נבואות

נבואות שהתגשמו, והפעם: נבואות אחרית הימים

מהם הסימנים שנתנו חכמינו על אחרית הימים, והאם כולם התקיימו בזמננו? סקירה מרתקת על תקופת אחרית הימים

שתף במייל
| י"ט אייר התש"פ |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

בשביל להבין את המידע הנבואי שיש בתורה לגבי תקופת אחרית הימים, ניתן קצת רקע.

חז"ל מגלים[1], שהעולם הזה שאנו מכירים, יהיה קיים במתכונתו הנוכחית- ששת אלפים שנה בלבד[2].

הרמב"ן, בפרושו על הפסוק "וַיְבָרֶךְ אלֹקים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אלֹקים לַעֲשׂוֹת"[3], כותב כך:

"ודע, כי נכלל עוד במילת 'לעשות', כי ששת ימי בראשית הם כל ימות עולם, כי קיומו יהיה ששת אלפים שנה".

כלומר, היות ומעשה בריאת העולם נמשך שישה ימים, ומאחר שיומו של הקב"ה הוא אלף שנים[4], מכאן שזמן קיום העולם יהיה ששת אלפים שנה.

כמו כן מגלים לנו חז"ל, שהשנים הללו מתחלקות ל-3 קבוצות בנות אלפיים שנה כל אחת, וכך הן נקראות:

אלפיים השנים הראשונות נקראות -  "תוהו", משום שבני האדם היו עובדי אלילים והקב"ה היה נסתר מעיניהם.[5]

האמצעיות נקראות – "תורה" על שום שניתנה בהם תורה לעם ישראל.[6]

ואילו האחרונות נקראות – "ימות משיח", מפני שבתקופה זו יכול לבוא משיח.[7]

על כל פנים, כיוון שאנו נמצאים לקראת סיום התקופה שנקראת "ימות המשיח", מוגדרת תקופה זו בשם "אחרית הימים".

בנוסף, חז"ל מגלים לנו סימנים המתארים את תקופת אחרית הימים, הנקראת בפיהם "עיקבתא דמשיחא", ובעזרת סימנים אלו ניתן לראות בקלות שמדובר בדורינו ולא בדורות קודמים. בין היתר כתוב שם כך[8]:

"[א] בעקבות משיחא- [ב] חוצפא יסגא, [ג] ויוקר יאמיר... [ד] והמלכות תהפך למינות, [ה] ואין תוכחה. [ו] בית ועד יהיה לזנות... [ז] וחכמת סופרים תסרח, [ח] ויראי חטא ימאסו, [ט] והאמת תהיה נעדרת. [י] נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים. [יא] בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשים ביתו. [יב] פני הדור כפני הכלב. [יג] וסר מרע משתולל. הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמיים".

הסבר פשט כוונת האמור:

[א] בעקבות משיחא - "בסוף הגלות לפני ביאת משיח" (רש"י שם).

[ב] חוצפא יסגא - החוצפה תגבר ותתעצם.

[ג] יוקר יאמיר - המצב הכלכלי יהיה רע, והמחירים יעלו.

[ד] המלכות תהפך למינות - המלכות (ממשלה) שתשלוט בעם ישראל תהיה מלכות של כפירה בבורא.[9]

[ה] ואין תוכחה - "אין לך אדם שיוכל להוכיח, שכולם נכשלים בחטאות, וכשמוכיחין, אומר לו אתה כמוני" (רש"י שם) כלומר, אף אחד לא מוכן לקבל ביקורת.

[ו] בית ועד יהיה לזנות - מקום התכנסות מנהיגי העם יהיה זול ומבוזה.

[ז] חכמת סופרים תסרח - תלמידי חכמים יהיו בשפל המדרגה וספר התורה יהיה מוטל בקרן זוית.

[ח] יראי חטא ימאסו - יראי שמיים יהיו מאוסים על הציבור הכללי.

