מנגנוני הגנה: איך הם משפיעים על החיים שלך, והאם תוכל לזהות אותם?

האם הרגשת פעם שהמציאות הכואבת פתאום נשמעת פחות אכזרית אחרי זמן מה? או שמא שמעת את עצמך מאשים מישהו אחר על משהו שקרה לך, למרות שבפנים ידעת שזו הייתה אשמתך? כל התופעות הללו לא בהכרח נובעות מהתנהגות שלילית, אלא ממנגנוני הגנה נפשיים שמסייעים לנו להתמודד עם רגשות קשים ולעיתים גם למנוע התמוטטות רגשית.

מנגנוני הגנה הם כלים פסיכולוגיים שהמוח משתמש בהם כדי להימנע מהכאב הרגשי שנגרם על ידי מצבים קשים, פחדים או טראומות. לעיתים, המנגנונים הללו מאפשרים לנו להרגיש יותר טוב ולהסתגל למציאות שבה אנו חיים, אך הם גם עלולים להטעות אותנו ולהוביל להתרחקות מהמציאות האמיתית. אז מה הם מנגנוני ההגנה הנפשיים ואיך הם עובדים? איך הם משפיעים על הדרך בה אנחנו תופסים את העולם שסובב אותנו?

הכחשה – להתמודד עם מציאות בלתי נסבלת

הכחשה היא אחד ממנגנוני ההגנה המוכרים ביותר. כשאנחנו ניצבים מול מציאות קשה מדי לעיכול, הכחשה מאפשרת לנו לא להתמודד עם העובדות באופן ישיר. לדוגמה, אדם שמאובחן במחלה קשה עשוי להתכחש לכך, להימנע מהביקורים הרפואיים, או להאמין שהמחלה תחלוף מעצמה, למרות שהיא מאוד מוחשית.

הכחשה יכולה להופיע גם במצבים של אובדן או טראומה. אנשים שנפגעו ממצבים קשים – כמו אובדן של אדם קרוב או פרידה – עשויים להתכחש לתחושות האבל או הכאב כדי להימנע מלהתמודד איתן. הכחשה מספקת לנו מרחב נשימה להחלים – אך היא גם יכולה לעכב את התהליך הרגשי.

השלכה – להאשים אחרים על הרגשות שלנו

השלכה היא מנגנון הגנה שבו אנחנו מייחסים את הרגשות או ההתנהגויות שלנו לאחרים. לדוגמה, אדם שנמצא במצוקה רגשית עשוי להאשים את האנשים סביבו, לשפוט אותם על מעשיהם או לבקר את הבחירות שהם עשו, בעוד שהוא בעצם מתמודד עם הקונפליקטים הפנימיים שלו. במקום לקבל את רגשותיו, הוא שם את האשמה על הסובלים אתו.

למה אנחנו עושים את זה? הרבה פעמים זו דרך להימנע מהתמודדות עם רגשות קשים כמו כעס, בושה או תסכול. ההשלכה מאפשרת לנו להימנע מהרגשת האשמה והכאב ולהעביר את תחושות אלו לאחרים. עם זאת, חשוב להבין כי מנגנון זה לא פותר את הבעיה, הוא פשוט מעביר אותה לאדם אחר.

העברה – להביא רגשות מהעבר להווה

העברה היא תופעה שבה אנחנו מעבירים רגשות, תחושות והתנהגויות שאפיינו אותנו בזמנים שונים בעבר אל אנשים שמופיעים בהווה. לדוגמה, אדם שמרגיש דחוי על ידי דמות סמכותית בעבודה יכול להעביר את רגשות הדחייה כלפי דמויות סמכות אחרות בחייו, כמו הורים או חברים. העברה יכולה להיות לא מודעת, כשאנחנו לא מבינים שאנחנו עושים זאת, והיא משפיעה על מערכות היחסים שלנו ועל הדרך בה אנחנו תופסים את הסביבה.

העברה היא מנגנון שעוזר לנו להתמודד עם חוויות מהעבר שמאיימות על הרגש שלנו בהווה. היא מאפשרת לנו להרגיש שליטה במצבים, אך לעיתים היא גם יוצרת דינמיקות לא בריאות – כשאנחנו לא מצליחים להפריד בין חוויות ישנות למה שקורה עכשיו.

מנגנונים נוספים: רציונליזציה, התקה ועוד

ישנם עוד מנגנוני הגנה שונים, כמו רציונליזציה, שבה אנו מספקים הסברים "לגיטימיים" לפעולות שלנו כדי להימנע מלקבל את הסיבה האמיתית או את רגשות האשמה. לדוגמה, אדם שלא הצליח בפרויקט עשוי לשכנע את עצמו שהייתה סיבה חיצונית לכך – "המשימה הייתה קשה מדי", "לא קיבלתי מספיק תמיכה", במקום להכיר בכך שהייתה חוסר הכנה מצידו.

התקה היא מנגנון הגנה שבו אנחנו מעבירים את הכעס או התסכול שאנחנו חווים כלפי אדם מסוים למקום אחר. לדוגמה, עובד כועס על המנהל שלו אך פורק את כעסו כלפי בן/בת הזוג בבית. ההתקה מאפשרת לנו להימנע מהתמודדות ישירה עם הסיבה האמיתית לכעס, אך היא לא פותרת את הבעיה האמיתית.

איך מנגנוני הגנה משפיעים על הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות?

מנגנוני הגנה, אם הם לא זוהו כראוי, עשויים לעוות את התפיסה שלנו ולמנוע מאיתנו להיתקל במציאות כפי שהיא. הם מסייעים לנו להתמודד עם רגשות קשים, אך לפעמים הם גורמים לנו להימנע מלעבד רגשות בצורה בריאה. בעידן המודרני, כשאנחנו תחת לחץ מתמיד, מנגנוני הגנה עשויים להחמיר את תחושת ההתנתקות מהמציאות.

כמו כן, הם יכולים לגרום לנו להימנע מלקחת אחריות על חיינו. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מאשימים אחרים על הצלחותיהם או כישלונותיהם, מבלי לבדוק איך אנחנו עצמנו יכולים ללמוד ולהשתפר. הבעיה עם מנגנוני הגנה היא שהם, מצד אחד, מסייעים לנו להימנע מהכאב, אך מצד שני, הם לא מאפשרים לנו להתמודד עם הבעיות באמת.

מנגנוני ההגנה הנפשיים הם כלים שדרכם המוח מגן עלינו מעומס רגשי. כל מנגנון, אם משתמשים בו באופן נכון, יכול לעזור לנו להתמודד עם רגשות כואבים ולקבל את המציאות. אך כשאנחנו נופלים בהם באופן קבוע, אנחנו עלולים להימנע מלהתמודד בצורה אמיתית עם הקשיים שלנו ולהתנתק מהמציאות. הכרה במנגנונים אלו ועבודה פנימית עשויה להוביל אותנו להרגשה טובה יותר, לתקשורת בריאה יותר עם הסובלים אותנו ולהבנה מעמיקה של עצמנו.