סמארטפונים ואינטרנט

מחקר קובע: צפייה ממושכת במסכים משפיעה על אזורים קריטיים במוח של הילדים

המחיר השקט של המסכים: איך חשיפה ממושכת פוגעת במוח, ברגש ובקשרים אנושיים? מחקר חדש בממצאים מדאיגים

אא

המסך אולי שקט, צבעוני וזמין – אבל ההשפעה שלו חודרת עמוק. מה קורה למוח שלנו ולמוח של הילדים כשהעיניים דבוקות לטאבלט, ואיך אפשר לעצור את הנזק?

זה קורה כמעט בלי שנרגיש: הילד שקט, הטלפון בהישג יד, הזמן עובר – אבל משהו עמוק ומשמעותי מתרחש מאחורי הקלעים. לפי מחקרים עדכניים, חשיפה ממושכת למסכים פוגעת באזורים קריטיים במוח, מחלישה את היכולות הרגשיות, מעכבת רכישת שפה, ופוגעת במיומנויות החברתיות של ילדים.

החדשות הרעות: ההשפעה הזו לא נעצרת בילדות, וגם מבוגרים משלמים את המחיר – לעיתים מבלי לקשר בין השימוש במסך לבין ההשפעות הקוגניטיביות והרגשיות שהם חווים.

הפגיעה באונה שאחראית על מי שאנחנו

חוה טרייטל, רכזת תחום מחקר ופיתוח בעמותת "מהפכת הקשב", מסבירה כי החלק במוח שמושפע באופן החריף ביותר הוא האונה הפרפרונטלית – האזור שאחראי על יכולות מנטליות מרכזיות: קשב, ויסות רגשי, שליטה בדחפים, אמפתיה, תכנון, וחשיבה מורכבת.

"כשהילד יושב מול מסך", היא אומרת, "הוא לא מתנסה בשפה בעצמו, לא מפעיל דמיון, ולא מתמודד עם שעמום. זה אומר שהוא מפספס שלבים חשובים בבניית מערכות המוח שלו". בגילאי שלוש עד שש, בהם המוח מתעצב בקצב מסחרר, צפייה פסיבית בטלוויזיה או סרטונים בנייד, מחלישה מיומנויות כמו דמיון, שיתוף פעולה וויסות רגשי. לצערנו, ההשפעה הזו מצטברת וניכרת גם שנים קדימה, לדבריה. 

איך המדיה הדיגיטלית שוחקת את יכולת הריכוז?

בניגוד לטלוויזיה, במדיה הדיגיטלית (סרטונים קצרים, אפליקציות, רשתות) כל רגע "משעמם" נענה בלחיצת כפתור - מה שמוביל לאחת מהפגיעות השקטות ביותר: קיצור טווח הקשב.

"המוח מתרגל לגירוי חיצוני תמידי ולתגמול מיידי, ואנחנו פחות מסוגלים להתרכז לאורך זמן, לקרוא לעומק, או לחשוב מחשבות מורכבות. גם המבוגרים לא חסינים – ההתמכרות הזו שוחקת לא רק את הריכוז, אלא גם את היכולת להפעיל דמיון או פשוט להיות בשקט".

מה באמת קורה כשאנחנו נרדמים עם הנייד?

אחד הדברים שהכי נפגעים בשל הנייד הוא השינה שלנו. חשיפה לאור כחול מהמסך לפני השינה מדכאת את ייצור המלטונין – ההורמון האחראי על הרדמות תקינה. לכן "ההמלצה החד-משמעית היא לא להכניס סמארטפונים לחדר השינה", מדגישה טרייטל. "ולא להשתמש במסכים לפחות שעתיים לפני השינה. הגוף והמוח צריכים להרגיש שזה לילה".

החדשות הטובות: המוח יודע לתקן

למרות הכול, לא מדובר בגזר דין. המוח האנושי גמיש ומסוגל להשתקם. גם ילדים וגם מבוגרים יכולים לסגל הרגלים דיגיטליים בריאים ולשפר משמעותית את איכות החיים, הריכוז, והקשרים האישיים.

"הכי חשוב", אומרת טרייטל, "זה להיות מודל אישי – לא להגיד לילד להניח את המסך בזמן שאתם בעצמכם גוללים בפלאפון. שינוי הרגלים מתחיל מהדוגמה האישית".

נערים ונערות, הפיצו את עלוני הידברות ללא תשלום! לחצו כאן >>

תגיות:מסכיםילדיםמחקר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

פליימוביל מרוץ אופנועים

109לרכישה

מוצרים נוספים

חוכמבוק - חוכמBOOK

חפש את המטמון - אוצרות המקדש

השקט שלפני המבול – קומיקס - צבי יחזקאלי

ספר מנגן מרן הרב עובדיה יוסף - סיפורים ושירי קודש

אוצרצ'יק - אוצר של ערכים יהודים

פאזל מתגלגלים – משאיות

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה