בחירה חופשית - הוכחה לוגית לקיומה של הנשמה

בכתבה זו נלמד הוכחה חשובה למציאות הנשמה באדם. להוכחה זו כוח מיוחד מאוד, כי מי שמטיל בה ספק, יגלה שהנו מטיל ספק בעצם אנושיותו - בכל מה שעושה אותו לאינדיבידואל, לאדם מוסרי ואחראי למעשיו, בעל זכויות או חובות... במילים אחרות, לא יוכל אדם לכפור בנשמתו מבלי לכפור בעצמו, כפי שנראה:

1. כפי שלמדנו בכתבה הקודמת - הטבע פועל לפי חוקיות, פונקציה של סיבה ותוצאה. חוקי הטבע אינם בעלי רצון או תודעה, אלא פועלים באופן אוטומטי.

2. גם פעולות מורכבות מאוד למראה, כמו זו של מחשב המצליח לחקות התנהגות אנושית (דמויות וירטואליות), פועל בסופו של דבר על פי תוכנה-מובנית (שורות קוד של אפס ואחד), שאינה שונה מהותית מזו של מחשבון שמקבל מספרים ופולט תוצאות. כל זאת תואם לטבע החומרי המוכר והידוע מכבר.

לכן בעתיד, אם יצליחו לייצר מחשבים שיעברו את מבחן טיורינג (-יחקו התנהגות אנושית בצורה מושלמת), הם עדיין יהיו רק מכונות של קלט-פלט, פועלות על פי תוכנה מובנית-מראש שתציג לנו הצגה מורכבת, באמצעות אינספור חישובים אוטומטיים מאחורי-הקלעים שמטרתם לבצע את התוכנית המבוקשת, כמובן, ללא כל מחשבה עצמית, כוונה או רצון.

3. בבעלי החיים קיימת תוכנה-מובנית זו הנקראת "אינסטינקטים". הנמלה, מרגע בקיעתה מהביצה יודעת את תפקידה עד מותה, כיצד ללכת בשיירה, לבנות את הקן, להגן על המלכה וכו'. חתולה מגוננת על הגורים שלה עד גיל שלושה חודשים, ואז מסוגלת להלחם בהם על פיסת מזון ואף להתרבות עמם. כל אלה תואמים לטבע, ומטרתם הישרדות והעמדה של צאצאים (ישנם אינסטינקטים שקיימים גם באדם, ואינם תחת שליטתו ובחירתו החופשית, לדוגמה: התינוק מרגע היוולדו יונק באופן אוטומטי, אדם שנבהל קופץ מיד מן הסכנה מבלי להתכוון לכך).

4. אולם האדם, בשונה מבעלי החיים, מסוגל לבחור בין רציונליות לבין אי-רציונליות, לדחות רצונות עבור ערכים, ולבצע בחירות שנוגדות את המטרה הבסיסית ביותר של הישרדות והעמדה של צאצאים. מסיבה זו האדם הנו יצור בלתי צפוי (אין כוונתי שאדם צדיק יקום יום אחד לרצוח את חברו, אלא כוונתי שיש נקודת בחירה בטווח הפעולות הרגילות בחייו של כל אדם, ממנה יכול האדם להתקדם לכל כיוון שירצה, להתדרדר או להתחזק). מסיבה זו אנשים מסוגלים לחזור בתשובה או להתדרדר, לחקור את האמת או לבחור להתעלם ממנה, לרדוף אחרי הנאות, לסכן את חייהם, להיות צדיקים או רשעים.

5. בחירה חופשית, בהגדרתה, הנה היכולת להתנגד לכוחות הטבעיים שפועלים על האדם, בכך היא מעידה על רוחניות. אדם ללא בחירה היה  יצור אוטומטי, משולל חופש מחשבה ואחריות למעשיו. הבחירה מקנה לאדם כוח על-טבעי להתנגד לטבע הפועל עליו.

אין הכוונה שהבחירה נעשית בלי סיבות (-טריגרים), אלא הכוונה שהאדם ניצב בכל מצב כשופט הבוחר בין סיבה רציונלית לבין סיבה לא-רציונלית (יצר טוב ויצר רע, בין הבחירה בהנאה רגעית לבין מטרות גדולות יותר לטווח רחוק).

6. אם האדם היה חסר בחירה חופשית, לא היתה לו התלבטות בין טוב לרע, לא מצפון ולא תחושת אשמה. האדם היה תמיד מבצע את הפעולות הרציונליות שיתנו לו את סיכויי ההישרדות הגבוהים ביותר (כמו נמלה שעמלה מבוקר ועד לילה, כך היה כל אדם לומד וצובר נכסים כדי שיוכל להעמיד מספר רב של צאצאים ללא רצון עצמי).

ללא בחירה חופשית, היתה לנו חברה אנושית 'מושלמת' ורציונלית - רובוטית - בדומה לקן נמלים משוכלל, שכל פעולה בו נעשית לצורך ההישרדותי של הקן. בחברה כזו אף אדם לא היה מעשן ברגע שהיה למד על סכנות העישון, אנשים לא היו מסכנים את חייהם לחינם ולא פוגעים בבני מינם, לא היתה שחיתות שלטונית ולא סכנה אטומית, בני אדם היו מוותרים מיד על נוחיות כמו כלי רכב לטובת הסביבה, ולא מזהמים את כדור הארץ. אולם, אנשים אלה לא היו באמת אנשים, כי אם מכונות משוכללות. כשם שלא היה בכוחם לפשוע ולהזיק לעצמם ולאחרים, כך לא היה בכוחם לעשות חסד וצדקה ומעשי גבורה (אלא אם תוכנתו לעשות זאת).

[במאמר מוסגר: שימו לב לעבודה שאתאיסטים, אשר אינם מאמינים בקיום נשמה, יאלצו להגיע לאמונה האבסורדית שהנמלה היא מכונה הישרדותית הרבה יותר טובה ומוצלחת מן האדם, אשר מסכן את עצמו ואת מינו בטבע. הרי מה שמגדיר אורגניזם הוא הישרדות ורבייה, וככל שיצור משיג מטרה זו בצורה טובה ומוצלחת יותר, הרינו אורגניזם משוכלל ומועדף יותר על פי חוק הברירה הטבעית. כיצד ייתכן אפוא בטבע יצור בלתי-שריד כמו האדם, אשר מסוגל לבחור בחירות לא רציונליות, הפוגעות בסיכויי ההישרדות והרבייה של המין שלו? פצצה אטומית, לדוגמה, מסכנת את שלום כל החיים על פני כדור הארץ. אך בני אדם פוגעים בעצמם גם ברמה הפרטית (מעשנים, נואפים וכך מעבירים ביניהם מחלות וכדו'), כל אלה מעידים על בחירה חופשית, כי הם סותרים את החוק הבסיסי ביותר של הישרדות - אותו יודעת לבצע טוב יותר אפילו נמלה.

כמובן, במציאות מטריאליסטית אמתית - גם לבעלי החיים לא היו רגשות, והם היו פועלים באופן מכאני לחלוטין כמעט ללא שגיאות, באופן שיבטיח העמדה רבה ביותר של צאצאים].

7. נראה שלא תיתכן אינטליגנציה אמתית ללא בחירה חופשית (אוטונומיה), כי אינטליגנציה היא ביטוי של יצירתיות ואינדיבידואליות. ללא בחירה חופשית, מה שיישאר לנו הוא רק רובוט, תוכנה מורכבת של קלט-פלט, שחייבת לחזור על אותן פעולות לפי הגורמים שפועלים עליה - ללא כל מחשבה עצמית. לכן מחשבון לא באמת חושב, וכך גם תוכנה שמציגה דמויות וירטואליות מורכבות על מסך מחשב.

בעלי-חיים אמנם חשים ומרגישים, אך הם חסרי בחירה, פועלים לפי האינסטינקטים שטבועים בהם, ולפיכך הנם משוללים אינטליגנציה אמתית בדומה למחשבים. כדי להיות יצור עצמאי, חושב, אינדיבידואל, נדרשת חירות המחשבה והמעשה.

האינטליגנציה של האדם הנה אמתית, מכיוון שהוא עצמו בוחר להשתמש בכלי הרציונלי (או לא להשתמש בו), לעצב את עצמו ואת חייו כרצונו, ולא באופן מכאני קבוע-מראש.

בטבע לא תיתכן בחירה. על כן, בחירה חופשית באדם מוכיחה את קיום הנשמה.

יטען הטוען: "האדם תמיד פועל לפי הסיבות שפעלו עליו, היכן שהסיבה היתה יותר חזקה באותו רגע".

תשובה:

זהו כשל לוגי של הנחת המבוקש מראש, שימו לב מה מסתתר מאחורי דבריו של הטוען: הוא אינו מאפשר כלל לחקור ברצינות את קיומה של בחירה חופשית, מאחר שהוא מניח מראש שכל פעולה אותה יעשה האדם חייבת לנבוע מכוח שפעל עליו. כלומר: גם אם יש במציאות בחירה חופשית, והאדם בוחר לעתים להתנגד לכוחות הפועלים עליו, הטוען לעולם לא יוכל לגלות זאת, מפני שהניח מראש שאין בחירה חופשית בשום פעולה שיעשה האדם...

כשחוקרים את האמת צריך לבחון את שתי האפשרויות במידה שווה, את האפשרות שיש בחירה חופשית ואת האפשרות שאין בחירה חופשית, ולהעמידן זו מול זו כשאנו בוחנים את התנהגות האדם.

אסור לנו להניח את המבוקש מראש (לירות את החץ ואז לסמן את המטרה סביבו), כי אם לחקור את המציאות הנצפית: האם ההתנהגות האנושית מעידה על ציות-עיוור לכוחות חיצוניים, או שמא האדם מסוגל להתנגד לטבע, ואף להתנגד לכוחות הפועלים עליו?

התצפית מורה על על קיומה של בחירה: כל אדם יביט בעצמו ויווכח אם היו בחייו מקרים שבהם נלחם בטבעו, והתנגד ליצרים והכוחות החזקים יותר שפעלו עליו (שימו לב: הטענה לבחירה חופשית אינה אומרת שאין סיבות במציאות, אלא אומרת שיש סיבות לכאן ולכאן, אך אנו אלה שבוחרים בחופשיות לאיזו סיבה להקשיב כשופטים. במילים אחרות: האדם מסוגל לבחור להקשיב ליצרו הטוב גם בעת שתאוותו חזקה יותר, כיוון שבכוחו להלחם בטבע!). רוב בחירותיו של האדם הם בין השכל לרגש, בין הרציונליות לבין חוסר רציונליות.

אם האדם היה משולל בחירה חופשית, היה הוא דומה לרובוט שמבצע פעולות באופן מחושב וקר, שלעולם לא פועל באופן בלתי-רציונלי שהיה מסכן את חייו או סיכויי ההישרדות והרבייה שלו. במציאות שאין בחירה, אנשים לעולם לא היו חוטאים, אלא פועלים תמיד לפי האמת (המושג שנקרא "נסיונות" לא היה קיים ביהדות - אם לא היתה לאדם בחירה בין טוב לרע).

לכן, עצם המציאות של התלבטות בין טוב לרע, "שבע יפול צדיק וקם", מוכיחים בחירה חופשית.

ברגע שאדם משיג ידיעה על מציאות נשמתו, זו צריכה להוביל אותו לחיפוש תכלית חייו - תכלית רוחנית שהיא מעבר לחיי העולם הזה, ואינה למען השגת תועלת חומרית, מאחר שהחומר כלה ונאבד, בעוד הנשמה שבה במות הגוף אל יוצרה לקבל דין וחשבון על כל מעשיה בעולם הזה. עצם הבחירה בין טוב לרע מעידה אפוא על תכליתנו הרוחנית, כדברי שלמה המלך:

"וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה. הבל הבלים אמר הקוהלת, הכול הבל... סוף דבר הכול נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האלוקים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע" (קהלת פרק יב).