משלי

"לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת"

ביאור הפסוק: "לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת" (משלי י"ט, כ"ה). עצות משלמה המלך, החכם באדם

| ב' תמוז התשע"ז |
(איור: אבישי חן)
אא

בזה שהלץ מוכה, הפתי מערים ולומד מן הטעות של הלץ. אך את החכם די בלהוכיח על מנת שיפנים את המסר.

 

הלץ, הוא אחד שאוהב להתלוצץ מכל דבר. כאשר מדברים איתו זה לא עוזר, האפשרות היחידה שניתן להעביר לו מסרים היא ע"י הכאה. הפתי רואה את המכות שהלץ קיבל ועל ידי זה הוא נמנע מלחזור על טעיות הלץ כי הוא פוחד מההשלכות של מעשיו. לעומתו הנבון לא צריך לקבל מכות או לראות איך אחרים מקבלים מכות כדי להשתנות, מספיק שידברו אתו ויעמידו אותו על טעותו ודי לו בזה כדי לא לחזור על שגיאותיו.

 

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונים.

ישנם כל כך הרבה סוגי אנשים אשר כל אחד בעל אופי שונה וחשיבה שונה. לכן מטבע הדברים שכל אדם מפנים וקולט מסרים באופן שונה וממילא עם כל אחד יש לנהוג בגישה המתאימה לו. אך האם יש דרך לדעת את הגישה הנכונה שבעזרתה ניתן לפנות לכל אחד ואחד מבלי לבזבז זמן מיותר בניסיונות שווא? האם ישנה שיטה יעילה שאתה יהיה ניתן להעביר את המסר בצורה שתתקבל על הלב ובכך למנוע את עוגמת הנפש הנוצרת? מידע זה נחוץ מאד והינו בעל חשיבות גדולה שכן בעזרת ידיעות אלו נוכל לדעת האם יש תקנה לאותו אדם ומהי הדרך שבה עלינו להשתמש. כמו כן נוכל לדעת האם בכלל כדאי ויש תועלת לבזבז זמן יקר ולהיות בחברתו. דברים אלו אמורים לא רק לגבי מבוגרים אלא גם כלפי עולמם של הילדים כי בעזרתן נוכל לדעת באילו גישות של חינוך רצוי לפעול עם כל ילד וילד.

ובכן התשובה היא כן! ישנה דרך לדעת איך לגרום לכל אדם הניצב מולנו לקבל ולהפנים את המסרים. בפסוק זה שלמה מגלה לנו שישם כמה סוגי אופי שונים אצל  בני האדם, ולכל סוג אופי ישנה גישה משלו. אם נפנה אליו בגישה שהוא מבין אזי נוכל להעביר לו את המסר המבוקש.

 

הלץ

הראשון ברשימה הינו הלץ (לץ מלשון ליצנות). הוא לעולם לא לוקח דברים ברצינות, על כל דבר הוא מתלוצץ, ותמיד יש לו מילה פיקנטית לזרוק לסובבים אותו. גם כאשר מנסים לתפוס איתו שיחה רצינית, הוא מעביר את המסר במחי יד "מה בכך" הוא אומר. איש זה בטוח תמיד שהוא יודע מה הוא עושה, אין כלל מה להעיר לו ושכולם מגזימים בפרופורציות שהם לוקחים דברים.

אדם שהינו בעל אופי שכזה, אין לו תקנה אחרת אלא הכאה וייסורים. רק באופן כזה ניתן לחדור לרובד העמוק שבמוחו ולגרום לו להבין דברים. אדם שנוהג בכביש כבשלו, לא שומר על חוקי התנועה ונוהג במהירות מופרזת. וככל שמדברים איתו על הסכנה שבדבר זה לא עוזר, תכונת הלץ שבו גורמת לו לומר "עובדה, עד עכשיו לא קרה לי כלום, וכבר שנים שאני נוהג כך", "החוקים נועדו בשביל מי שאינו יודע לנהוג, או בשביל להרבות את קופת המדינה" משפטים כעין אלו הוא שולף משרוולו ללא הרף, העיקר להצדיק את הדרך שבה הוא הולך.

לצערו ולצערנו הדרך היחידה שתגרום לו להבין שהוא אינו נוהג כשורה היא ייסורים! קנס כספי גדול, שלילת רשיון נהיגה או חלילה תאונה (שבוודאי תבוא בסופו של דבר, זה רק עניין של זמן). בין אם הוא ייפגע בעצמו וימצא את עצמו על כסא גלגלים כאשר עצמותיו שבורות, ובין אם הוא יפגע באחרים וימצא את עצמו מאחרי סורג ובריח למשך שנים ארוכות תוך שהוא נאכל ע"י רגשות אשם. או אז הוא יבין את הטעות שעשה כל חייו, הייסורים יגרמו לפתיחת לבו, רק אז יהיה ניתן לדבר אתו. אין ספק שמעתה ואילך הוא ינהג בדרך חדשה וטובה יותר.

כמו כן כאשר אחד מבני הזוג לא נוהג כראוי בבית והדבר מפריע ומטריד את בן הזוג, הוא כבר לא יכול לשאת התנהגות זו. כאשר הוא מוכיח את בן הזוג הלה משתמש בתכונת הלץ "ככה זה אני", "צריך לקבל אותי כמו שאני", "כולם מתנהגים באופן הזה". הוא ממש לא מוכן להיות מודע לטעיותיו. הרבה פעמים בעיות אלו נפתרו רק כאשר הגיעה 'המכה' – בן הזוג רוצה לפרק את קשר הנישואין, הוא מזדעזע. או אז הוא מבין עד כמה נואל הוא היה ומקבל כוחות חדשים לשנות את עצמו (במידה וכבר לא מאוחר מדאי..)

 

מס הכנסה

כאשר אומרים ללץ שכדאי לו להקפיד על תשלומי המיסים כהוגן, הוא דוחה אותם במחי יד "שאני אתן מכספי לאחרים?!" הוא בטוח שאותו לא יתפסו ואומר לכולם שהוא יודע להסתדר. אכן כאשר תבוא שעתו והוא ייתפס ע"י רשויות המיסים וייגרר לתביעות משפטיות וקנסות כבדים, רק אז הוא יבין את גודל טעותו.

 

מגוון דרכים

הייסורים יכולים לבוא גם באופן יזום ע"י אחרים החפצים בטובתו, איום לפגוע בפרנסתו או ביצוע הדבר בפועל. ניתן גם לקחת מאתו דבר נחשק, או אפילו דרך של הפעלת כח פיזי באופן מתון יגרמו ללץ לחשוב פעמים, בעזרתם הוא יבין שישנם גם עקרונות אחרים ושהוא אינו היחידי בעולם.

מפסוק זה נלמד שכאשר פוגשים באדם לץ אין טעם להשקיע משאבים גדולים ולהתאמץ לשנותו או לשנות את השקפותיו, זה פשוט לא ילך ואתה רק תתאכזב. אם אין ביכולתך לטפל בו ע"י סוג של 'הכאה'', חבל על הזמן היקר כדאי לנצל זמן זה לדברים  מועילים יותר.

 

הפתי

סוג אופי אחר הוא הפתי. פתי מלשון פיתוי, הוא מתפתה להאמין לכל מה שאומרים לו, אין לו דעה יציבה משלו אלא דעתו תלויה באחרים. כדי לדבר אל הפתי, להניא אותו מדרכיו, הוא לא צריך לסבול על גופו ולחוש את תוצאות מעשיו. מספיק שהוא יראה את העונש שהלץ קיבל ואת האסונות שפקדו אותו. דבר זה יגרום לו לפחד פן גם לו יקרה כך וממילא הוא יחדל ממעשיו. כאשר הוא יראה את הלץ בבית החולים נאנח מכאבים בעקבות תאונת הדרכים, הוא לעולם לא יסכן את חייו בזמן נהיגה ברכב. די לו לראות את חבירו הלץ שהסתבך עם רשויות המס ובכך הוא לא יעשה טעיות מעין אלו גם הוא, הוא יהיה שומר חוק.

דוגמא לזה מצינו גם בתורה; המצריים במצרים ופרעה בראשם נענשו בעשרת המכות על קשיות לבם ועל רשעותם. הם היו בגדר לץ! כאשר משה דיבר עם פרעה על שחרורם של ישראל, הוא סירב לשמוע. לא הייתה ברירה אחרת אלא להכותם. בכל אופן עם ישראל הרוויח מזה לימוד רב ולקח גדול - שלא לחזור על טעיות המצרים ולא ללמוד ממעשיהם הרעים. הם היו בגדר הפתי שלמד לקח מסבלו של הלץ.