[ט] האמת תהיה נעדרת – "מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה" (גמרא שם) כלומר, פירוד ופיצול לקבוצות שונות, כאשר כל אחד בטוח שהאמת נמצאת אצלו.[10] 

[י] נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים - אין כבוד למבוגרים.

[יא] בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשים ביתו - תככים, לעג וחוסר כבוד בתוך המשפחה.

[יב] פני הדור כפני הכלב - דור בעל עזות וחוסר בושה.[11]

[יג] סר מרע משתולל - "כל מי שסר מרע משתולל על הבריות"  (גמרא שם) , רש"י מסביר: "כל העולם אומרין עליו שוטה הוא". כלומר, כל אדם שינסה לסור מרע ולעשות טוב (בסלנג העממי: יחזור בתשובה) יהיה שוטה בעיני הבריות.

 

גדולי הדור קבעו: תקופת עקבתא דמשיחא

נתונים אלו המוכרים לנו כל כך מהמציאות של זמנינו, עומדים בניגוד מוחלט למקובל בכל הדורות שהיו.

עוד יש לציין, כי גדולי ישראל בדור הקודם ובדורנו, ובראשם החפץ חיים זצ"ל, קבעו שתקופתנו היא תקופת עיקבתא דמשיחא, הזמן שלפני בוא הגאולה.[12]

לאור כל זאת, הבה נראה מה צפוי לקרות בתקופה זו.

הרמ"ק[13] אשר חי במאה ה-16 כותב בספרו 'אילימה'[14] כך:

"בסוף גלותנו זה קרוב לזמן גאולתינו, יתחזקו הצרות לישראל תכלית החוזק ויצר להם, ויאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו, מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פינה, ויתרבה הצער, עד אשר לא יפנו אבות אל בנים, ו'כל מי שימצא עצמו לו לשלל גבור נוצח יקרא', והטעם, שהשכינה תדין את ביתה ותביאם על מסורת הברית..."

(צילום: shutterstock)

כלומר, בתקופת אחרית הימים, יהיו הצרות והצער לישראל יותר מכל מה שהעם היהודי ידע וחווה אי פעם, והסיבה לכך, כמו מוצפנת בקוד ואינה מובנת בהסתכלות ראשונית.

מקור נוסף המדבר על תקופה זו, הוא ספר דניאל[15]:

"וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא, וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר".

כלומר, באותו זמן של אחרית הימים, יעמוד מיכאל (שרו של עם ישראל) בתפילה על עם ישראל משום צרה גדולה שלא היתה כדוגמתה אף פעם.

נביא רק עוד את דברי הגר"א מוילנה[16] בספרו 'אבן שלמה'[17], וכך הוא כותב:

"...כן קודם הגאולה, יכבד הגלות יותר מכל הגלות".

אגב, לכאורה כל התיאורים שהזכרנו, יכולים להתאים מאד לשואת אירופה האיומה, שהרי מה יכול להיות יותר גרוע ממה שעבר על העם היהודי בזמן מלחמת העולם השניה? אך במשפט אחד שמביא ה"מצודות דוד"[18] על הפס' הנ"ל בדניאל, מתברר שאי אפשר ליחס זאת לשואה, וכך הוא כותב: "ממלכות ישמעאל יצר להם מאד", היינו מהערבים שהם בני ישמעאל יהיה האסון הגדול הזה באחרית הימים, ולא מהגרמנים שהם כידוע בני אדום מזרע עשו[19].

אם כן, ישנה התאמה מלאה בין כל המקורות בדבר הצפוי להתרחש בתקופת אחרית הימים.

נותר רק להבין, מדוע הגאולה לעם ישראל צריכה לבוא על ידי ייסורים.

אך בשביל להבין את זה, נצטרך לרדת לשורש הסכסוך הערבי-ישראלי שהרי הוא זה שעתיד לייצר את אותו אסון באחרית הימים. וכך הם פני הדברים:

 

בעקבות משיח תשתכח תורה מישראל

כתוב בספר זכריה[20]:

"גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ, שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ".

במבט ראשון הדברים נראים סתומים ולא מובנים, אולם הרמב"ן בפירושו ל'שיר השירים'[21] שופך אור על הפסוק הנ"ל ומסביר כך:

"רמז בכאן על עקבות משיח, שיהיה הדור כולו חייב, ותשתכח תורה מישראל, ותרבה החוצפה והעזות, כדכתיב- 'מבור אין מים בו', ולא תישאר בידם, רק זכות מצות מילה".

כאן מתגלה לפנינו הבטחה פנטסטית, שהרי הרמב"ן שחי בתקופה שבה לא היו יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, אומר מפורשות, שאותו דור שיהיה לפני הגאולה, יהיה כולו חייב ותשתכח תורה מישראל, ואכן כפי שעינינו רואות היום, רוב היהודים בעולם אינם שומרי מצוות, דבר שלא היה שייך לאמרו כלל בתקופתו, אבל המפליא מכל, היא הבטחתו, שלמרות שיהודים לא ישמרו מצוות, מצווה אחת הם בכל זאת ישמרו ויקיימו, והיא מצוות ברית המילה.

אם נתבונן במצווה זו נראה, שלכאורה, זו המצווה הראשונה שיהודים אשר עזבו את התורה, היו צריכים להפסיק לקיימה.

שהרי מה היא מצות המילה? לוקחים תינוק בן 8 ימים, מאתרים את המקום הכי רגיש בגופו, חותכים את העורלה, קורעים את העור שנשאר, מוצצים את הדם, ונותנים לו יין. לאדם שלא מכיר את התהליך ומסתכל מהצד, ודאי תופעה זו יכולה להראות כהתאכזרות נוראית. [22]

ולמרבה הפלא, ההתחייבות מתקיימת עד היום. הסקרים מראים שרוב ככל היהודים בעם ישראל עושים ברית מילה לילדיהם, למרות שחלקם הגדול אף גדלו ללא שום רקע או ידע בסיסי בתורה ובמצוותיה.

הסיבה לכך, היא משום שברית המילה היא השורש של הסכסוך הערבי-ישראלי, אומנם בשביל להבין את הקשר, נפתח במקום שבו הכל התחיל...

כך התורה מתארת את המפגש הראשון בין אברהם אבינו לקב"ה:

"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם... וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לאלֹקים"[23].

כלומר, הקב"ה עושה הסכם נצחי עם אברהם אבינו, ונותן לו ולצאצאיו את חלקו בהסכם, שהוא ארץ כנען (לימים תקרא ארץ ישראל כידוע) לנחלה תמידית.

אך בתמורה לארץ כנען, הקב"ה מבקש את החלק של אברהם בהסכם, והוא ברית המילה, כמו שכתוב:

"וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם, זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ... הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר, וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם"[24].

במילים אחרות, ארץ ישראל שייכת למי שעושה ברית מילה.[25]

כעת נראה, אומנם יהודים קובצו מכל הארצות אחרי אלפיים שנות גלות ועשו את דרכם לארץ ישראל, כמו שראינו בהבטחה הנבואית[26], מכל מקום, בשביל שעם ישראל יוכל להיכנס לארץ, היו הם צריכים את "המפתח" שנקרא ברית מילה.[27]

הואיל וכך, נוכל עכשיו להבין את שורש הסכסוך הערבי-ישראלי, שהרי, גם הערבים, שהם צאצאי ישמעאל בנו של אברהם, עושים ברית מילה מטעמי דת ובציווי אותו הא-ל.

בשל כך, ברית המילה היא שורש הסכסוך, שכן על ארץ ישראל יכולים לריב רק נימולים, כפי שלמדנו לעיל, שישנו קשר הדוק בין ברית המילה לבין הזכויות על הארץ.

 

הסכסוך הערבי – ישראלי ייגמר כאשר זכות הערבים תסתיים

ועל זה כותב הזוהר הקדוש[28]:

"ר' חייא אומר, בזכות שישראל נימולים, נכנעים אויביהם תחתיהם ויורשים את נחלתם... שבזכות המילה הקב"ה שיש בו דין ורחמים עוקר דיירים ממקומם שהם האויבים, ומושיב דיירים למקומם שהם ישראל".

