הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא הליכה לבית הכיסא

אמירת "התכבדו מכובדים" (סימן ג' סעיף א')

החוזר מביתו בליל שבת קודש ונצרך לנקביו קודם הקידוש, האם יאמר "התכבדו מכובדים" לפני שנכנס לבית הכיסא?

תשובה

בזמנינו אין נוהגים לומר "התכבדו מכובדים" כלל, ואף בליל שבת אין לומר זאת מכמה טעמים שכתבו הפוסקים (בגמרא במסכת ברכות (ס:) אמרו: "הנכנס לבית הכסא אומר: התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, תנו כבוד לאלהי ישראל, הרפו ממני עד שאכנס ואעשה רצוני ואבא אליכם". ופירש רש"י שתפילה זו אמורה כלפי המלאכים המלווים את האדם, שנאמר: 'כי מלאכיו יצוה לך'.

והבית יוסף (סי' ג ס"א) כתב בשם האבודרהם (סדר ברכות השחר לג.) בשם חידושי דב"ש שאין לומר תפילה זו אלא ירא שמים וחסיד, שהשכינה שורה עליו, אבל אדם אחר לא יאמרנה משום שזה נראה כיוהרא. וסיים, ונראה שמפני זה ביטלו אמירה זו לגמרי בדורות הללו. וכן כתב השולחן ערוך (סי' ג סע' א): "כשיכנס לבית הכסא יאמר: התכבדו מכובדים וכו', ועכשיו לא נהגו לאומרו".

ואמנם בליל שבת לכאורה היה מן הראוי לומר תפילה זו, שהרי מבואר בגמרא שבת (קיט:) ששני מלאכי השרת מלוים כל אדם לביתו מבית הכנסת, וכיוון שהמלאכים מלוים כל אדם, אין בכך משום יוהרא.

אכן, בשו"ת שלמת חיים (או"ח סי' יא-יב) כתב שאף בליל שבת אין לומר כן, כיוון שאותם מלאכים שמצווים ללוות את האדם, מן הסתם יודעים מה שעליהם לעשות, ואין צריך לבקש על כך.

והגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה תפילה פ"כ הערה 93) ביאר טעם אחר מדוע אין לומר 'התכבדו מכובדים' בליל שבת, שהמלאכים המלוים את האדם לביתו בליל שבת אינם מאותו מין המלאכים התמידיים שעליהם תקנו לומר כן).

הכנסת דברי תורה או דברי מאכל לבית הכיסא (סימן ג' סעיף א')

האם מותר להכניס לבית הכיסא תיק שיש בתוכו דברי תורה או דברי מאכל?

תשובה

דברי תורה שנכתבו בכתב יד, יש לכסותם בשני כיסויים קודם הכנסתם לבית הכסא, ואילו לגבי דברי תורה שנדפסו בדפוס יש אומרים שמספיק כיסוי אחד. ובשעת הדחק, כאשר לא ניתן להניחם מחוץ לבית הכסא, ניתן להקל ולהכניסם אף בלא כיסוי. ולגבי הכנסת מאכלים, לכתחילה יש להחמיר שלא להכניס מאכלים לבית הכסא, ואפילו כאשר הם צרורים וחתומים בקופסה סגורה. ובדיעבד נכון לרוחצם ג' פעמים אחרי שנכנסו לבית הכסא, ואם אי אפשר לרוחצם הם מותרים באכילה מן הדין, אך טוב להחמיר ממידת חסידות שלא לאוכלם (המכניס דברי תורה הכתובים בכתב יד, יש לכסותם בשני כיסויים, כמו שכתב האליה רבה (סי' מג ס"ק ו). ולגבי דברי תורה שנדפסו בדפוס, הגרי"ש אלישיב (גנזי הקודש פ"ד הערה כז) והגר"ש וואזנר (שם) הצריכו גם להם שני כיסויים, ומאידך הגר"נ קרליץ (שם) והגרח"פ שיינברג (שם) אמרו שדי להקל בכיסוי אחד.

ובילקוט יוסף (או"ח סי' ג אות יג) כתב שלכתחלה אין להיכנס לבית הכסא כשיש בכיס בגדו ספר קודש שהודפס בדפוס, אך בשעת הדחק ניתן לסמוך על המקילים.

ולגבי הכנסת מאכלים, כתב בילקוט יוסף (שם אות כג) שיש להחמיר לכתחלה שלא להכניס אוכלים ומשקים לבית הכסא אפילו הם צרורים וחתומים בקופסא סגורה. ולכן אין להצניע קופסאות מאכל סגורים בחדר השירותים. אבל בדיעבד יש להתירם באכילה אפילו אין בהם הפסד מרובה).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.