ירדה 18 ק"ג ללא דיאטה ומודה: "עשיתי שינוי במחשבה ובהסתכלות על אוכל"

כולנו ניסינו לפחות פעם אחת בחיינו לעשות דיאטה ולהוריד במשקל גופנו, אך הפיתויים היו גדולים מדי ומצאנו את עצמנו אוגרים מחדש את כל מה שהצלחנו להוריד. צעירה בריטית בשם לאה, שלאחרונה ירדה 18 קילו, סיפרה כי גם היא נפלה במלכודת הזו עשרות פעמים, עד שהחליטה שהגיע הזמן להפסיק עם הדיאטות, ולהתחיל להרזות מהראש. 

"לא שנאתי את הגוף שלי, אבל הרגשתי שמשהו לא מדויק לי, ולא רציתי עוד סיבוב של מאבק סביב האוכל", היא משחזרת את הרגע שבו החליטה לשים קץ לכל שיטות ההרזיה למיניהן, שניסתה בחייה. לאה הכירה את המעגל הזה היטב, וכמשקלה הגיע ל-86 קילו, הבינה שהבעיה היא לא האוכל, אלא הנרטיב שסביבו. "התחלתי לעשות לעצמי גזלייטינג", היא צוחקת, ומסבירה שהמניפולציה הזו הצילה אותה. 

גזלייטינג הוא מושג שלקוח מהעולם הפסיכולוגי והוא מדבר בעצם על טכניקה של שינוי זהות. "במקום להגדיר את עצמי כאישה בדיאטה שמנסה לשמור על המשקל ולהתרחק ממה שמזיק לה, הגדרה שגוררת תחושת חסך וסבל, התחלתי לספר לעצמי סיפור חדש על הזהות שלי. השינוי התבטא במסרים חדשים ובמשפטים פנימיים שהתחלתי לשנן לעצמי. 

"במקום 'אסור לי לאכול פיצה', אמרתי לעצמי 'אני אדם שבוחר אוכל שגורם לו להרגיש אנרגטי'. במקום 'אני חייבת לסיים את הביס האחרון שנשאר בצלחת', אמרתי לעצמי: 'אני אישה שמפסיקה לאכול בדיוק כשנוח לה', ובמקום 'איזה באסה, נפלתי והרסתי את הכל', אמרתי לעצמי: 'נפילות וחריגות מדרך החיים הם חלק מזה, ואני חוזרת עכשיו להקשיב מחדש לגוף שלי'", היא מספרת. 

השיטה של לאה לא כללה רשימת 'מזונות אסורים', כי לא היו כאלה. היא המשיכה לאכול את המאכלים שהיא אהבה, אך במקום לשנוא את עצמה על כך, החליטה לשנות את מערכת היחסים איתם. "ברגע שהבנתי שאוכל הוא לא האויב שלי, גם הצורך האובססיבי לפצות את עצמי על ידי 'בולמוסי אכילה' נעלם", היא משחזרת. "אכלתי בצורה רגועה ולא בצורה של התקפה על האוכל שאני אוהבת, וכשהפסקתי לראות באוכל אויב - הצורך להגזים פשוט נמוג".

כחלק מהתהליך היא החלה לשים לב יותר לדפוסים של אכילה רגשית, ולשאול את עצמה פעם אחר פעם האם אני אוכלת כי אני רעבה או כי אני משועממת, לחוצה, מתוסכלת או עייפה? "והירידה במשקל לא הייתה בלילה אחד. זה היה תהליך הדרגתי, כמעט לא מורגש, ולאורך כמה חודשים. אני מודה ש-18 הקילוגרמים שהורדתי עד עכשיו, הם תופעת לוואי לשקט הפנימי שהשגתי, להפסקת המירוץ אחר האוכל".

לדבריה, כשהשינוי מגיע מתוך השלמה עם הזהות אין נפילות, והדרך הופכת לדרך חיים. 

האם זה מתאים לכולם?

הסיפור של לאה הוא חלק מזרם הולך וגדל של גישת "אכילה מודעת" (Mindful Eating) ואימון קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). הפיתרון לא מיועד למי שסובל מבעיות רפואיות מורכבות סביב המשקל, אלא לאנשים בריאים שעייפו מתרבות הדיאטות - מדובר בשינוי פרדיגמה שבהחלט יכול לעזור גם להם.