אתו למצרים, שם התגורר בבית דודו העשיר שאהבו ואף נתן לו את בתו לאשה. במצרים למד רבי יצחק תורה מפי הרדב"ז, רבי דוד בן זמרה, שהיה גדול בנגלה ובנסתר, ומפי רבי בצלאל אשכנזי מחבר ספרי "שיטה מקובצת" על הגמרא. האר"י אף השתתף בחיבור חלק מהשיטה-מקובצת.

אכן, כוחו היה רב בנגלה של התורה, בבקיאות ובחריפות בלימוד הגמרא והפוסקים.

באותן שנים טובות היה האר"י מתבודד ימים שלמים על שפת הנילוס, כשהוא חוזר לביתו רק לקראת השבת. שם זכה לגילוי סודות התורה.

בגיל עשרים ואחת נחשף לראשונה לספר הזוהר, ומאז החל להעמיק בו מתוך התבודדות.

בהיותו כבן 36 הצטווה על ידי אליהו הנביא לשוב לארץ ישראל ולהעביר את סודות הקבלה למספר תלמידים ובראשם רבי חיים ויטאל. האר"י לימד מספר מצומצם של תלמידים את תורתו, בהסבירו כי לשם כך הגיע לעולם וכי זהו כל ייעודו בחייו.

האר"י חידש דרך חדשה בתורת הנסתר ובהבנת דברי הזוהר הקדוש. כמו כן עסק בתיקוני נשמות, גלגולי נשמות, כוונות התפילה, ועוד.

הרמ"ק גילה לתלמידיו לפני פטירתו, שממלא מקומו יהיה האיש שבעת מסע לווייתו יזכה ויראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו ובהוסיפו כי אותו אדם שיבוא אחריו "יאיר עיני הדור בחכמת הקבלה". הרמ"ק ציין גם כי "הוא אדם גדול, ניצוץ של רשב"י". את העמוד המופלא ראה רק האר"י, ומאז הוכר מקומו בראש מקובלי צפת.

תלמידיו נקראו אחריו בכינוי "גורי האר"י". בין תלמידיו בקבלה: רבי חיים ויטאל – גדול תלמידיו, רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ, רבי יוסף חאגיז, רבי יוסף קארו, רבי אליהו די וויראש, רבי אלישע נאלדוא ורבי משה באסולא ועוד. יחד הלכו למירון, מקום קבר רשב"י ובנו אלעזר, ישבו במקומות שישבו תלמידי רשב"י ושמעו את האידרא רבא. האר"י השתטח על קבר רשב"י, ייחד נשמתו עם נשמת התנא, ורשב"י גילה לו את הסודות שלמד בישיבה של מעלה.

תלמידו הקרוב, רבי חיים ויטאל, מספר שהאר"י יכול היה לשבת על מאמר אחד בזוהר במשך שבועות ארוכים. קיימת מסורת לפיה משמיים ביקשו לסייע לו לפרש את הזוהר, אך הוא סירב, ברצונו להשיג את מדרגותיו בעבודה אישית. רוב חידושי האר"י הם בלימודי הכוונות במעשה המצוות והתפלות, וייחודים ע"פ גימטריות וצירופי שמות קדושים.

 

חידושיו וחיבוריו המלוקטים על ידי תלמידיו

תלמידי האר"י מעידים כי הוא היה בקי במקרא, משנה, תלמוד, מדרשים, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, שיחת אילנות, שיחת עופות, שיחת מלאכים, סודות שמספרים הדוממים והאש, חכמת הפרצוף והיד ופתרון חלומות. ידע את העתיד להיות, הכיר בריח הבגדים את מעשי האדם, ראה במצח האדם את כל אשר עשה (מסופר כי ארבעים שנה לאחר הסתלקות האר"י עדיין היו אנשים מסתירים את מצחם בכובע מחמת הפחד), ידע את מחשבותיו ומה היו חלומותיו, מה היו חטאיו בגלגול שעבר ואיזה עניין בא לעולם לתקן. ראה את נשמות הצדיקים ולמד עמן את סודות התורה, בשעת נעילה של יום הכפורים ידע מי יחיה ומי ימות באותה שנה, ראה את הנשמות בצאתן מהגוף ובעלותן בערב שבת לגן עדן.

אף על פי שהאר"י לא הותיר אחריו שום ספר מפרי עטו, הקפידו תלמידיו, ובראשם תלמידו הקרוב רבי חיים ויטאל, לתעד בכתב את שיעוריו. כתבים אלה מוכרים כ"כתבי האר"י". אלו מקובצים בתוך 18 כרכים המהווים מקור ידע עצום לתורת הקבלה ולהבנת ספר הזוהר. ביניהם: שער ההקדמות, שער מאמרי רשב"י, שער מאמרי חז"ל, שער הפסוקים, שער המצות, שער הכוונות, שער רוח הקודש, שער הגלגולים, לוח ראשי תיבות וקיצורים, הגהות ומראה מקומות.

האר"י חידש וסידר גם דרך חדשה בתפילה על פי הכוונות הנקראות על שמו "כוונות האר"י". גם בימינו ישנם מקובלים רבים המתפללים בקביעות מתוך "סידור האר"י" וכוונותיו (בגרסאות שונות).

ברוח קודשו גילה האר"י את מיקומם של רבים מקברי התנאים והאמוראים שנעלמו ברבות השנים. רבים מציוני קברי הצדיקים המוכרים לנו כיום התגלו על ידו.

פעם אחת אמרו לו חכמי ספרד: רבינו נר ישראל, כל כך חכמה מסר השם יתברך ביד מעלתך, למה לא יחבר הרב חיבור אחד נחמד כדי שלא תשתכח תורה מישראל? השיב להם: אילו היו כל הימים דיו וכל הקנים קולמוסים וכל הרקיעים גווילים, לא יספיקו לכתוב כל חכמתי. וכשאני מתחיל לגלות לכם סוד אחד מן התורה נתרבה עלי כל-כך שפע כמו נחל שוטף ואני מבקש תחבולות מהיכן אפתח לכם צינור דק וקטן לגלות לכם סוד אחד מן התורה כפי אשר תוכלו שאת...

 

מידותיו והשגותיו – בזכות השמחה

לאר"י היו מידות אציליות ונעלות, אך העיד על עצמו שכל מה שזכה היה בזכות שמחה של מצווה. לא די לקיים מצווה כי כך צריך, כ"מצוות אנשים מלומדה", מכיוון שללא השמחה המצווה אינה מאירה, ומי שחש את האור האין-סופי הגנוז בכל מצוה, את החיבור לקב"ה, אינו יכול שלא לשמוח.

באותה מדה, האר"י הזהיר מאד מפני העצבות ואמר שהיא ככפירה בה' ש"כל המאמין – שמח".

מידה נוספת מגונה ומהווה מכשול גדול היא מידת הכעס, שלדבריו אם היו לנו עיניים מאירות לראות איך נראית נשמת אדם כועס, הרי שהיינו נבהלים – נשמתו חשוכה והוא כמת ומאבד את השפע המוכן לו, השם יצילנו.

 

שבת קודש

עניין מיוחד היה אצלו כל הקשור לשבת קודש. תלמידיו מתארים כיצד כבר ביום שישי היה מתכונן לבוא השבת, "יוצא לקראתה" עם תלמידיו לשדות, ומשורר את הפיוט "לכה דודי" כשהוא לבוש בארבעה בגדים לבנים. לאחר מכן היה עורך את שלחנו בעניינים טמירים ובדקדוק גדול ומתנהל כך עד לצאת השבת – בשימת לב לפרטי פרטים ומתוך כבוד עצום לקדושת היום ושמחה גדולה מאוד מכל רגע ורגע של יום השבת. בחיבתו הגדולה לשבת חיבר את הפיוטים "אסדר לסעודתא" ו"אזמר בשבחין" הנאמרים בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא" (יש הסוברים שגם הפיוט "יום זה לישראל" חובר על ידו).

כך נהג גם בכל החגים – בשימת לב לכל פרט, לכל מעשה, לכל מילה היה נותן משמעויות נשגבות מתוך שימת לב לפרטי פרטים.

סגולה להצלחה בשם האר"י: כשהאב נכנס הביתה מביה"כ בערב שבת, ייכנס ברגל ימין, ויאמר בקול "שבת שלום", יביט על הנרות ומיד יתחיל בזמירות "שלום עליכם", תחילת אותיות הפסוק "ביום קודשי וקראת לשבת ענג" – אותיות "בקול".

 

פטירתו

האר"י הסתלק מהעולם בה' מנחם אב ה'של"ב, (1572) בהיותו כבן 38. קברו מהווה מקום תפילה ותחנונים לרבבות אנשים המגיעים אליו ממרחקים.

ימים אחדים לפני פטירתו נפל האר"י למשכב במגפה שפרצה בצפת. לאחר פטירתו נטמן במרכזו של בית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לקבר רבו הרמ"ק, בנו רבי משה, רבי משה מטראני (המבי"ט), הרדב"ז, רבי שלמה אלקבץ, רבי אלעזר אזכרי ועוד.

בתחתית המדרגות הנכנסות לבית העלמין מוביל שביל גישה שמאלה אל עבר "מקוה האר"י", שמימיו מתחלפים ללא הרף ממי מעיין שנביעתו נמשכת זה מאות בשנים ממעבה האדמה. מקובל כי במקווה זה הוטבל גופו של הר"י לפני קבורתו, ויש הסבורים שגם בחייו היה האר"י טובל במקווה זה. ישנה מסורת לפיה מובטח כי הטובל במקווה זה לא יסתלק מהעולם מבלי לשוב בתשובה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (80 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים