ספירת העומר

מתי סופרים בברכה? הלכות ספירת העומר

האם גם נשים סופרות ספירת העומר? האם יוצאים ידי חובה בספירה של שליח הציבור? ומה עושה מי ששכח לספור?

| ט"ז ניסן התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
אא

א. בליל שני של פסח, לאחר תפילת ערבית, מתחילים לספור את ספירת העומר, כמו שכתוב בתורה (ויקרא כ"א ט"ו): "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה".

ב. אין מברכים ברכת שהחיינו על מצוות ספירת העומר.

ג. מי שלא ספר בכל יום, יספור ללא ברכה.

ד. מי שהגיע לגיל מצוות תוך כדי זמן הספירה, יספור ללא ברכה.

ה. לאחר הספירה נוהגים לומר "הרחמן הוא יבנה בית המקדש ויחזיר העבודה למקומה במהרה בימינו אמן". ולאח"כ מזמור אלוקים יחוננו ויברכנו, ואנא בכח.

ו. נשים אינן חייבות בספירת העומר. ע"פ הקבלה עדיף שכלל לא תספורנה, אך מותרות לספור:

 בנות ספרד – יכולות לספור בלי ברכה.

בנות אשכנז – יכולות לספור עם ברכה.

ז.  מצוות הספירה בברכה היא מתחילת הלילה עד עלות השחר. לכתחילה ראוי לספור מזמן צאת הכוכבים.

ח.  אם שכח לספור בלילה – יספור ביום בלא ברכה, ובערב ימשיך לספור עם ברכה.

ט. אם שכח לספור כמה לילות, ובכל פעם נזכר ביום וספר ביום (בלי ברכה), יכול להמשיך עם ברכה.

אם מסתפק אם ספר בלילה הקודם או אם ספר נכון, ימשיך לספור עם ברכה.

י. מלכתחילה, מצווה על כל אחד מישראל לספור ספירת העומר בעצמו.

י"א. מלכתחילה, מצוות ספירת העומר היא למנות גם ימים וגם שבועות. בדיעבד, אם הזכיר את מניין הימים או מניין השבועות בלבד, אם נזכר במשך הלילה או היום יספור שוב בלי ברכה, ואם נזכר רק בלילה שלאחריו ימשיך לספור עם ברכה.

י"ב. אם טעה במספר הימים או במספר השבועות, כגון שאותו היום הוא ארבעה עשר יום, והוא ספר "היום שלשה עשר יום לעומר שהם שני שבועות", או שאמר "היום ארבעה עשר יום לעומר שהם שבוע אחד וששה ימים", יכול להמשיך ולספור עם ברכה.

י"ג. מי שנשאל, כמה הלילה לספירת העומר? והשיב היום לעומר כך וכך – לא יכול לברך באותו הלילה. על כן יש לענות "אתמול היה כך וכך לספירה", (כל זה קודם שיגיע למספר השבועות. אבל אם היה משבוע אחד ואילך, והשיב רק מספר הימים בלא שבועות – אפשר לספור באותו הערב).

י"ד. מי שנשאל כמה היום לספירה, וענה "עשרים" ולא הזכיר "היום עשרים יום", יכול לברך.

ט"ו. אם ספר בראשי תיבות, כגון שאמר היום ב' לעומר או ג' לעומר, יחזור וימנה בלא ברכה, ואם לא ספר עד למחרת בערב, יכול להמשיך בשאר הלילות למנות בברכה.

ט"ז. מי ששכח לספור לילה אחד, וביום כתב בחשבונותיו היום כך וכך לעומר, בדיעבד אינו מפסיד את הרצף ויכול לספור מכאן ואילך בברכה.

י"ז. לכתחילה צריך לשמוע את הספירה שסופר. ואם ספר בלחש ולא שמע, יצא ידי חובה.

י"ח. נוהגים ששליח הציבור או רב הקהל מברך וסופר תחילה, ואח"כ מברכים שאר הציבור. אם מכוון לצאת בספירת העומר של שליח הציבור, וגם שליח הציבור מכוון להוציא ידי חובה את הציבור, יוצא ידי חובתו בשמיעה, שהשומע כעונה.

י"ט. אין אפשרות לספור ספירת העומר לפני השקיעה. מלכתחילה סופרים בצאת הכוכבים, ואם חושש לשכוח – אפשר לספור בבין השמשות.

כ. ניתן לעשות תנאי בבין השמשות לספור ללא ברכה, ולהתנות שבמידה ואשכח הריני סומך על ספירה זו, ואם אזכור לספור בלילה הריני מכוון שלא לצאת ידי חובה בספירה זו. לאחר מכן, בצאת הכוכבים, יספור עם ברכה.

כ"א. בזמן הברכה יש לדעת את המניין של אותו היום, ובדיעבד גם אם לא ידע אבל ספר נכון (כגון ששמע תוך כדי מחברו) – יצא ידי חובה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.1 (85 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים