כך תיפטרו מ-3 ההרגלים הכי ממכרים ומסוכנים שלכם

במאמר חדש מ־CNN מדברת ד"ר אנה למבקה, פרופסור לרפואה באוני’ סטנפורד ומומחית להתמכרויות, על פתרון לתופעה מסוכנת: הפסקה מדורגת של גירויים מהירים ומשתקים כמו רשתות חברתיות, מזון מעובד או הימורים.

לדבריה, כאשר אנחנו פוגשים תמריצים חזקים – בוסט של שיתוף ברשת, אוכל מתוק, משחק מחשב – הם גורמים לשחרור דופמין מהיר במערכת עיקרית במוח. ההשפעה מתחזקת ככל שהגירויים זמינים יותר ונצרכים יותר, והמוח "מוריד" את רגישותו. התוצאה: תחושת ריק, חוסר הנאה מהדברים הפשוטים, ולעיתים תופעות כמו חרדה, עצבנות וחוסר שינה. אותה למבקה מגדירה מצבים כאלה כהיפוך של השפעת סמים – פחות דופמין מוביל לדיזפוריה, מצב של פחות הנאה "רגילה".

הפתרון שמציעה למבקה הוא צום גירויים למשך 30 יום לפחות – לא כדי "להפסיק ליהנות", אלא כדי להחזיר את המוח לאיזון. חשוב לדעת: בתחילת הדרך זה עשוי להרגיש רע יותר (בין 10–14 הימים הראשונים), אבל לאחר תקופת ההסתגלות, זה משפר את מצב הרוח, ממיר את הערכים הבסיסיים של הנאה ומאפשר תחושת סיפוק גם מהפעילויות היומיומיות.

אחרי תקופת ה"צום", אפשר לחזור לשימוש מבוקר. היא מדגישה שלא מדובר בהפסקה כללית מהנאה, אלא ביכולת לבחור מה להפסיק לגמרי – למשל סוכר, מדיה דיגיטלית, משחקים – ולנהל שימוש המבוסס על כללים וזמנים.

עם ההגבלות המתוכננות, אפשר להפוך את ההפסקה לקו פעולה: לא להחזיק אוכל מעובד בבית, לא לבדוק טלפון כל הזמן, או לקבוע שעות מוגדרות למדיה. בנוסף, מומלץ להקיף את עצמנו באנשים שתומכים באורח חיים מאוזן.

במילים אחרות – הפסקות מודעות מתמריצי דופמין יכולים לסייע לא רק בבריאות הנפשית, אלא גם בשיפור איכות החיים. הדופמין הוא לא האויב, אבל האיזון שלו הוא המפתח.