כך גם מופיע במדרש[29]:

"אף על פי שאין לישראל מעשים טובים, הקב"ה גואלם בזכות המילה...".

הקשר בין שמירת הברית לירושת הארץ, וההשלכה הנוראית של היות ישמעאל נימולים, מופיע בזוהר הקדוש לפרשת וארא[30]:

"בא וראה, ארבע מאות שנים עמד הממונה של בני ישמעאל ובקש לפני הקב"ה, אמר לו, מי שנימול יש לו חלק בשמך, אמר לו כן. אמר לו והרי ישמעאל שנימול, למה אין לו חלק בך כמו יצחק, אמר לו, זה נימול כראוי וכתיקונו, וזה אינו כך[31]. ולא עוד, אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים, ואלו רחוקים ממני עד כמה ימים[32]. אמר לו (השר), ועם כל זה, כיון שנימול לא יהיה לו שכר טוב על זה?

אוי על אותו זמן, שנולד ישמעאל בעולם, ונימול. מה עשה הקב"ה (כלפי טענת השר), הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בשביל המילה שבהם. 

ועתידים בני ישמעאל, לשלוט על הארץ הקדושה, זמן הרבה בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלימות, והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שישלם הזכות של בני ישמעאל".

חוץ מהבשורה הנבואית הכתובה כאן, שהערבים ישלטו בארץ בזמן שהיא תהיה ריקנית ועוד שהם יעקבו את עם ישראל מלחזור לארצו, כפי שבאמת קרה בשובו של עם ישראל אחרי הגלות הארוכה[33] , ישנה אינפורמציה מנחמת במילים האחרונות של הזוהר, והיא שהסיכסוך הערבי-ישראלי יגמר, ברגע שייתם זכותם של הערבים (הנובעת ממילתם) בארץ ישראל.

לפני שנבדוק מתי אותה זכות תסתיים, נראה נבואה מעניינת בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי אשר התגשמה בשובו של העם היהודי לארצו, דבר שלא היה קודם לכן[34] -

כידוע, עם ישראל היו בארבעה גלויות, והם: 1) בבל 2) פרס ומדי 3)  יוון 4) רומא (היא אדום), כאשר בתקופת רומי, נחרב בית המקדש השני ועם ישראל יצא לגלות של 2,000 שנה.

נוסיף עוד, שבספר דניאל[35] מתואר, שדניאל רואה בחזיון הלילה ארבע חיות משונות העולות מן הים, וכל חייה, מסמלת מלכות בעולם (מהארבע מלכויות הנ"ל), שעם ישראל ישתעבדו תחתיה.

ועכשיו נראה דבר מרתק...

כתוב בתהלים[36]:

"לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם, אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ, אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ... בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם".

בפשט הכתוב, נראה, שעם ישראל יודה בעתיד לקב"ה על שלא נתן אותנו לאויבינו, אחרת היו הם כבר מחסלים אותנו סופית.

 

"גלות חמישי אחרון לכולם וקשה לכולם"

אולם, המהרח"ו[37] בבאורו על פסוקים אלו בתהלים, כותב כך[38]:

"כבר ידעת כי הגלויות אינם אלא ארבע. בבל ומדי ויוון ואדום. אבל עוד עתידין ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל... והנה בהיות ישראל בגלויות הארבעה, הם עתידין לומר, 'לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל'... אבל יש עוד גלות חמישי אחרון לכולם וקשה מכולם, והיא גלות ישמעאל הנקרא פרא אדם, ואינו נמשל לחיות. ואז יאמרו ישראל באופן אחר. 'לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם. כי להיותו אדם לסיבת היותו בן אברהם, ויש לו זכות אבות כמו שמצינו שאמר 'לו ישמעאל יחיה לפניך', וגם יש לו זכות המילה... ולכן גלותו תקיפה משאר ד' מלכויות".

