נשארים הרבה זמן מתחת לשמיכה בחורף? זה עלול לפגוע בהורמונים שלכם

שינה חשובה מסיבות רבות. היא משפיעה על ההורמונים שלכם, ורמות ההורמונים משפיעות על השינה שלכם. אך מה הקשר לזמן שבו אנחנו מבלים מתחת לשמיכות? מחקר חדש מצא שיותר מדי זמן מתחת לשמיכות בהחלט יכול להשפיע על ההורמונים שלנו. 

מהם הורמונים, ומה הם עושים?
הורמונים הם שליחים כימיים הממלאים תפקיד חיוני בוויסות התהליכים, המערכות והתפקודים הרבים של הגוף. הגוף זקוק למגוון הורמונים שונים כדי לתפקד כראוי, וההורמונים, שמשתחררים דרך המערכת האנדוקרינית, אחראים על תפקודים רבים וביניהם: קצב הגדילה, חילוף החומרים, תיאבון, טמפרטורת הגוף, לחץ הדם, מחזורי שינה-ערות, מערכת הרבייה ועוד. 

שינה מספקת חשובה לוויסות מספר הורמונים, כולל:

• קורטיזול
• אסטרוגן ופרוגסטרון
• הורמוני רעב, כמו אינסולין, לפטין וגרלין
• מלטונין
• הורמוני בלוטת התריס
• הורמוני גדילה

לדברי ד"ר שרה גוטפריד, פרופסורית במחלקה לרפואה אינטגרטיבית ומדעי התזונה באוניברסיטת תומס ג'פרסון, "כמעט כל הורמון בגוף, משתחרר בתגובה לקצב המכונה מחזור שינה-ערות. כאשר מתעלמים ממנו, שינה לקויה תגרום לכם ליפול במדרגות ההורמונליות, בלי קשר לגיל שלכם. 

"שינה סדירה יכולה לעזור בוויסות הורמונלי", אומר גם ד"ר אבהינב סינג, המנהל הרפואי של מרכז השינה באינדיאנה. "בכל פעם שאנו משבשים באופן כרוני את השינה בכמות ובאיכות, אנו מפרים את האיזון הזה ומשאירים את הדלת פתוחה לבעיות רפואיות".  לדבריהם, שינה מווסתת את רמת הקורטיזול, הורמון סטרואידים המיוצר על ידי בלוטות יותרת הכליה. הוא ידוע גם כהורמון הלחץ. קורטיזול מסייע בוויסות הורמונים אחרים בגוף. "כשאתם נרגעים, ישנים טוב ומתעוררים בתחושה של התאוששות, הקורטיזול שלכם מגיע לשיא תוך 30 דקות מהיקיצה", אומרת גוטפריד. "שיא זה מפעיל את כל ההורמונים האחרים שלכם, כולל בלוטת התריס והאסטרוגן".

אסטרוגן ופרוגסטרון ממלאים תפקיד בשמירה על בריאות מערכת הרבייה. "כאשר לא ישנים טוב, הקורטיזול גבוה כשאתם מתעוררים בבוקר. זה יכול לשבש את האיזון בין אסטרוגן לפרוגסטרון", מוסיף גוטפריד. "זה יכול גם לגרום להאטת בלוטת התריס שלכם, מה שיכול להשפיע על חילוף החומרים שלכם".

אז מה הקשר בין הישארות ממושכת מתחת לשמיכה בחורף לשיבוש הורמונלי? הנה ההסבר של ד"ר גוטפריד:

"השעון הביולוגי של הגוף מכוון בעיקר לפי אור יום. כשנשארים מתחת לשמיכה זמן רב, במיוחד בבוקר ובחדר חשוך, הגוף 'חושב' שעדיין לילה. כתוצאה מכך הוא ממשיך להפריש את הורמון השינה מלטונין, במקום להפסיק אותו. כאשר מלטונין נשאר גבוה מעבר לשעות הלילה, הוא מעכב את העלייה של קורטיזול, הורמון הערנות והאנרגיה. 

"הקורטיזול אמור לעלות בשעות הבוקר ולסייע להתעוררות, לוויסות לחץ דם, סוכר ואנרגיה. עיכוב בעלייה הזו יוצר תחושת כבדות, עייפות ולעיתים ערפול מחשבתי. מתחת לשמיכה חמה הגוף נשאר בטמפרטורה יציבה, אולם בבוקר אמורה להיות עלייה קלה בטמפרטורת הליבה, שמאותתת לגוף שהיום התחיל. כשאין שינוי טמפרטורה, הגוף מתקשה לעבור ממצב שינה למצב ערות ברמה ההורמונלית".

עם זאת, ד"ר גוטפריד מסייגת ואומרת כי "לא מדובר ביום אחד מתחת לשמיכה, אלא בימים רבים. הפגיעה ההורמונלית נוצרת כאשר זה הופך להרגל יומיומי בחורף".