מקרה דומה לזה מצינו מאוחר יותר אצל קורח ועדתו שניסו לערער על אמינותו של משה. הם אמרו "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה?"[1]. משה נסה לדבר עם קורח ולענות לו על כל שאלותיו וספקותיו, אך בגלל יצר הכבוד ויצר השלטון, נאטמו אוזניו של קורח ועדתו מלשמוע טיעונים אמתיים. הם נכנסו לגדר לץ, לא הייתה ברירה אחרת והם איבדו את חייהם בידי שמים באופן טראגי ויוצא דופן. גם כאן שאר העם ראה את עונשם של קורח ועדתו ובדומה לפתי הם למדו את המסר – השכינה מצויה עם משה! הוא האיש הנבחר ואין לערער על אמינותו ועל סמכותו.

 

אסונות טבע

כאשר אסונות טבע מתרחשים בעולם; גלי ענק מתנפצים אל עבר החוף והורסים וטובחים כל מה שנקרה בדרכם. רעידות אדמה הממיטות אסון על ערים שלמות, שטפונות, סופות והתפרצויות של הרי געש הגובים את חייהם של אלפים בו בזמן שבני האדם נצבים חסרי אונים לנגד תופעות אדירות אלו ואין לאל ידם להושיע. אין ספק שההשגחה העליונה מדקדקת על כל פרט ופרט וכל אומה נענשת ע"פ מעשיה וחטאותיה[2] אבל כעת הפכו אומות אלו לגדר של לץ ועל ישראל ללמוד מזה, לקחת מוסר ממדת הדין המתוחה על אומות העולם ולהיות יראים פן גם להם יבולע ולכן עליהם לאחוז חזק יותר בדרכי התורה ובקיום המצוות "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חֽוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי־ אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵֽׁב: אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר"[3] ובכך לכל הפחות להכלל בגדר פתי היודע להערים בראותו צרות של אחרים.

 

למי נועדו השוטרים?

חכם אחד שאל שאלה: לכאורה לשם מי נועדו השוטרים? אם נאמר שהם נועדו כדי להרתיע את הפושעים והגנבים, קשה יהיה לומר כן שהרי סוף סוף אנו רואים שהגנבים ממשיכים לגנוב והפושעים ממשיכים לפשוע למרות שיש שוטרים. ואם נאמר בשביל אותם האנשים ההגונים גם אז יהיה קשה לומר כן שהרי אנשים אלו אינם צריכים שוטרים כי ממילא הם הגונים ושומרי חוק. אם כן לשם מי נועדו השוטרים? אכן שאלה!

התשובה היא; השוטרים לא נועדו בשביל הגנבים אלא בשביל אותם אנשים הגונים שמדי פעם יש חשש שהם יתפתו לייצרם ויחפצו בחיים קלים כגון לקחת רכוש של מישהו אחר או להתנכל במאן דהו מחמת זעם. סוג זה של אנשים ברגע שהם יראו שוטרים, מיד יהיה נסוגים ממחשבתם הרעה וימשיכו להיות אזרחים הגונים.

ומכיוון שהפתי מרוויח הרבה מראית סבלו של הלץ כפי שנתבאר. לכן גם כאשר ידוע שהמכה לא תועיל ללץ וכגון שמוחו ולבו אטומים גם לעונשים הכבדים ביותר. בכל זאת יש להענישו, אם לא בשבילו אז בשביל האחרים, לפחות לאחרים תהיה תועלת מן ההכאה והם ילכו בדרך הישר.

 

פתי יערים

לכאורה היה צריך להיות כתוב "ופתי יחכם" במקום "ופתי יערים" שהרי הוא מחכים ולומד שלא לחזור על מעשיו של הלץ? אלא שכאן בא ללמדנו שלמה סוד נוסף; שגם האדם בעל רמת המשכל הנמוכה ביותר, יש ביכולתו ללמוד מעונשם של אחרים כדי לחסוך מכות מגופו. "עורמה" פירושה סוג של חכמת הישרדות הטבועה אצל האדם מלידתו. ניתן לראות זאת אצל ילדים קטנים שעדיין לא הגיעו לגיל בינה ואינם חכמים במובן של המילה 'חכם', ובכל זאת הם מפעילים את עורמתם; הם משנים את דבריהם ואף משקרים להוריהם כדי שלא יענישו אותם על מעלליהם הלא הגונים. ואם אדם או אפילו עולל שהוא בעל דעה קלושה יכול להערים וללמוד מוסר, על אחת כמה וכמה שכל בר דעת יוכל לעשות כן.

 

 הנבון

הסוג השלישי והנעלה מכולם זהו הנבון. הוכיח לנבון - יבין דעת.  שלא כמו הפתי שצריך לראות בעיניו אסונות או צרות של אחרים כדי להשתנות ובלא זאת הוא ישאר במצבו הנוכחי ויחזור על אותם טעויות,  הנבון בחכמתו ובראיה הרחבה שיש לו, מבין את השלכות המעשים, הוא לא צריך לחוות ייסורים בגופו או להצטער בראיית האחר שנפגע. מספיק לדבר איתו ולהוכיח אותו על מעשיו, והוא כבר יחדל ממעשיו לבדו.

גם ההשגחה העליונה פועלת באופן זה, כאשר האדם חוטא, הקב"ה לא פוגע בו ישירות. ראשית הוא מקבל רמזים שמימיים שמעשיו אינם רצויים, הוא נענש בעקיפין; פרנסתו נפגעת, שלום ביתו מתערער או שהוא ניזוק בכל מיני נזקים כספיים. ורק כאשר כל אלו לא עזרו והאדם לא הפנים את המסר, אזי אין ברירה, איש זה נכנס לגדר של לץ והוא חווה מכות על גופו, מחלות או תאונות פוקדות אותו על מנת שישפר את מעשיו.

 

מסר אחר מסר

עקרון זה מופיע בתורה בפרשת נגעים[4]. נגעים הינם מחלות עור הבאות על האדם בעקבות חטאים מסוימים כגון צרות עין או לשון הרע. ברם אין הנגעים באים תחילה על גופו של האדם. ראשית מתחילים הנגעים להופיע בקירות ביתו - "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"[5]. אם אדם חוזר בו ממעשיו הרעים די בזה שיסירו את מקום הנגע שבקיר הבית כדי שהנגע לא יחזור שנית. אך אם לא חזר בו אותו האיש ממעשיו, יש להרוס את כל הבית - "ונתץ את הבית"[6]. אמנם אם גם עונש זה לא הועיל והוא ממשיך בדרכיו הנלוזות אזי מופיעים הנגעים בבגדיו. ואם גם זה לא עזר, הנגעים מופיעים בגופו, עליו לשבת מחוץ לעיר, מבודד ובלא חברת אנשים. רק לאחר שייכנע לבו וישוב בו מדרכיו או אז יסורו ממנו הנגעים.

 

מכות מצריים

גם לגבי אומות העולם התורה משתמשת בעקרון זה של אזהרות ואיתותים קודם העונש; המצרים בעקשנותם שלא לשחרר את עם ישראל קיבלו אזהרות. תחילה נפגעה פרנסתם – היאור, שהוא מקור פרנסת המצרים שהיו עוסקים בענף הדייג. הוא הפך כולו לדם, כל הדגים שבתוכו מתו והיאור כבר לא היה ראוי לשימוש כלשהו "והדגה אשר בתוכו מתה ויבאש היאור ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור"[7]. אח"כ ניזוקו שדות החקלאים, לאחר מכן ניזוקו הבהמות "ויסגר לברד בעירם", ורק לבסוף משלא הועילו כל האזהרות הנ"ל נפגע גופם במכת בכורות "ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם"[8]. למרות רשעותם של המצריים, הבורא חפץ היה למנוע מהם נזק בגופם. אך מאחר שבחרו להתעלם מן האמת הברורה והחליטו לדבוק בדרכו של הלץ –לא נותרה כל ברירה והם נענשו בגופם, רק אז הם הסכימו לשלח את עם ישראל מארצם.[9]

לרכישת הספר על מפתחות "משלי" – הקליקו כאן

 

[1] במדבר טז ג

[2] בראשית ט"ו ט"ז

[3] צפניה פרק ג ו-ז

[4] ילקוט שמעוני תורה פרשת בא רמ"ז קפ"ו

[5] ויקרא י"ד ל"ג

[6] שם

[7] שמות ז כ"א

[8] תהילים ק"ה ל"ו

[9] שמות י"ב כ"ט-ל


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (87 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

יומן "שנה וברכותיה" לשנת תש"פ - הרבנית ימימה מזרחי

65לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת חזרה ללימודים לבנות - חיים ולדר וילדות מספרות על עצמן

ערכת חזרה ללימודים לבנים - חיים ולדר וילדים מספרים על עצמם

ערכת חזרה ללימודים - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 3 - חיים ולדר

60 גיבורים - הרב יוסף ברוק

סדר הדורות הקצר - הרב שלמה בניזרי

לכל המוצרים