אם כן, מה שנקרא בפסוקים הנ"ל – אדם, הכוונה לבני ישמעאל. לכן הזעקה של עם ישראל באחרית הימים תהיה, על הצרות הקשות שבני ישמעאל (היינו הערבים) יעשו ליהודים.                    

ומדברי מהרח"ו עוד מובן, שכשנראה שהישמעאלים נלחמים בנו, אזי זהו סימן מובהק שהגענו לתחנה הסופית של כל הגלויות.

כדי להבין מתי אותה זכות של הישמעאלים תסתיים, נראה מדרש קדום[39] בשם "פרקי דרבי אליעזר" אשר כתבו רבי אליעזר בן הוּרקנוּס[40], ושם כתוב כך[41]:

"ששה נקראו בשמותן עד שלא נולדו ואלו הן, יצחק, וישמעאל, ומשה רבינו, ושלמה, ויאשיהו, ושמו של משיח... ולמה נקרא שמו ישמעאל, שעתיד הקב״ה לשמוע נאקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, לפיכך נקרא שמו ישמעאל, שנאמר ישמע אל ויענם"[42].

כלומר, תכלית הצרות שהערבים יעשו ליהודים בארץ ישראל באחרית הימים, היא להביא את עם ישראל למצב שבו הם יצעקו אל הקב"ה שיושיעם.

צעקה זו מטרתה- להביא את האדם לתפילה, והתפילה היא ההכרה במציאות הבורא.

ועל כך אומר הפסוק[43]:

"...וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב, הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ, אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה' אלֹקי".

כלומר, אומר הנביא, שבאחרית הימים הקב"ה יבחן ויצרף את עם ישראל ע"י ייסורים כמו שמפרידים את הסיגים מהכסף והזהב דרך כור ההיתוך. ומתוך צרתם, עם ישראל יקרא בשם ה' ויכיר בקיומו של הבורא, ובתגובה לכך ישמע ה' ויושיעם.

במילים אחרות, ניסיון האמונה בתקופת אחרית הימים, הוא הנסיון שבו תלויה הגאולה.[44]

סיכומו של דבר, אם כל תפקידם של הישמעאלים הוא להביא את עם ישראל אל האמונה, ככל שהעם היהודי יחזור אל האמונה מהר יותר ותתקיים נבואת 'חזון התשובה'[45] מוקדם יותר, כך יחיש הסכסוך הערבי-ישראלי להסתיים ותחל הגאולה.

כדרך אגב נאמר, שמתוך התגשמותם המדוייקת של כל הנבואות המוזכרות בחיבור זה, ניתן לקבוע בבטחה שגם כל שאר הנבואות המופיעות בתנ"ך והמנבאות על העתיד לבוא, הולכות להתגשם במלואן.

נביא להלן רשימה של חלק ממאורעות 'אחרית הימים' הצפויים להתגשם עד סוף האלף השישי[46]:

  • קיבוץ גלויות כללי
  • אליהו הנביא
  • משיח
  • מלחמת גוג ומגוג
  • שלום עולמי
  • חידוש הנבואה
  • בית המקדש השלישי
  • תחיית המתים
  • יום הדין הגדול והנורא

לסיום, נביא את עצת חז"ל בהקשר לתקופה זו[47]:

"מה יעשה אדם וינצל מחבלו[48] של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".

הרב זמיר כהן – מה זה אחרית הימים? האם אנחנו כבר שם?


[1]. מסכת סנהדרין דף צז ע"א. מסכת עבודה זרה דף ט ע"א.

[2]. כלומר, אם השנה היא, ה'תש"פ (5780 לבריאה), נותרו עוד 220 שנה עד סוף האלף השישית.

[3]. בראשית פרק ב פס' ג (פסוק זה נאמר בקידוש ליל שבת).

[4]. שנאמר: "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר" (תהילים צ פס' ד). וכן מובא במדרש 'בראשית רבה' פרשה יט סימן ח.

[5]. החל מתקופת אנוש ועד הזמן שאברהם אבינו היה בן 52.

[6]. החל מאברהם אבינו ועד חורבן בית המקדש.

[7]. החל מחורבן בית המקדש ועד סוף ששת אלפי השנים.

[8]. משנה סוטה פרק ט משנה טו. תלמוד בבלי סוטה דף מט ע"ב \ סנהדרין דף צז ע"א.

[9]. וכך גם מובן מדברי התלמוד מסכת סנהדרין דף צח ע"א: "אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל" כלומר, משיח יבוא כשיוסר 'השלטון הזול' מישראל (היינו שלטון שחוקיו מנוגדים לתורה ולמצוותיה).

[10]. יתכן וכוונתם למשפט הרווח בדורנו "כל אחד והאמת שלו".

[11].ה"חפץ חיים" (רבי ישראל מאיר הכהן מרדין [1839 – 1933] מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה) מסביר זאת ברובד נוסף: כאשר אדם הולך עם כלב ברחוב, בזמן שהוא מחזיקו ברצועה, בד"כ הכלב הולך מלפנים והאדון הולך מאחוריו, אומנם, למסתכל מהצד, דבר זה יכול להראות, כאילו שהכלב הוא האדון, והוא זה שמנהיג את בעליו שנמצא מאחור. ברם כאשר יגיעו בדרכם לפרשת דרכים, אם הכלב יעצור ויסתכל אחורנית לאן פונה האדון, נדע אז מיד מי היה המנהיג. ע"פ זה נבין את הנמשל, 'החפץ חיים' שחי הרבה לפני עידן הרייטינג והסקרים, הסביר את דברי חז"ל "פני הדור כפני הכלב", שכלפי חוץ יהיה נראה, כאילו שהמובילים ובעלי ההחלטה הם אלו אשר מנהיגים את העם, אבל כשאותם "מנהיגים" יגיעו לצומת ויצטרכו לקבל החלטות, יסתכלו הם אחורנית לראות מה העם חושב וע"פ זה ינהגו.

[12]. ראה: "שם עולם" לחפץ חיים זצ"ל ח"ב פ"ב וקונטרס "ציפית לישועה". אגרות חזון איש ח"א אגרות צו, קיא. "עיקבתא דמשיחא" להגר"א וסרמן זצ"ל. הקדמה ל"חיי עולם" למרן הגר"י קניבסקי זצ"ל. "לב אליהו" להגה"צ רבי אליהו לאפין זצ"ל מאמר "החטא וטמטום הלב" ועוד.

[13]. רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (1522 – 1570) מחשובי מקובלי צפת ורבו של האר"י הקדוש.

[14]. עיין כל תמר ה' פרק כד.

[15]. פרק יב פס' א.

[16]. הגאון רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנה (1720 – 1797) מגדולי חכמי ישראל, בקיא בכל חלקי התורה, פוסק ומקובל.

[17]. פרק יא.

[18]. רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג (1687 – 1769) מחכמי יהדות אשכנז ופולין, ומחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים.

[19]. על כך ניתן לקרוא בהרחבה, בחיבורינו "המאבק על הבכורה".

[20]. פרק ט פס' יא - יב.

[21]. פרק ח פס' יג.

[22]. יטען הטוען, שהרי מצוות מילה היא 'מוסכמה חברתית', מי שלא עושה ברית מילה הוא נחשב לחריג. נשאל אם כן, ואיך הפכה ברית המילה למוסכמה חברתית, הלא היא המצווה הכי פחות 'חברתית' ו'הומנית'. יתרה מזאת, ישנן מצוות רבות בעלות חשיבות מרכזית בעולם היהודי, כדוגמת שבת (אותה שמרו אף עמי הארץ) ואנו רואים כי מצוות אלו אינן מתקיימות באופן גורף בציבור הכללי, ואי קיומן אינו נחשב לחריג כלל.

[23]. בראשית פרק יז פס' ז – ח.

[24]. שם פס' ט – יא.

[25]. ולכן, כאשר בני ישראל יוצאים ממצרים ומנסים להיכנס לארץ בהנהגת יהושע, ולא מצליחים, אומר הקב"ה ליהושע: "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית" (יהושע פרק ה פס' ב).

