אוהבים לישון הרבה? מומחים מסבירים מה זה עושה לגוף שלכם

ד״ר דייגו רמונפאור, מתמחה ברפואה פנימית בבית החולים קליבלנד שבאוהיו, חי בשגרה שאין בה סדר יום קבוע. משמרות שמשתנות מדי שבועיים והיקפי עבודה לא קבועים גורמים לכך שקשה לו לשמור על זמני שינה יציבים. לכן הוא אימץ כלי שהוא מכנה "שינה מצטברת" - ניסיון לישון יותר מראש, לפני תקופה שבה ייאלץ לוותר על שעות שינה. כשיש לו שבועות רגועים יותר, הוא מקדים את שעת השינה כדי להתכונן לשבועות העמוסים. 

לדבריו, "השקעה בשינה, אפילו לפני שאני עייף, הייתה מתגמלת מאוד בשיפור התפקוד ובמניעת שחיקה". הוא מוסיף כי ההרגל הזה הפך לחלק בלתי נפרד מההתמודדות עם עומסים בתקופת ההתמחות, והוא מקווה שיסייע לו גם בעתיד.

ממצאי מחקרים שפורסמו לאחרונה מוכיחים כי השאיפה היא לשינה של 7-9 שעות בלילה ושמירה על זמני קימה קבועים. לא תמיד זה אפשרי. במקרים שבהם ידוע מראש שתגיע תקופה של חוסר שינה - שינה מצטברת עשויה לסייע. ד״ר רבקה רובינס, חוקרת שינה בבית החולים בריגהם בבוסטון, מסבירה שהרעיון הוא ליצור רצף של שינה מספקת מראש כדי להגיע לתקופות מאתגרות עם יותר "רזרבות". היא מדגישה שהשיטה מתאימה בעיקר למי שמוגבלים בשעות השינה בגלל העבודה - רופאים, אנשי צבא או עובדים בתקופות עומס חריג.

גם ד״ר יו-אל ג׳ו מאוניברסיטת וושינגטון מסבירה שהמונח "שינה מצטברת" מטעה מעט. לדבריה, אפשר להגדיל מעט את משך השינה כמה ימים לפני עומס צפוי, ואם ניתן - אפילו שבוע מראש. היא ממליצה לשמור על שעת קימה קבועה ולהקדים את שעת השינה בהדרגה, בקפיצות של כרבע שעה בכל לילה. 

למרות היתרונות, יש דברים ששיטה זו לא פותרת. מחקרים מצביעים על שיפור ביכולת תגובה וערנות, אך לא בהכרח בתפקודי ניהול מורכבים. בנוסף, מי שסובל מנדודי שינה לא אמור להשתמש בשיטה, מאחר שהשהייה הממושכת במיטה עלולה להגביר את רמת התסכול.