[26]. ראה על כך בהרחבה בפרק ב' של חיבור זה.

[27]. כפי שכתוב במדרש: "אם מקיימים בניך את המילה הן נכנסין לארץ, ואם לאו אין נכנסין לארץ" ('ילקוט שמעוני' לך לך רמז פב).

[28].  ח"ב קכד, א.

[29]. אגדת בראשית פרק ז.

[30]. ח"ב לב, א. (בתרגום לעברית).

[31]. חשוב לדעת: תהליך המילה מורכב משני חלקים- א) "מילה", והיא חיתוך העור העליון בזמן שמושכים אותו כלפי מעלה. ב) "פריעה", כלומר, אחרי 'המילה' נשאר עור דק כמו ניילון, ואותו יש 'לפרוע' היינו לגלות. בהתאם לכך, כתוב ב'שולחן ערוך': "מל ולא פרע, כאילו לא מל" (יורה דעה, סימן רסד, סעיף ד). וכיוון שכידוע, המוסלמים מלים אך לא פורעים, אין מילתם כתיקונה.

[32]. שכן המוסלמים מלים בגיל המאוחר בהרבה משמונה ימים.

[33]. ראה מלחמת העצמאות ושאר מלחמות ישראל.

[34]. כידוע, רוב הצרות שעם ישראל סבל לאורך ההיסטוריה היה בעיקר מהנוצרים, בו בזמן שעם הישמעאלים הסתדרו יחסית טוב, אך כשהיהודים חזרו לארץ פתאום התהפכו היוצרות, ומי שבעיקר נלחם בעם ישראל הם הישמעאלים.

[35].  פרק ז

[36].  פרק קכד פס' א-ד, ו

[37]. רבי חיים ויטאל (1542 – 1619) ממקובלי צפת, תלמידו העיקרי והחשוב ביותר של האר"י הקדוש.

[38]. בספרו "עץ הדעת טוב" (חשוב לציין: מהרח"ו חי בזמן גרוש יהודי ספרד ע"י הנוצרים, ובודאי היה יודע שבזמן שהאיסלם שלטו שם לפני הגרוש, היהודים הסתדרו טוב מאד עם הישמעאלים, עד כי תקופה זו נקראה "תור הזהב של יהדות ספרד")

[39]. נכתב לפני כ-1800 שנה.

[40]. נקרא גם 'רבי אליעזר הגדול', מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי.

[41]. פרק לב.

[42]. יש להעיר, שהרי סיבת שמו של ישמעאל ידועה לנו מהכתוב בתורה, שנאמר: "כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ" (בראשית פרק טז פס' יא) מדוע אם כן, שואל המדרש לסיבת שמו, אלא, אם היתה סיבת שמו רק ע"פ הפסוק, היה הוא צריך להיקרא 'שמעאל' בלשון עבר, אולם כיוון ששמו ישמעאל בלשון עתיד, מגלה לנו המדרש את עומק סיבת שמו.

[43]. ספר זכריה פרק יג פס' ט.

[44]

. וכן כתוב במדרש 'שיר השירים רבה' על הפס' "תשורי מראש אמנה" (שה"ש פרק ד פס' ח): "שאין ישראל נגאלים אלא בזכות האמונה". 

[45]. כפי שבארנו בפרק ב' של חיבור זה.

[46]. כמובן שכל אחד מן השלבים הנ"ל, מורכב מפרטים רבים ודורש הסבר בהרחבה, אך אין כאן המקום להאריך.

[47]. מסכת סנהדרין דף צח ע"ב.

[48]. כמו 'חבלי לידה' (=צירי לידה), כלומר, כשם שאשה הנמצאת לקראת לידה, חווה צירים כואבים הבאים והולכים, וכל ציר דוחק את התינוק לצאת, כך לפני ביאת משיח, כל צער וסבל שעם ישראל עובר, דוחק ומקרב את הגאולה לבוא.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה